אמנון אלכסנדרוני
 | |
| אמנון אלכסנדרוני, 2011 | |
| לידה |
מרץ 1929 תל אביב, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
13 בנובמבר 2020 (בגיל 91) תל אביב-יפו, ישראל  |
| לאום | ישראלי |
| מקום לימודים | לימודי אדריכלות בטכניון בחיפה |
| תקופת הפעילות | 1950–2020 (כ־70 שנה) |
אמנון אלכסנדרוני (מרץ 1929 – 13 בנובמבר 2020) היה אדריכל ישראלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלכסנדרוני נולד בתל אביב, העיר בה הוא התגורר עד פטירתו. בשנת 1952 סיים את לימודי האדריכלות בטכניון בחיפה שם למד במחזור עם שמואל ביקסון וכרמלי פלדמן. בטכניון גם הכיר את אברהם יסקי שעתיד להיות שותף עמו במשרד אדריכלים מצליח בהמשך הדרך. עוד בזמן לימודיו, בשנת 1950 הצטרף ל"חבר אדריכלים" בהנהגתו של האדריכל דב כרמי. עם פירוק הקבוצה בשנת 1954, עבד כשנה במשרדם של מיכאל נדלר ושולמית נדלר, במסגרת זו זכה עימם בתחרות לתכנון "בית אגד" בתל אביב. לאחר מכן השתתף עמם בהצעה לתכנון הספרייה הלאומית בירושלים בשנת 1955, הצעה שזכתה לביצוע בשילוב שתי הצעות נוספות שהגישו האדריכלים שמעון פובנזר עם אברהם יסקי, וזיוה ארמוני עם חנון הברון. במהלך העבודה על הספרייה עזב את משרד נדלר והקים שותפות עם האדריכל אברהם יסקי (שפרש מהשותפות עם פובזנר). במהלך עבודתו המשותפת עם יסקי, הגיעו השניים להישגים שזכו בפרסום רב ובמגוון עבודות בכל רחבי הארץ. בשנת 1965 פורקה השותפות ואלכסנדרוני פתח משרד עצמאי. הוא היה יועץ של אל על ותכנן עבורה פרויקטים, תכנן שני בניינים נוספים למכון המתכות בטכניון ובתים פרטיים ומרכזים מסחריים.
בין השנים 1977 ו-1992 בנוסף לעבודתו השוטפת, שימש אלכסנדרוני כיועץ לאגף הבניה (קרן החינוך) של הסוכנות היהודית וכאדריכל יועץ ומתכנן של חברת התעופה אל על. השתתף כמנחה פרויקטים וחבר סגל בכיר ב"סדנא לעיצוב ואדריכלות" בתל אביב. המשיך לפעול כאדריכל פעיל עד לפרישתו בשנת 2003.
בשנת 2000, ביום האדריכלות הבינלאומי, הוענקה לאלכסנדרוני תעודת הוקרה של עמותת האדריכלים בישראל על "היושרה המקצועית והצניעות ועל תרומתו המיוחדת לאדריכלות הישראלית ולקהילת האדריכלים".
במקביל לעבודתו, ובמיוחד בשני העשורים האחרונים לחייו, אלכסנדרוני צייר ורשם אלפי ציורים, בהם רישומים של אדריכלים, פוליטיקאים ואנשי תרבות, וכן ציורים ארוטיים וציורים בהשפעת הנאצים.[1]
אלכסנדרוני נפטר ב-13 בנובמבר 2020 בתל אביב.הותיר אחריו את אשתו ציפורה, שתי בנות, ארבעה נכדים ושלושה נינים.
תרם את גופו למדע.[2]
פרויקטים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרויקטים במסגרת שותפות יסקי-אלכסנדרוני:
- שיכון לדוגמה, ובכלל זה "שיכון רבע הקילומטר" – באר שבע
- השוק הסיטונאי – באר שבע
- הוסטל לאקדמאים – נצרת
- הוסטל לאקדמאים – באר שבע
- מכון הנפט – תל אביב
- בית הסנה – תל אביב
- המכון למתכות, מבנה 1 – הטכניון, חיפה.
- בית מגורי העיתונאים – תל אביב
פרויקטים במסגרת משרד עצמאי:
- המכללה למורים (כולל אודיטורים וספריה), קריית החינוך – תל אביב
- בנין מחשב ומשרדים של אל על – נמל התעופה בן-גוריון
- מבנה אגף החשבונות אל על – נמל התעופה בן-גוריון
- מתנ"ס תל גיבורים (כולל אודיטוריום וספרייה) – חולון
- תיאטרון אילת (750 מושבים) – לא בוצע
- שני מרכזי קניות – יבנה
- שכונת קוטג'ים דו משפחתיים (100 יח' דיור) – יבנה
- מפעל אלקטרוניקה – א.ת.ח ראשון לציון
- בית לרנר – סביון
- בית חכשורי – אפקה, תל אביב
- המכון להנדסת חומרים – הטכניון, חיפה.
- המכון למתכות, מבנה 2 – הטכניון, חיפה.
- חבר צוות תכנון חוף אילת (אזור המלונות והלגונות)
- ראש צוות מע"ר – לוד
- חבר צוות פרויקט דרום הקריה – תל אביב
- חבר צוות תכנון מרכז מסחרי ואזרחי – ראשון לציון מערב
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיכאל יעקובסון, לא לשימור: שיכוני יסקי בקרית גת יהרסו, באתר Xnet, 4 באוגוסט 2011
- נועם דביר, מי הרג את מעון העולים בנצרת עילית, באתר הארץ, 17 בפברואר 2010
- דוד קרויאנקר, בניין הספרייה הלאומית בגבעת רם, באתר הספרייה הלאומית
- צבי אלחייני, אמנון אלכסנדרוני לא היה נוסטלגי לבטון החשוף, כי מעולם לא עזב אותו, באתר Xnet, 16 בנובמבר 2020
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בתחנת האוטובוס בקמפוס גבעת רם שתכננו יסקי ואלכסנדרוני לצד קיר אמנות של יצחק דנציגר, באתר 'חלון אחורי', 18 בספטמבר 2021
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^
נעמה ריבה, "איש הפרטים הקטנים": האדריכל אמנון אלכסנדרוני מת בגיל 91, באתר הארץ, 15 בנובמבר 2020
- ^ אמנון אלכסנדרוני ז"ל, באתר מודעות אבל, 15 בנובמבר 2020
