אמנזיה
אמנזיה (Amnesia) היא חוסר יכולת לזכור.
ישנם כמה מקרים קליניים מפורסמים של אנשים שלקו באמנזיה עקב פגיעות מוח. עם פגיעות אלו נמנות פגיעות בחלקי קליפת המוח האחראים על אחסון הזיכרון לטווח ארוך ובהיפוקמפוס האחראי לעיבוד הזיכרון אל תוך הזיכרון לטווח ארוך. במקרים מסוימים נוגעת האמנזיה רק בזיכרון האפיזודי, אך לא בזיכרון הסמנטי (הידע הכללי אינו נפגע).
אמנזיה מהווה טרגדיה נוראה לפרט, שכן אדם יכול לתפקד ללא חושי הראייה והשמיעה ומבלי יכולת לדבר, כפי שמעיד המקרה של הלן קלר, אך אין חיים נורמליים או אף נורמליים למחצה מבלי יכולת לזכור.
האמנזיה המפורסמת והשכיחה ביותר נובעת ממחלת אלצהיימר הפוקדת בדרך כלל קשישים. מחלה קשה נוספת הכרוכה באמנזיה היא מחלת הנטינגטון שסיבתה גנטית. במחלות אלו נפגעת קודם כל היכולת לאחסן פרטים חדשים במוח, ורק אחר כך נפגע מאגר הזכרונות עצמו.
באופן כללי, אצל רוב הקשישים, גם אלו שאינם לוקים במחלה כלשהי, נרשמת ירידה בזיכרון, אך ישנם הבדלים בין אישיים גדולים בהדרדרות הזיכרון ובהיקפה. שמירה על סביבה עשירה בגירויים ועל מאמץ אינטלקטואלי משפרת את תפקודי המוח גם בגיל מבוגר.
כל בני האדם לוקים באמנזיה כשמדובר על זכירת השנים הראשונות לחייהם. ההסברים לכך קשורים לבשילתו המאוחרת יחסית של ההיפוקמפוס, שכאמור לעיל, אחראי על אחסון הזיכרון לטווח הארוך, וכן להבדל שבין זיכרון העושה שימוש בשפה לזיכרון שאינו מילולי.
קיימים שני סוגי אמנזיה עיקריים:
- אמנזיה רטרוגרדית - שיכחת אירועים לפני גורם האמנזיה.
- אמנזיה אנטרוגרדית - חוסר יכולת לזכור אירועים חדשים אחרי גורם האמנזיה.
[עריכה] גורמים לאמנזיה
בעיות אמנסטיות כוללות מגוון של מצבים ומחלות בהם נפגמת היכולת לייצר זכרונות חדשים. קיימים שלושה סוגים עיקריים של הפרעות אמנסטיות:
1. הפרעה אמנסטית כתוצאה ממצב רפואי (למשל, פגיעת ראש)
2. הפרעה אמנסטית כתוצאה משימוש בחומרים (כגון, שאיפה של פחמן חד חמצני או שתיית אלכוהול כרונית)
3. הפרעה אמנסטית שאינה ספציפית או כזו בה האטיולוגיה אינה ברורה.
הפרעה אמנסטית יכולה להיות זמנית (פחות מחודש) או כרונית (מעל חודש).
לרוב, ניתן למצוא הפרעות אמנסטיות בפגיעות ראש (השכיחות עלתה) ובשימוש באלכוהול (השכיחות ירדה).
האטיולוגיה קשורה למבנים נוירואנטומיים ובפרט מבנים של הדיאנצפלון (כמו גרעינים דורסו-מדיאליים ואמצעיים בתלמוס) ומבנים כמו היפוקמפוס, אמיגדלה וגופים ממילריים. לרוב, אמנזיה הינו כתוצאה מנזק בילטרלי (דו צדדי) למבנים אלו אע"פ שדווחה אמנזיה כתוצאה מנזק אונילטרלי.
סיבות להפרעה אמנסטית יכולות להיות מחסור בתיאמין, היפוגליקמיה, היפוקסיה, והרפס אנצפליטיס, וכן גידולים, מחלות צרברוווסקולריות, ניתוחים ופלאקים סקלרוטיים המערבים את האיזורים הקשורים באמנזיה. פרכוסים וכמובן פגיעת ראש עלולים להביא לאמנזיה. מבחינת תרופות הגורמות לאמנזיה, הידועות ביותר הינן בנזודיאזפינים, במיוחד אם הן נלקחות יחד עם אלכוהול.
[עריכה] אבחנה של אמנזיה
ההגדרה על פי DSM-IV-TR כוללת את הבאים:
A. קיימת התפתחות של בעיית זיכרון אשר מוגדרת כחוסר יכולת ללמוד מידע חדש (אמנזיה אנטרוגרדית) או חוסר יכולת להיזכר במידע נלמד קודם (אמנזיה רטרוגרדית).
B.ההפרעה בזיכרון מביאה לבעיה משמעותית בתפקוד ומייצגת התדרדרות מול רמת תפקוד קודמת.
C.ההפרעה איננה מתרחשת רק במהלך דליריום או דמנציה.
D.קיימת עדות בהסטוריה הרפואית, בבדיקה פיזיקלית או בבדיקות מעבדה לכך שההפרעה בזיכרון הינה כתוצאה ישירה ממצב גופני כללי.
לרוב מבחינה קלינית הזיכרון לטווח הקצר וה- recent memory נפגעים- המטופלים לא זוכרים לעיתים מה הם אכלו לארוחת בוקר, שם בית החולים או שם הרופאים, לעיתים יש בעיה בהתמצאות בזמן ובמקום. אין פגיעה בזכרונות מהעבר הרחוק, אולם לעיתים קיימת פגיעה בזיכרון של העשור האחרון. זיכרון מיידי- כמו לחזור על שש ספרות- נותר ללא בעיה. הפרוגנוזה תלויה בגורם וסוג הפגיעה. פגיעות ראש, וכן אמנזיה גלובלית זמנית, יכולות להשתפר בתוך שעות, ימים ועד חודשים, כאשר במצבים אחרים הגורמים לאמנזיה יש מעט מאוד שיפור והמצב נותר סטטי לאורך זמן.
באבחנה מבדלת יש תהליכים כגון דמנציה ודליריום, הזדקנות נורמלית, הפרעות דיסוציאטיביות, הפרעות מסוג factitious.
הטיפול העיקרי הינו לטפל בבעיה אשר הביאה לאמנזיה. הטיפול הינו פסיכותרפיה ומתן תמיכה והתהליך כולו כולל מספר שלבים הכוללים הטמעה של התהליך, כעס של החולה המופנה כלפי המטפל ובסופו של דבר בנייה של זהות חדשה ואבל על הזכרונות שאבדו. הכחשה קיימת בעיקר במצבים של נזק מוחי.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אמנזיה, באתר "בטיפולנט"
- אלומית ישי, הספד ל-HM: הניתוח הצליח, החולה איבד את הזיכרון, קפה דה מרקר, 16/12/08
הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.
