אמפורת צוואר אטית אדומת-דמויות המתארת את תסאוס תוקף אמזונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תסאוס תוקף אמזונה
מידע כללי
פַּסל פוליגנוטוס עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך יצירה 440 לפנה"ס בקירוב
טכניקה וחומרים קרמיקה
ממדים בס"מ
גובה 50.5
נתונים על היצירה
מספר יצירה 73.15.18 (מוזיאון ישראל) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום מוזיאון ישראל
ירושלים שבישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"אמפורת צוואר אטית אדומת-דמויות המתארת את תסאוס תוקף אמזונה" הוא הכינוי שניתן לכד אמפורה שנוצר באתונה במחצית המאה ה-5 לפנה"ס. עיטור הכד, המיוחס לאסכולה של הצייר פוליגנוטוס (Polygnotos), מציג נושא מן המיתולוגיה היוונית של תסאוס הנלחם באמזונה.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכד הוא כד מסוג אמפורה. זה הוא טיפוס ששימש בעיקר ככלי קיבול ליין או לשמן. בשנות ה-50 של המאה ה-20 ייחס החוקר ד. פון בוטמר[1] את הכד לצייר היווני פוליגנוטוס, שפעל באתונה בין השנים 450-420 לפנה"ס (בקירוב), ונחשב לאחד מן הציירים המרכזיים של "סגנון הדמות האדומה", אולם, בהווה נחשב הכד ליצירה של אמן מחוגו של צייר זה. גובהו של הכד 50.5 ס"מ והקדר הוסיף לו שתי ידיות אחיזה בעלות פיתולים ושפה גבוהה בעלת מכסה בקוטר 18 ס"מ שבמרכזו כפתור.

העיטור המרכזי של הכד מציג נושא של מלחמת אמזונות ובה מתוארים דמות של לוחם הניצב בין שתי נשים לוחמות. כתובות בשפה היוונית מזהות את הגבר כגיבור המיתולוגי תסאוס ואת אחת מן הנשים כאשתו אנטיופה הנלחמים באמזונה. צידו השני של הכד מציג אדם מזוקן האוחז במטה. משני עבריו מתוארות שתי נשים שידיהן פשוטות לעברו.

האמן בחר להשתמש ב"סגנון הדמות האדומה" לשם ציור הנושא. הכד מחופה בצבע שחור ואילו הדמויות מופיעות בצבע אדום, שהוא צבעו הטבעי של החומר. האמן עשה שימוש בצבע אדום נוסף בסרט השיער של דמות הגבר ובקשת של אנטיופה.[2] פרטי הדמויות מצוירים בקווים שחורים עדינים. האמן מיקם את הסצנות במרכז הכד, בין שתי הידיות, כשהוא משתמש בפסי עיטור דקורטיביים כדי לתחום את הסצנה. בין העיטורים מאנדר, "לשונות", קנוקנות ותיאורים צמחיים אחרים.

הכד עבר בעבר רסטורציה, במסגרתה אוחו חלקיו שנשברו. בראשית שנות ה-70 של המאה ה-20 נרכש, ביחד עם קבוצה גדולה של פריטי קדרות יוונית ורומית, על ידי האספן האמריקאי יאן מיטשל עבור מוזיאון ישראל. הוא הוצג לראשונה במוזיאון בשנת 1974. כיום, מוצג הכד בתצוגת הקבע באגף לארכאולוגיה ע"ש שמואל וסיידי ברונפמן במוזיאון ישראל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רבקה מרחב, מתנת יאן מיטשל למוזיאון ישראל, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1974, עמ' 50.
  • רבקה מרחב, כדים יוונים מצוירים, תרגיל הסתכלות, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1975, עמ' 27.
  • The Israeli Museum, Jerusalem, Harry N. Abrams Inc Publishers, New York, 2005, p. 285-6

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו: Bothmer, D. von, "Amazons in Greek Art", Oxford Monographs on Classical Archaeology, Oxford, Clarendon Press, 1957
  2. ^ ראו: רבקה מרחב, מתנת יאן מיטשל למוזיאון ישראל, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1974, עמ' 50.