אמנות הפוגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
התיבות הראשונות של אמנות הפוגה בכתב היד מ-1742

אמנות הפוגה, BWV1080, (בגרמנית, Die Kunst der Fuge) היא יצירה לא גמורה מאת יוהאן סבסטיאן באך, המורכבת מארבע-עשרה פוגות וארבעה קאנונים. כל פרקי היצירה מבוססים על אותו נושא. יצירה זו נכתבה לקראת סוף חייו של באך, בשנים 1749-1750 (גרסאות מוקדמות לכמה מהפרקים נכתבו ב-1742) והיא נחשבת לא רק לאחת מפסגות יצירתו, כי אם לאחת מיצירות המופת של כל הזמנים.

המוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל פרקי אמנות הפוגה הם קטעים קונטרפונקטיים המבוססים על אותו נושא, ברה מינור:

Kunst der Fuge - Thema.png


נושא זה, בווריאציות שונות, משמש כבסיס לכל הפוגות והקנונים, המסודרים פחות או יותר בסדר מורכבות עולה (לגבי סדר הפרקים, ראו להלן). על כל פנים, על אף שהיצירה היא אחת המורכבות ביותר שנכתבו אי-פעם, ובאך הגיע בה לרמה של שלמות צורנית שלא הגיע אליה איש לפניו ואולי גם לא אחריו, המוזיקה עצמה היא נגישה ומלאת רגש, וכלל אינה נשמעת כתרגיל שכלתני. בניגוד לכמה מהקנונים והיצירות ה'אקדמיות' המוקדמות יותר של באך, 'אמנות הפוגה' שופעת יופי שאין לו דבר עם המורכבות המתמטית שלה. שילוב זה, שהוא כמעט בגדר נס, הוא שהביא ליצירה את פרסומה והפך אותה לאחת היצירות המוערכות ביותר בהיסטוריה של המוזיקה המערבית.

אחד המאפיינים הבולטים של היצירה היא שלא מצוין הכלי או ההרכב שבו יש לנגן אותה. כל הפוגות (הנקראות Contrapunctus) כתובות בארבע חמשות וכל הקנונים בשתיים, בדומה למוזיקה לכלי מקלדת. תאוריות רבות קיימות באשר לכלי שבו יש לבצע את היצירה; הצ'מבליסט גוסטב לאונהרט כתב תזה שבה הוא מנסה להוכיח כי 'אמנות הפוגה' כתובה לצ'מבלו, אם כי כמה מן הפרקים אינם מתאימים לכלי. גם המוזיקולוג כריסטוף וולף, שהוא הסמכות החשובה ביותר כיום בנושא המוזיקה של באך, תומך בתאוריה זו. תאוריה פופולרית אחרת טוענת כי המוזיקה היא תאורטית, ונועדה יותר לקריאה מאשר לביצוע - ולפיכך ניתן לבצע אותה בכל הרכב המתאים למנעד התפקידים. בימינו מבוצעת היצירה לרוב בכלי מקלדת (פסנתר, צ'מבלו או עוגב), הרכב קאמרי (לרוב רביעייה) או תזמורת.

הפרקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהדורה המודפסת שיצאה לאור ב-1751, לאחר מות המלחין, מופיעים הפרקים הבאים (בארבעה קולות, אלא אם מצוין אחרת):

פוגות פשוטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קונטרפונקטוס I: פוגה פשוטה על הנושא.
  • קונטרפונקטוס II: פוגה פשוטה על הנושא, שהסיומת שלו במקצב מנוקד.
  • קונטרפונקטוס III: פוגה פשוטה על היפוך הנושא (כרומטית)
  • קונטרפונקטוס IV: כנ"ל, סגנון קונצרטנטי.

קונטרה-פוגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוגות שבהן מופיע הנושא בגרסה רגילה ומהופכת. בשלוש הקונטרה-פוגות כניסות סְטְרֶטוֹ רבות (כלומר, נושא חדש מתחיל לפני שנגמר הנושא הקודם); וכולן מבוססות על נושא 'אמנות הפוגה' בווריאציה עם צלילים עוברים (ראו דוגמאות בהמשך).

  • קונטרפונקטוס V: קונטרה-פוגה "בסיסית".
  • קונטרפונקטוס VI: בסגנון צרפתי (In stylo Francese), כלומר במקצבים מנוקדים.
  • קונטרפונקטוס VII: פוגה per Augmentationem et Diminutionem, כלומר פוגה שבה הנושא מופיע בשלושה אורכי צליל: רגילים, קצרים וארוכים.

פוגות כפולות ומשולשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוגות המבוססות על שניים ושלושה נושאים, שמביניהם אחד הוא נושא 'אמנות הפוגה' או וריאציה עליו.

  • קונטרפונקטוס VIII: פוגה משולשת בשלושה קולות.
  • קונטרפונקטוס IX: פוגה כפולה.
  • קונטרפונקטוס X: פוגה כפולה.
  • קונטרפונקטוס XI: פוגה משולשת.

