אמיל צ'וראן
 | |
| לידה |
8 באפריל 1911 רשינאר, טרנסילבניה, האימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום רומניה)  |
|---|---|
| פטירה |
20 ביוני 1995 (בגיל 84) הרובע השלושה-עשר של פריז, צרפת |
| מקום קבורה |
בית הקברות מונפרנאס |
| מקום לימודים | אוניברסיטת בוקרשט, אוניברסיטת ברלין |
| מוסדות |
Andrei Șaguna National College |
| זרם |
פסימיות, אנטי-אינטלקטואליות, אקזיסטנציאליזם, פילוסופיה קונטיננטלית |
| תחומי עניין |
פילוסופיה |
| עיסוק |
פילוסוף, אפוריסט, כותב יומן, סופר, מתרגם |
| הושפע מ | עמנואל קנט, ארתור שופנהאואר, פרידריך ניטשה, לודוויג קלגס |
| השפיע על | תומאס ליגוטי, ז'אן בודריאר |
| מדינה | רומניה, צרפת |
| יצירות ידועות |
History and Utopia, The Trouble With Being Born, A Short History of Decay |
| פרסים והוקרה |
פרס רוז'ה נימייה (1977) פרס הספרות הגדול של פול מוראן (1988) פרס סנט-בב |
| בן או בת זוג |
Simone Boué |
| חתימה |
 |
|
www | |
  | |
אמיל צ'וראן (ברומנית: Emil Cioran, שמו ידוע תכופות בהיגויו הצרפתי "סיוראן"; 8 באפריל 1911 - 20 ביוני 1995) היה פילוסוף וסופר רומני שהיגר לצרפת והתיישב בה. התפרסם בעיקר במסות ובאפוריזמים שלו בשפה הצרפתית הכתובים ברוח פסימית, סקפטית, אנטי-נטליסטית או ניהיליסטית, ונחשב לאחד האמנים הגדולים של הסגנון הספרותי בשפה זו.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמיל צ'וראן נולד ביישוב רשינאר הסמוך לסיביו, שבטרנסילבניה, באותו זמן חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית ולאחר מלחמת העולם הראשונה חלק מרומניה. אביו היה פרוטופופ אורתודוקסי ואימו אתאיסטית, בת לאב שהועלה לדרגת ברון באימפריה ההבסבורגית.
לאחר לימודים קלאסיים בבית ספר תיכון בסיביו, החל בגיל 17 לימודי פילוסופיה באוניברסיטת בוקרשט, שם נמנו בין מוריו טודור ויאנו ונאיה יונסקו. בהיותו בקיא בשפה הגרמנית, התעמק בפילוסופים עמנואל קנט, ארתור שופנהאואר ובמיוחד פרידריך ניטשה, כשהוא קורא אותם בשפה בה כתבו, בגרמנית. כבר בתקופה זו הביע את נטייתו לאגנוסטיות. הוא הושפע מקריאתם של גאורג זימל, לודוויג קלאגס, מרטין היידגר ולב שסטוב, שמיקם את המקרה במרכז מערך ההגות שלו. ב-1935 קיבל מלגה שאיפשרה לו המשך לימודי פילוסופיה בברלין, שם פגש את לודוויג קלאגס ואת ניקולאי הרטמאן.
הספר הראשון שכתב אמיל צ'וראן, Pe culmile disperării (על פסגות הייאוש) יצא לאור ברומניה ב-1934 וזכה לפרס הוועדה לציון כישרונות צעירים מתחילים ובפרס הסופרים הרומנים הצעירים. הוא המשיך לכתוב, כשכל שנה מופיע ספר חדש מפרי עטו.
בעת שהותו בגרמניה הביע את הערצתו להיטלר והצדיק את ליל הסכינים הארוכות. במאמר בעיתון "ורמיה" (Vremea), מיום 15 ביולי 1934, ציין שבין המדינאים, היטלר זוכה לסימפתיה ולהערכה שלו, יותר מכל האחרים. למרות שלא היה אף פעם חבר במשמר הברזל, בתקופה שבין מלחמות העולם הביע תמיכה בתנועה הלגיונרית וברעיונותיה. בספרו Schimbarea la faţă a României (הטרנספיגורציה של רומניה), שהופיע ב-1936, היו ביטויים אנטישמיים רבים. המהדורה השנייה של הספר, שיצאה ב-1940, נשארה ללא שינויי, אך המהדורה שהופיעה בשנות התשעים צונזרה על ידי צ'וראן עצמו, שניפה ביטויים רבים, משפטים ואף פרק שלם, בטענה שאלה היו טענות יומרניות ואף אוויליות של צעיר נלהב בן 24.
הוא שב לרומניה והיה, במהלך שנת הלימודים 1936–1937, מורה לפילוסופיה בבית הספר התיכון Andrei Şaguna (אנדריי שאגונה) בברשוב. ב-1937 קיבל מלגת לימודים בפריז מטעם המכון הצרפתי של בוקרשט, מלגה שהתארכה עד 1944.
הוא שב לרומניה לחודשיים בשנת 1940 ומאז היה לתושב קבוע בפריז, זנח את השפה הרומנית ועבר לכתוב בצרפתית. הוא ניהל חיים צנועים והתגורר מכאן ואילך רק ברובע הלטיני ובסורבון.
אחרי עליית הקומוניסטים לשלטון ברומניה נאסרו ספריו והוא נשאר בצרפת. הוא ניהל התכתבויות מעניינות עם ידידיו הרבים, מירצ'ה אליאדה, אז'ן יונסקו, פאול צלאן, ברבו פונדויאנו, סמואל בקט והנרי מישו, כמו כן, עם אחיו, אורל, שנשאר ברומניה.
יצירתו הראשונה בשפה הצרפתית, Précis de décomposition, קיבלה את פרס ריבארול. לאחר מכן צ'וראן סירב לקבל פרסים שהוענקו ליצירותיו.
צ'וראן, הידוע בעולם בעיקר לפי ההיגוי הצרפתי של שמו - סיוראן, הושפע מהפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית ובעיקר מהגרסה הרומנית שלה, הטראיריזם (trăirismul), שכללה גם אלמנטים דתיים-נוצרים ומיסטיים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אמיל צ'וראן- Valentin Protopopescu, UN ANTISEMIT ATIPIC: EMIL CIORAN (ברומנית)
- Portrait of the Philosopher as a Young Man (באנגלית)
- ציטוטים מספרו 'The Trouble With Being Born'
