שיכחון למאוחר
| תחום |
נוירולוגיה  |
|---|---|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| MeSH | D020324 |
| סיווגים | |
| ICD-11 |
MB21.10 |
  | |
שיכחון למאוחר (נקרא גם אמנזיה אנטרוגרדית Anterograde amnesia) הוא מושג מתחום הפרעות הזיכרון - אובדן זיכרון של מה שקרה לאחר גורם האמנזיה, בשונה משיכחון למוקדם שבה אירועים שלפני גורם האמנזיה נשכחים. שיכחון למאוחר היא אחת המחלות המסתוריות ביותר בתחום הנוירולוגיה מכיוון שהמכניקה המדויקת של זכירת אירועים עדיין לא מובנת כהלכה, למרות שידוע אילו אזורים במוח מעורבים בתהליך זה.
סיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
המחלה בדרך כלל נרכשת על ידי שתי דרכים: שימוש בסמים (בנזודיאזפינים לסוגיהם כמו: רוהיפנול, דורמיקום ורסטוריל הידועים בהשפעתם הגורמת לשכחה), או שהיא נגרמת כתוצאה מפגיעה קוגניטיבית במערכת הזיכרון באזור ההיפוקמפוס ( "השער", אזור פנימי במוח, באונות הרקתיות (טמפורליות), שתפקידו קידוד אינפורמציה חדשה). אמנזיה אנטרוגרדית נצפית גם בחולים שבמסגרת מחלתם נאלצו להסיר אזורים המערבים אגירת זיכרונות חדשים כמו: פגיעה באונה הרקתית שבה מתרחש כל תהליך אגירת הזיכרונות. בדרך כלל חולים עם התקפי פרכוס שהתחילו מהאונה הרקתית, יצטרכו להסיר אזורים אלו במוח, חולים עם גידול באזור זה של המוח יתאפיינו גם הם באמנזיה אנטרוגרדית.
תסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
חולים באמנזיה אנטרוגרדית יכולים להתאפיין ברמות שונות של שכחנות, מקרים נדירים נרשמו שבהם נפגעו אנשים בצורה משולבת של אמנזיה אנטרוגרדית ואמנזיה רטרוגרדית, מחלה זו נקראת אמנזיה כללית שבהם מתקיים איבוד זיכרון מוחלט. במקרים שבהם האמנזיה נגרמת על ידי שימוש בסמים, המחלה היא קצרת טווח והחולים יכולים להשתקם ממנה. בפגיעה באונה הרקתית, במקרים אלו שנחקרו לעומק מתחילת שנות ה-70, חולים התאפיינו בנזק תמידי, למרות ששיקום הוא אפשרי זה תלוי בנסיבות ובמצב החולה.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלומית ישי, הספד ל-HM: הניתוח הצליח, החולה איבד את הזיכרון, אתר קפה דה מרקר, 16 בדצמבר 2008