אמנה נגד שוחד של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אמנה נגד שוחד של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכליאנגלית: OECD Convention on Combating Bribery of Foreign Public Officials in International Business Transactions) ובשמה המלא: אמנת הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי על מלחמה בשוחד של עובדי ציבור זרים בעסקאות בינלאומיות היא אמנה של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, אשר נחתמה ב-17 בדצמבר 1997 ונכנסה לתוקף ב-15 בפברואר 1999, ומיועדת להפחתת השחיתות במדינות מתפתחות על ידי קידום נקיטה בצעדי ענישה נגד נותני שוחד במהלך ביצוע עסקאות בינלאומיות המבוצעות על ידי חברות היושבות במדינות החברות בארגון. מטרת האמנה היא לפתח אווירה הוגנת ושיוויונית של עסקים בינלאומיים.

עיקר הוראות האמנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמנה, המדינות החותמות נדרשות ליזום חקיקה הקובעת כי הצעת שוחד, הבטחתו, או מתן שוחד לעובד ציבור זר היא עבירה פלילית. חומרת העבירה צריכה להיות זהה לחומרת עבירת מתן שוחד לעובד ציבור במדינה החותמת. על פי הגדרת האמנה "עובד ציבור" הוא כל אדם המחזיק משרה ברשויות השלטון (המחוקקת, המבצעת או השופטת) של מדינה זרה, בין אם נבחר למשרתו או שמונה לה וכן כל אדם המבצע תפקיד ציבורי של מדינה זרה, כולל רשות ציבורית או יוזמה ציבורית וכן כל מחזיק משרה או סוכן של ארגון ציבורי בינלאומי. האמנה מטילה על המדינות החתומות אף את החובה לבחון את יעילות מערכת החוקים שלהן, אם החוק הנוכחי אינו מאפשר לשפוט אזרחים על מעשים שביצעו מחוץ לגבולות המדינה. בחקירת חשד למתן שוחד לעובדי ציבור זרים, על המדינה החותמת להתעלם מאינטרסים כלכליים של המדינה ומהשפעת החקירה על יחסי החוץ של המדינה. המדינות החותמות מתחייבות לשתף פעולה ביניהן בהעברת מידע ובסיוע משפטי בנושאי האמנה. המדינות החותמות מתחייבות להפוך את עבירת שוחד של עובד ציבור זר לעבירה המתאימה להסגרה.

פיקוח ואכיפה של הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי אין מנגנון אכיפה לאמנה, אולם הוא מפקח על ישומה במדינות החברות. המדינות החברות הן שאחראיות לישום החקיקה והתקנות המתאימות לאמנה ולאכיפת תקנות אלה. הפיקוח של הארגון מתבצע בשני שלבים: בשלב ראשון הארגון בוחן את יישום האמנה במדינות החברות באמצעות בחינת התאמתם של החוקים המקומיים להוראות האמנה. בשלב שני, הארגון בוחן את יעילות אכיפת החקיקה הקיימת.

המדינות החתומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לחודש מרץ 2009, המדינות הבאות חתמו על האמנה ואשררו אותה בחקיקה מתאימה‏[1]:

האמנה פתוחה להצטרפות כל מדינה החברה בארגון, או שהפכה לחברה מלאה בקבוצת העבודה של הארגון על שוחד בעסקאות בינלאומיות. המדינות הבאות משתתפות בקבוצה במעמד של משקיפות: רוסיה, סין, פרו, אינדונזיה, מלזיה וקולומביה. לרגל הצטרפות רוסיה כחברה מלאה בקבוצת העבודה בשנת 2011, צפויה אף חתימתה על האמנה.

האמנה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינת ישראל חתמה על האמנה ב-11 במרץ 2009 והיא נכנסה לתוקף ב-10 במאי 2009. כדי להתאים את מערכת החקיקה בישראל לדרישות האמנה, תיקנה הכנסת ביום 14.7.2008 את חוק העונשין והוסף לחוק סעיף 291א הקובע בין השאר:

Cquote2.svg

הנותן שוחד לעובד ציבור זר בעד פעולה הקשורה בתפקידו, כדי להשיג, להבטיח או לקדם פעילות עסקית או יתרון אחר בנוגע לפעילות עסקית, דינו כדין נותן שוחד לפי סעיף 291.

Cquote3.svg

לאחר תיקון החוק, הנותן שוחד לעובד ציבור זר דינו זהה לנותן שוחד לעובד ציבור בישראל (סעיף 291). משרד המשפטים אף הפיץ בישראל מידע להסברת השינוי בחוק ולחשיבותו‏[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]