אמירתאיוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אמריתיאוס סא-רע (בנו של רע)

אמריתיאוס הנסיך של סאיס (או אמנרידיסו) הינו הפרעה היחיד בשושלת ה-28 של מצרים העתיקה ככל הנראה מקורב לשושלת ה-26. הביא לקיצו של הכיבוש הפרסי הראשון ושלט במצרים בשנים 404 לפנה"ס - 399 לפנה"ס.

קורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמריתיאוס מוזכר במקורות היווניים; בכתבים דמוטיים מכונה אמנרידיס (ככל הנראה על שם האל המצרי אמון). ככל הנראה היה נכדו של אמריתיאוס מסאיס שהנהיג מרד כנגד הפרסים בשנים 465 לפנה"ס - 463 לפנה"ס יחד עם בעל בריתו הלובי אינארוס כנגד האחשדרפן של מלך פרס ארתחששתא הראשון.

ב-411 לפנה"ס החל להנהיג שורה של מרידות כנגד מלך פרס דריווש השני וב-404 לפנה"ס ערך מתקפה מוצלחת בגדה המערבית של הנילוס בסמוך לעיר הולדתו סאיס והצליח להשתלט על אזור הדלתא.

בעקבות מותו של דריווש ב-404 לפנה"ס הכריז על עצמו כמלך מצרים (פרעה) השולט באזור מצרים תחתית. הצלחתו הצבאית הסתייעה בבריתות שכרת עם אתונה וספרטה ובמרידות של לידיה וכריה שהתרחשו באותו הזמן.

יורשו של דריווש, ארתחששתא השני החל אוסף צבא בפניקיה בפיקודו של אברוקומס על מנת לחזור ולהשתלט על הדלתא אך מאבק פוליטי (וצבאי) חריף עם אחיו הצעיר כורש הצעיר שקרא תיגר על שלטונו מנע ממנו לממש את תוכניתו - מה שאפשר למצרים את האפשרות לפרוק את עולו של השלטון האחמנידי.

עם זאת ארתחששתא השני המשיך להיות שליטה המוכר של מצרים עילית עד 401 לפנה"ס. בפפירוס הארמי מאלפנטין המתוארך לשנת 400 לפנה"ס, מצוינים 5 שנים לשלטונו הריבוני של אמריתיאוס על מצריים - ניתן להסיק ממנו שמצרים עילית המשיכה להיות תחת שלטון פרסי עד סביבות שנת 400 לפנה"ס בעוד שאמיריתאוס שלט באזור הדלתא של מצריים תחתית.

אמריתיאוס הובס בקרב עם יורשו נפריטס הראשון ממנדס והוצא להורג בממפיס בשנת 399 לפנה"ס מאורע המוזכר בפפירוס הארמי מס' 13.

אמריתיאוס לא הותיר מונומנטים כלשהם; עם זאת נמצאה כתובת במקדש ח'ונסו בכרנך המצביעה כי הורה לשפץ את המבנה המקודש, פעולה ראשונה מסוגה שבוצעה על ידי שליט מצרי מאז הרס תבאי על ידי המלך הפרסי כנבוזי השני ומבטאה אקט של ריבונות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]