אמיל אדולף פון בהרינג
אמיל אדולף פון בהרינג (גרמנית: Emil Adolf von Behring; 15 במרץ 1854 – 31 במרץ 1917), היה פיזיולוג גרמני, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1901 על פיתוח טיפול אנטי-רעלן נגד דיפתריה וחיסון נגד טטנוס.
תוכן עניינים |
תולדות חייו [עריכה]
בהרינג היה בן מנישואיו השניים של אביו, מורה בית ספר, שלו היו 13 ילדים. כיוון שהוריו לא יכלו לממן את לימודיו, בהרינג למד רפואה בין השנים 1874 – 1878 במכללה הרפואית הצבאית בברלין והתחייב לשירות צבאי תמורת לימודים אלה [1]. הוא שירת כרופא צבאי. בשנת 1888 החל לעבוד במכון להיגיינה בברלין, תחת הנהלתו של רוברט קוך. בשנת 1894 התמנה לפרופסור להיגיינה באוניברסיטת האלה (Halle). בשנת 1895 עבר ללמד כפרופסור להיגיינה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת מרבורג, שם עבד במשך שארית חייו. לאחר שנת 1901 הידרדר מצב בריאותו של בהרינג והוא התמקד במחקר בשחפת והפסיק להרצות.
בהרינג גילה את האנטי-רעלן של הדיפתריה ופיתח שיטות מחקר חדשות לחקר החיסון. הוא זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשנת 1901 על פיתוח הטיפול בנסיוב נגד דיפתריה (מחקר שביצע יחד עם אמיל רו) וחיסון נגד הטטנוס. מחלת הדיפתריה היוותה בעיה רפואית קשה באירופה במאה התשע-עשרה ופגעה בעיקר בילדים. טטנוס היה הגורם העיקרי למוות במלחמות וגרם למותם של פצועים רבים.
בנימוקי הפרס נאמר כי הוא מוענק לבהרינג "על עבודתו בתחום הטיפול באנטי-רעלן, במיוחד נגד דיפתריה, שבאמצעותו הוא פרץ דרך חדשה בתחום מדע הרפואה וכך שם בידו של הרופא כלי נשק מנצח נגד חולי ומוות."
בהרינג נפטר במרבורג ב-31 במרץ 1917. החברה הגדולה בעולם לייצור מכשירי מעבדה רפואיים וציוד אבחוני אחר, נקראת על שמו של בהרינג, Dade Behring' ותחילתה בחברה שייסד בהרינג בעיר מרבורג, לאחר זכייתו בפרס הנובל. אוניברסיטת מרבורג מעניקה עד היום פרס על שמו.
קישורים חיצוניים [עריכה]
לקריאה נוספת [עריכה]
- ד"ר אליזבטה לוין, תאומים שמימיים, השראה, 2009. אודות בהרינג: ע.86-71.
