אמיר וינטרוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אמיר וינטרוב
אמיר ויינטרוב במהלך משחק הגמר של אליפות ישראל בטניס לשנת 2010 מול דודי סלע.
מדינה Flag of Israel.svg  ישראל
תאריך לידה: 16 בספטמבר 1986 (בן 28)
מקום לידה רחובות
גובה 1.88 מטר
יד חובטת: ימין
מקצוען משנת: 2005
סה"כ פרסים שצבר/ה: 158,912 $[1]
יחידים
דירוג שיא: 161 (20 במאי 2012)
זכיות בטורנירים: 0
זוגות
דירוג שיא: 214 (18 בספטמבר 2012)
זכיות בטורנירים: 0
שיאי גראנד סלאם
זכיות: 0
אליפות אוסטרליה הפתוחה סיבוב שני (2013)
אליפות צרפת הפתוחה סיבוב שני במוקדמות (2013)
וימבלדון סיבוב שני במוקדמות (2013)
אליפות ארצות הברית הפתוחה סיבוב שלישי במוקדמות (2013)

אמיר ויינטרוב (נולד ב-16 בספטמבר 1986) הוא טניסאי ישראלי, אלוף ישראל הנוכחי, זכה פעמיים בתואר בשנים 2010 ו-2012 ומדורג כיום (פברואר 2014) במקום ה-230 בדירוג העולמי. ויינטרוב הוא חבר נבחרת גביע דייוויס של ישראל, ומדורג כיום שני מבין הגברים הישראלים בטניס, אחרי דודי סלע.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויינטרוב החל לשחק טניס בגיל 6, תחילה בעירו רחובות ולאחר מכן במרכז הטניס ביפו.‏[2] בנעוריו למד והתגורר במסגרת המרכז לטיפוח מחוננים בספורט במכון וינגייט בתנאי פנימייה, ובמקביל למד בחטיבת הביניים והתיכון "חוף השרון" בשפיים. בכיתות י"א-י"ב עבר לאוסטריה ולמד באקדמיה לטניס של גונטר ברזניק, מאמנו של הטניסאי בוריס בקר. בהמשך שירת בצה"ל במעמד ספורטאי מצטיין; במהלך תקופה זו המשיך להשתתף בתחרויות בינלאומיות.

בנובמבר 2007 דורג ויינטרוב במקום ה-316, שהיווה (בזמנו) את דירוג השיא שלו. בהמשך החליט לפרוש מטניס תחרותי, אך לאחר הפסקה שב למגרשים.

באליפות ישראל בטניס שנערכה בדצמבר 2009 העפיל ויינטרוב לשלב הגמר, שבו הפסיד בשלוש מערכות לסלע.

אלוף ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות ישראל בטניס שנערכה ברעננה דצמבר 2010 זכה ויינטרוב לאחר שניצח במשחק הגמר את סלע בתוצאה 6-7, 6-3, 6-7.

בינואר 2011 השתתף ויינטרוב לראשונה בקריירה שלו במוקדמות טורניר גראנד סלאם, באליפות אוסטרליה הפתוחה, אך הודח בסיבוב הראשון של המוקדמות. באותו חודש, הוחלט שישתתף בנבחרת גביע דייוויס של ישראל מול פולין בתור המחבט השני. במשחק הראשון שלו בדייוויס בו ייצג את הנבחרת גבר ויינטרוב על גרז'י יאנוביץ' ב-5 מערכות.

באוגוסט 2011 שיחק ויינטרוב במוקדמות אליפות ארצות הברית הפתוחה והודח בסיבוב הראשון של המוקדמות על ידי המדורג שני במוקדמות פול קפדוויל ב-3 מערכות.

שבוע לאחר מכן, נסע ויינטרוב לטורניר מסבב הצלנג'ר שנערך בבנגקוק, תאילנד ושם הגיע עד לשלב הגמר והחמיץ הזדמנות שנייה בקריירה לקחת תואר מסבב הצלנג'ר.

הישג השיא בקריירה של ויינטרוב עד אז הושג ב-16 בספטמבר 2011 ביום הולדתו ה-25, כשניצח את מילוש ראוניץ' מקנדה (31 בעולם), בארבע מערכות 7-5, 5-7, 4-6, 1-6 במפגש גביע דייויס בין ישראל לקנדה והשאיר את המפגש בחיים, לאחר שדודי סלע הפסיד מוקדם יותר באותו היום.

דירוג השיא של ויינטרוב היה במאי 2012, כאשר היה מדורג במקום ה-161 בעולם.

באוגוסט 2012 העפיל לראשונה לסיבוב השני במוקדמות אליפות ארצות הברית הפתוחה, והפסיד לרוברטו באוטיסטה-אגוט מספרד בשתי מערכות.

במשחק גביע דיויס נגד יפן, שנערך ביפן בספטמבר 2012, זכה ויינטרוב בשני ניצחונות, 3-0 על טאצומי איטו, המדורג 67 בעולם, ו- 3-1 על גו סואדה המדורג 53 בעולם. ניצחונות אלה הובילו את נבחרת ישראל לניצחון 3-2 במפגש והעלו אותה לבית העליון של גביע דיוויס.

באליפות ישראל בטניס שנערכה ברמת השרון זכה ויינטרוב בתואר לאחר ניצחון במשחק הגמר על יריבו האלוף היוצא, דודי סלע ב-3 מערכות, 6-4, 4-6, 3-6. כשבועיים לאחר הניצחון באליפות ישראל, העפיל להישג השיא שלו בגראנד סלאם במלבורן (אליפות אוסטרליה הפתוחה) כשעבר את שלב המוקדמות והעפיל להגרלה הראשית לאחר ניצחונות על המדורגים 144, 216 ו-179 בעולם. בהמשך הטורניר ניצח אף את פאלה (96 בעולם) ב-3 מערכות: 6:7, 5:7, 2:6 והעפיל לשלב השני, וינטרוב הודח בשלב השני כשהפסיד לטניסאי הגרמני, פיליפ קולשרייבר המדורג 19 בעולם ב-3 מערכות: 6:2, 7:6, 6:4.‏[3] הוא השיג מהטורניר 70 מקודות דירוג ו-45,500 דולר אוסטרלי.

באותה שנה העפיל לראשונה בקריירה לסיבוב המוקדמות השני ברולאן גרוס, שם הפסיד לאחר קרב צמוד למדורג 5 במוקדמות אונגור הרומני, לאחר שזכה במערכה הראשונה 1:6, אך הפסיד את הבאות 6:3, 6:4. כחודש לאחר מכן, העפיל לסיבוב המוקדמות השני גם בטורניר ווימבלדון, שם הפסיד לאחר משחק בן 3 מערכות.

הישג נוסף רשם בטורניר המאסטרס במונטריאול, קנדה, כשניצח שני שחקני טופ 100 בסיבובי המוקדמות וכתוצאה מכך העפיל להגרלה הראשית לראשונה בקריירה של טורניר ATP 1000, שם הפסיד לשחקן ספרדי 6-1, 7-6 (5). כשבועיים לאחר מכן, העפיל לסיבוב המוקדמות השלישי והאחרון באליפות ארצות הברית הפתוחה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אמיר ויינטרוב, באתר ATP World Tour (באנגלית)
  2. ^ ביוגרפיה, באתר הרשמי של ויינטרוב
  3. ^ אורן אהרוני, אליפות אוסטרליה: שחר פאר ואמיר וינטרוב הודחו, באתר ynet