אמיל ברלינר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אמיל ברלינר
Emile Berliner
20 במאי 1851 - 3 באוגוסט 1929 (בגיל 78)
Emile Berliner.jpg
המצאות עיקריות
הגרמופון והתקליט, השיטה להקלטה, שכפול, הפצה והשמעה של מוזיקה באמצעות תקליטים שטוחים. בנוסף לכך, המציא ברלינר את המיקרופון לטלפון והיה מעורב בפיתוחו של המסוק ומנועי מטוסים בתצורה רדיאלית.
נתונים נוספים
ארצות מגורים גרמניה, ארצות הברית
הערות יהודי
אמיל ברלינר ואחד מהגרמופונים הראשונים

אמיל ברלינראנגלית: Emile Berliner; בגרמנית: Emil Berliner; ‏20 במאי 1851 - 3 באוגוסט 1929) היה ממציא יהודי-אמריקני, יליד גרמניה, הידוע בעיקר עקב המצאת הגרמופון והתקליט, השיטה להקלטה, שכפול, הפצה והשמעה של מוזיקה באמצעות תקליטים שטוחים. ברלינר המציא גם את המיקרופון לטלפון, והיה מעורב בפיתוחו של המסוק ומנועי מטוסים בתצורה רדיאלית. ברלינר גילה עניין רב בהתפתחותו של היישוב בארץ ישראל, והיה מתומכי הקמת האוניברסיטה העברית בירושלים ומנאמניה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברלינר נולד בהנובר גרמניה והיגר לארצות הברית ב-1870. בתחילה התיישב בוושינגטון ועבד באורוות. הוא החל להתעניין בטכנולוגיית הקול של הטלפון ושל הפונוגרף, המציא ופיתח מיקרופון לטלפון שנרכש על ידי חברת הטלפון בל. ברלינר עבד בבל מ 1877 עד 1883 ולאחר מכן חזר לוושינגטון שם התבסס כממציא עצמאי. במהלך תקופה זו קיבל אזרחות אמריקנית (1881).

בשנת 1886 החל ברלינר לעסוק בניסיונות בהקלטת קול ושנה מאוחר יותר רשם פטנט על המצאה אותה כינה גרמופון, שיטה להקלטה והשמעת צלילים על תקליטים שטוחים. היתרון של התקליט השטוח על גלילי הפונוגרף של אדיסון הוא שתהליך הדפסתם ושיכפולם של התקליטים פשוט יותר משכפול גלילי הפונוגרף. כעבור מספר שנים הוא כבר שיווק את הטכנולוגיה שלו לחברות צעצועים. תקוותו הייתה לשווק את המכשיר שלו לא כצעצוע בלבד. ב-1895 הוא הצליח לשכנע קבוצה של אנשי עסקים להשקיע 25,000 דולר וייסד את חברת "ברלינר גרמופון" (Berliner Gramophon).

הבעיה של הגרמופונים הראשונים הייתה השמירה על מהירות אחידה של המשטח שסובב את התקליט. בשנת 1896 ערך ברלינר חוזה עם המהנדס אלדריג' ר' ג'ונסון (Eldridge R. Johnson) במטרה לשפר את מנוע-הקפיץ של הגרמופון זאת עבור הגרמופון החדש שברלינר תכנן. ג'ונסון פנה למכונאי לוי מונטרוס כדי שיעזור לו בייצור מנוע הקפיץ עבור חברת ברלינר. המנועים החדשים סופקו לברלינר עוד באותה שנה (מונטרוס קיבל את פטנט מס' 598,529 על מנוע-הקפיץ הזה ב-8 בפברואר 1898).

בשנת 1897 ייסד ברלינר את הענף הבריטי חברת גרמופון הבריטית (The Gramophone Company) בלונדון. בדצמבר 1898 ייסד יחד עם אחיו יוסף ברלינר, את דויטשה גרמופון (Deutsche Grammophon Gesellschaft) בעיר הולדתם הנובר שבגרמניה, כענף הגרמני של חברת ברלינר גרמופון האמריקאית שהייתה בבעלותו של אמיל. בית החרושת של דויטשה גרמופון בהנובר היה המפעל הראשון בעולם שהוקם במיוחד לייצור תקליטים ותוך עשור אחד כבר ייצר מיליוני תקליטים בשנה‏[1].

בשנת 1898 יצא הדגם שנקרא "הגרמופון המשופר" והפעם עם פטנט של אלדרידג' גונסון עם מנוע קפיץ משופר יותר, דגם זה והשיפור בייצור התקליטים ביסס את הטכנולוגיה של הגרמופון והפך אותה למעשית ומקובלת. בשנת 1901 מייסדים ברלינר וג'ונסון את חברת "ויקטור טוקינג משין" (חברת ויקטור למכונות מדברות) לצורך ייצור המוני של תקליטים לגרמופון. כדי לשווק את הגרמופון החתים ברלינר את זמר הטנור אנריקו קארוזו וזמרת הסופרן האוסטרלית המהוללת נלי מלבה (Dame Nellie Melba) על הקלטת תקליטים בשיטתו. כמו כן קנה בארי אוון, שותפו של ברלינר, מהצייר פרנסיס בארואד את הציור "קול אדוניו" (His Master's Voice) וקבע אותו כסמל המסחרי המפורסם של החברה. ברלינר ייסד גם חברות בת של גרמופון בקנדה, בגרמניה ובבריטניה.

ברלינר פיתח גם סוג חדש של נול לייצור תעשייתי של בגדים, אריח אקוסטי וגרסה מוקדמת של מסוק.

ברלינר הטיף לשיפור תנאי התברואה ובריאות הציבור. הוא נפטר מהתקף לב בגיל 78 ונקבר לצד בנו ואשתו בבית הקברות רוק קריק בבירה וושינגטון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ [1]The "Gramophone" in Deutsche Grammophon