פוגות ראי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוגות שאפשר לנגן גם במהופך (היפוך מלמעלה למטה) מבלי לפגום במוזיקליות. בדרך כלל מנגנים את הגרסה הישרה וההפוכה בזו אחר זו.

  • קונטרפונקטוס XII
  • קונטרפונקטוס XIII: (גם קונטרה-פוגה) בשלושה קולות. במהדורה המודפסת צורפה גם גרסה בארבעה קולות לשני צ'מבלי, אך לא ברור אם כתב אותה באך עצמו.

קנונים בשני קולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קנון באוקטבה.
  • קנון בדצימה (טרצה).
  • קנון בדואודצימה (קווינטה).
  • קנון מהופך באוגמנטציה (הקול השני מנגן נושא הפוך בערכי צליל ארוכים).

פוגה לא גמורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קונטרפונקטוס XIV: פוגה משולשת (ואולי מרובעת), שהנושא השלישי שלה הוא מוטיב BACH.

סדר הפרקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדר הנכון שבו יש לבצע (או להדפיס) את הפרקים השונים שנוי במחלוקת, מאחר שאין התאמה בין כתבי היד השונים והמהדורה המודפסת, שיצאה לאור כנראה ללא פיקוח מצידו של באך - ההכנה לדפוס החלה כאשר היה חולה מאוד ועיוור. מקורה של הגרסה לשני צ'מבלי לקונטרפונקטוס XIII (שנוסף לה קול רביעי) אינה ברורה - השיטה שבה מהופכת הפוגה שונה מהשיטה הרגילה של באך, והיא הפוגה היחידה שמצוין בה שם הכלי. ייתכן שאחד מבניו של באך, שפיקח על ההוצאה לאור, הוא שהוסיף את הפוגה.

ההוצאה לאור הראשונה כוללת גם כוראל פרלוד על הכוראל Vor deinem Thron tret ich hiermit ("בזאת אני פוסע בפני כיסא כבודך"), BWV 668a, שאותו הכתיב באך על ערש דווי. במשך השנים נעשו ניסיונות למצוא קשר בין הכוראל-פרלוד ונושא 'אמנות הפוגה', אך ללא הצלחה. כיום מקובל להניח כי אין קשר בין היצירות.

הפוגה הבלתי-גמורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונטרפונקטוס XIV נקטע בתיבה 239:

Bach-unfinishedfugue.jpg

לאחר מכן מופיעה ההערה הבאה בכתב ידו של קרל פיליפ עמנואל באך: Über dieser Fuge, wo der Nahme B A C H im Contrasubject angebracht worden, ist der Verfasser gestorben. ("בכותבו פוגה זו, שבה מופיע השם BACH כנושא נגדי, מת המלחין"). על כל פנים, גרסה זו מפוקפקת, מאחר שהפוגה כתובה בכתב ידו של באך, ולא סביר שהוא היה מסוגל לכתוב כשנטה למות, בין השאר משום שהיה עיוור. רוב החוקרים מסכימים כי הפוגה נכתבה כנראה שנה או שנתיים לפני מות המלחין. כמו כן, מקובלת היום ההנחה כי הפוגה נועדה להיות פוגה מרובעת, וכי הנושא הרביעי הוא נושא 'אמנות הפוגה' (אם כי הנושא הראשון דומה לו למדי). על פי תאוריה של כריסטוף וולף נכתב סוף היצירה על דפים אחרים, שאבדו. במשך השנים כתבו מלחינים ומבצעים שונים גרסאות לחלק האבוד, המשלבות בין ארבעת הנושאים; מבצעים אחרים (למשל גלן גולד) עוצרים בתיבה 233, כפי שמסתיימת הפוגה בגרסה המודפסת. אחרים מנגנים את הגרסה הבלתי-גמורה כמות שהיא, ומפסיקים לנגן באמצע המשפט - מה שגורם לאפקט מוזר ומסתורי.

דוגמאות לווריאציות על נושא 'אמנות הפוגה'[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כניסת הנושא בקונטרפונקטוס II, הסיום במקצב מנוקד

Contrapunctus 02 for wikipedia.png

  • נושא הפוך עם צלילים עוברים, וכניסה מהופכת של הקול השני בסְטְרֶטוֹ (לפני תום הנושא הראשון). פתיחת קונטרפונקטוס V.

Contrapunctus05 for wikipedia.png

  • נושא בסינקופה (סגנון "אנחה"), עם צלילים עוברים, (בכחול).

Contrapunctus 11 for wikipedia.png

  • הנושא של פוגת המראה (קונטרפונקטוס XII) בשורה העליונה; נושא הפוגה המהופכת בשורה התחתונה.

Contrapunctus12.png

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנות הפוגה הוקלטה ובוצעה פעמים רבות, בהרכבים רבים - מרביעיית סקסופונים ועד מקהלה השרה ללא מילים. מספר דוגמאות נבחרות:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]