אמנון (דג)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgאמנון
Tilapia123.JPG
אמנון מהמין mariae
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: מקריני סנפיר
סדרה: דקראים
משפחה: אמנוניים
אמנון מהמין rendalli
Tilapia mariae נתפס בחכה
אמנונים באקווריום
אמנון מהמין Tilapia buttikoferi
אמנון שוחה
ארוחה של דג אמנון

אַ‏מְנוּ‏ן, צ'יקליד או מוּ‏שְט הוא שם כולל למספר מינים של דגי מאכל ונוי ממשפחת האמנוניים, המצויים באגמים ונהרות חמים באפריקה, אסיה ואמריקה הדרומית. האמנון ניזון בעיקר מן הצומח אך מספר מינים ניזונים מן החי. את האמנונים למטרות אכילה דגים או מגדלים בבריכות ובשרם נחשב למשובח. בשל זנבו שצורתו כמסרק קיבל הדג את הכינוי מושט, שפירושו בערבית "מסרק". את שמו העברי קיבל הדג מהשפה הארמית דווקא. נון בארמית = דג, אם = אמא. אמנון = הדג של האמא. לדג ניתן שם זה היות שביצי הדג, והדגיגים לאחר בקיעתם, מוצאים מחסה בתוך הפה של האם (בחלק מהמינים גם בתוך הפה של האב).

מבנה גוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאמנונים קשקשים רבים לאורך גופם. סנפיר גבם מוארך, חלקו הקדמי קוצני ומשונן, בעוד חלקו האחורי פחות קוצני ואף רך. קוצים נוספים ימצאו גם בסנפיר השת של האמנון. בלסתותיו של האמנון מספר רב של שיניים קטנות מאוד. הוא משתמש בשתי לוחיות גרם הנמצאות בבית הבליעה לשם טחינת מזונו. אורכו: 7-40 ס"מ, רוחבו: 2-13 ס"מ. צבע ביטנו אדום.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת הרבייה, בעונת הקיץ, הזכר תוחם לעצמו טריטוריה קטנה במים רדודים ומגרש ממנה זכרים אחרים. כאשר מתקרבת נקבה בשלה לרבייה נערך טקס חיזור שבסופו מטילה הנקבה כמה מאות ביצים אל תוך המים והזכר מפריש עליהן את תאי הזרע שלו. לאחר ההטלה וההפריה מתקרבים שני ההורים אל הביצים ואוספים אותן אל פיהם. שם הן נשמרות עד שבוקעים הדגיגים. גם בשעת סכנה נמלטים הדגיגים הצעירים אל תוך חלל הפה של אחד מההורים. המים הנכנסים לפה עוברים על פני הביצים ומספקים להן חמצן. ההורה, הנושא את הביצים המופרות בפיו, אינו אוכל מזון, במהלך התפתחותן ועד לסוף תקופת השמירה עליהן. כשהם בני חודש ניתק הקשר בין בני הזוג לבין להקת הצאצאים, והאמנונים הצעירים עוזבים את הוריהם ושוחים לדרכם. ההורים נערכים להטלה שנייה.

מינים שונים של אמנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אמנון מצוי - (Tilapia zilli)
אורך: עד 30 ס"מ.
מיקום: מים עומדים, או מים שזרימתם איטית.
מזון: פלנקטון.
גידול הצאצאים: בונה קינים ובהם מחילות עמוקות וחדרי רבייה, בשטחים חשופים מצמחיה. אימון הדגיגים, בקן ובסביבתו, על ידי הזכר.
תפוצה בישראל: כנרת, ירדן.
  • אמנון הגליל - (Sarotherodon galilaeus)
אורך: עד 38 ס"מ.
מיקום: קרבת החוף, בעומק שאינו עולה על 10 מטרים.
מזון: פלנקטון.
גידול הצאצאים: בונה קינים ובהם מחילות קצרות, באזורים עתירי צמחיה, הביצים מוטלות בקן, מופרות ומועברות לפה ההורים. אימון הדגיגים, בין הצמחים על ידי שני ההורים.
תפוצה בישראל: כנרת, ירדן.
  • אמנון הירדן - (Oreochromis aureus)
אורך: עד 35 ס"מ.
מיקום: מים עומדים, או מים שזרימתם איטית.
מזון: פלנקטון.
גידול הצאצאים: בונה קינים גדולים במיוחד וסימטרים. הביצים נאספות לפי הנקבה בלבד. צפיפות הקינים גבוהה משל שאר מיני האמנון.
תפוצה בישראל: כנרת, ירדן.
  • אמנונית יוסף (חנוס) - (Astatotilapia flavijosephi)
אורך: עד 13 ס"מ.
מיקום: מים רדודים בקרבת אבנים.
מזון: פלנקטון, אבנים‏‏‏[1].
תפוצה בישראל: כנרת,ירדן, מעיינות הסחנה. גדל גם כדג נוי באקווריום.
גידול הצאצאים: הזכר בונה גומה קטנה, הנקבה באה אל הקן ומטילה את ביציה ובעודה אוספת את הביצים אל הפה היא חושבת שהכתמים על סנפיר השת שלו הם ביצים, ואוספת לפיה גם את זרעו של הזכר. אימון הדגיגים על ידי הנקבה, הזכר מזדווג עם מספר רב של נקבות.
  • טברנון לסתני - (Tristramella sacra)
מיקום: אגמי מים מתוקים.
תפוצה בישראל: כנרת. (לא נצפה מאז 1990, כנראה נכחד עקב התייבשות הכנרת).
  • טברנון סימון כנרתי (מרמור) - (Tristramella simonis simonis)
אורך: עד 20 ס"מ.
מיקום: מים מתוקים, בין סלעים ואבנים.
מזון: אוכל כל (פלנקטון, צמחים ודגים קטנים).
תפוצה בישראל: כנרת, ירדן.
  • אמנון היאור - (Oreochromis niloticus)
אורך: עד 40 ס"מ.
מיקום: נחלים.
מזון: בטבע - פלנקטון, בשבי - מזון מרוכז.
תפוצה בישראל: בטבע - נכחד, בעבר (עד סוף שנות ה-60) היה מצוי בנחל ירקון ובמעיינות ראש העין. כיום מגדלים את אמנון היאור בבריכות דגים.
  • אדמונית - אמנון אדום - (Oreochromis rossa)
דג זה הוא פרי פיתוח ישראלי.
אורך: עד 35 ס"מ.
מיקום: בריכות דגים.
מזון: מרוכז.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏ ראה תגלית של פרופ' מנחם גורן ויפעת גואטה‏ - בוואלה!חדשות.