אמירי ברקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אמירי ברקה

אימאמו אמירי ברקהאנגלית: Amiri Baraka; ‏7 באוקטובר 1934 - 9 בינואר 2014), היה משורר אמריקאי, מחזאי, סופר ומנהיג תרבותי של אפרו-אמריקאים. שמו המקורי היה לירוי ג'ונס (LeRoi Jones). נולד בניוארק, ניו ג'רזי.

לירוי ג'ונס החל את לימודיו באוניברסיטת רטגרס, שבפנסילבניה. הוא סיים את לימודי התואר הראשון שלו באוניברסיטת הווארד, שבעיר וושינגטון, והשלים את תאריו באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק. הוא שירת בחיל האוויר בשנים 1954 - 1957, והתיישב ברובע האמנים המפורסם גריניץ' וילג'.

בתום לימודיו ולאחר פרסום ספר שיריו הראשון, "מבוא לפתק התאבדות בן עשרים כרכים", שהוציא לאור בשנת 1961, הוא עשה מהפך קיצוני בחייו, והצטרף אל האפרו-אמריקאים הקיצוניים. הוא נתפש לדעות מרקסיסטיות, והושפע מאוד מחייו ומותו של מלקולם איקס.

הוא שינה את שמו ל"אימאמו אמירי ברקה", התגרש מאשתו הלבנה, ובשנת 1965 ייסד קהילה של אפרו-אמריקאים בעיר ניוארק. הוא הקים במסגרת הקהילה הזו תיאטרון קהילתי של שחורים, ואף ניהל את התיאטרון האמנותי של "הרלם" בעיר ניו יורק. מחזותיו ושיריו הם בעלי אופי מבריק, שנון, שחור, מהפכני ורדיקלי מכוונים נגד עושקי האנשים הפשוטים שלרוב נתפסים כלבנים, ומלאים ברגשות של תסכול וחיפוש אחר השורשים האפריקאיים, שהועלמו עם השנים.

הוא פרסם ספרים רבים, ביניהם כשבעה רומנים, כעשרה ספרי שירה, למעלה מחמישה עשר מחזות, ואוטוביוגרפיה שזכתה לפרסום גדול. ב-1964 זכה בפרס אובי על מחזהו מעורר המחלוקת "ההולנדי". על עבודתו הספרותית והקהילתית זכה במספר פרסים, בעיקר ממוסדות אקדמאיים. אף אחד מספריו לא תורגם עד עתה לשפה העברית, אבל שירו "מישהו פוצץ את אמריקה" שעורר זעם רב אצל הליגה נגד השמצה והוביל לביטול הופעתו בפסטיבל השירה בירושלים תורגם לעברית על ידי רועי ארד ואהרון שבתאי ופורסם בכתב העת מעין. בישראל יש לו אוהדים בין השאר אצל בני עדות המזרח בישראל, שאימצו את דמותו ומשלבים את יצירותיו במאבקם להכרה ציבורית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]