אמיל שקרג'יסקי
 | |
| לידה |
6 באפריל 1912 דופניצה,  ממלכת בולגריה |
|---|---|
| פטירה |
3 באוגוסט 1944 (בגיל 32) זלוגוש, מחוז קיוסטנדיל, ממלכת בולגריה |
| מקום קבורה | סופיה |
| מקום מגורים | סופיה |
| כינויים נוספים | סטפן |
| ידועה בשל | היותו פרטיזן |
| מפלגה | המפלגה הקומוניסטית של בולגריה |
אמיל שֶקֶרְגִ'יְסְקִי (בבולגרית: Емил Шекерджийски שם המשפחה נהגה: Shekerjiyski; 6 באפריל 1912, דופניצה, ממלכת בולגריה – 3 באוגוסט 1944, זְלוֹגוֹש מחוז קיוסטנדיל, ממלכת בולגריה) היה עיתונאי ופרטיזן יהודי, חבר המפלגה הקומוניסטית של בולגריה, קומיסר פוליטי של גדוד פרטיזנים, אשר נהרג בקרב מול המשטרה הבולגרית. בעידן הרפובליקה העממית הבולגרית נחשב שקרג'יסקי לגיבור לאומי בולגרי.[1]
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמיל שקרג'יסקי נולד בדופניצה ובהמשך עבר לסופיה. הוא רכש השכלה אקדמית בסופיה ובבלגרד ובמקביל ערך בעיתון "אברייסקי וסטי" אשר ביטא התנגדות לכוחו העולה של הפאשיזם הממוסד בבולגריה. שקרג'יסקי היה חבר המפלגה הקומוניסטית הבולגרית ולאחר הצטרפות בולגריה להסכם התלת צדדי חבר לכוחות הפרטיזנים והתבלט עד לקידומו לקומיסר גדוד. הוא ארגן ונטל חלק בהפגנות מחאה מחד ובפעולות צבאיות מאידך. שמעו יצא למרחוק ואמיל זכה להערצה בקרב יהודי בולגריה.
ב-4 באוגוסט 1944, בפאתי הכפר זְלוֹגוֹש הסמוך לעיר טרקליאנו שבמחוז קיוסטנדיל, נקלעו אמיל ושניים מחבריו למארב משטרתי. בחילופי האש נהרגו השניים ואמיל נפצע. בנרטיב סיפור מותו בקרב צוין, כי אמיל כתב בדמו את המשפט "מוות לפאשיזם – חרות לעם", בטרם ניסה להסתער על כוחות המשטרה ונורה למוות. אמיל שקרג'יסקי נקבר בסופיה. בן משפחתו המורחבת היה תא"ל חיים שקד (שקרג'יסקי).
הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעידן הרפובליקה העממית הבולגרית, זכה שקרג'יסקי למעמד של גיבור לאומי. רחובות בסופיה, דופניצה וקיוסטנדיל נקראו על שמו והוא עוטר בתואר "גיבור בולגריה". שמה של המקהלה הקהילתית של יהודי סופיה הוסב ל"מקהלת עם יהודית ליד הספרייה ע"ש אמיל שקרג'ייסקי" ולאחר עליית חבריה לישראל, היא נודעה כמקהלת צדיקוב.[2]
לאחר תום העידן הקומוניסטי, הוסר שמו של אמיל שקרג'יסקי מהרחובות השונים. בראשית המאה ה-21 נקראה עדיין הספרייה המרכזית שליד בית העם של הקהילה היהודית בסופיה על שמו של אמיל שקרג'יסקי ובמקום קיים גם ארכיון המנציח את פועלו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלנה אלקובה, השיעור בפטריוטיות נמשך, באתר duma.bg (בבולגרית)
- יקיר דופניצה - אמיל שקרג'יסקי, במלאת 100 להולדתו, באתר dennews.bg, 7 באפריל 2012
- הלווייתו של אמיל שקרג'יסקי בסופיה, באתר ארכיון בית לוחמי הגטאות
- רחוב בסופיה על שם גיבור מחתרת יהודי, קול העם, 25 מאי 1956, באתר עיתונות יהודית היסטורית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אמיל שקרג'יסקי - תקציר ביוגרפי, באתר בית לוחמי הגטאות, אוחזר ב-28 ביולי 2013.
- ^ מקהלת צדיקוב - הפרק הבולגרי, עמוד 3, באתר "כולנו בולגרים", אוחזר ב-28 ביולי 2013.
