אמפל - אמריקן ישראל קורפוריישן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמפל - אמריקן ישראל קורפוריישן בע"מ
נתונים כלליים
סוג חברה בפירוק
תקופת הפעילות 1942–2014 (כ־72 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי הרצליה, ישראל
ענפי תעשייה השקעה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים החזיקה כ-12.5% מחברת הגז המצרית EMG
הכנסות 2 מיליארד ש"ח (2011)
רווח הפסד של 580 מיליון ש"ח (2011)
יו"ר יוסי מימן
מנכ"ל יוסי מימן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אמפל - אמריקן ישראל קורפוריישן בע"מ הייתה חברת החזקות המשקיעה בחברות ישראליות ובחברות ברחבי תבל שעסקיהן קשורים בישראל. בראשית דרכה עסקה "אמפל" בהשקעות בישראל בלבד. ניירות הערך שלה נסחרו בנאסדאק ובבורסה לניירות ערך בתל אביב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתימת ההסכם לחיפושי נפט בישראל

החברה נוסדה בשנת 1942, ביוזמתו של אברהם דיקנשטיין, איש בנק הפועלים, כדי לגייס כספים בארצות הברית, בעיקר מיהדות ארצות הברית, לשם השקעתם בארץ ישראל. בעת שהעלה הצעה זו, באוקטובר 1941, היה לדיקנשטיין ניסיון במכירת מניות של בנק הפועלים בארצות הברית. דיקנשטיין הקים את חברת "אמפל" (Ampal-American Palestine Trading Corporation) בהון יסוד של 1,500 דולר. עד תום מלחמת העולם השנייה גייסה החברה שני מיליון דולר. הכספים הושקעו ברכישת ציוד חקלאי, משאיות ומוצרים נוספים שהיישוב נזקק להם.

בשנת 1952, החלה להשקיע בחיפושי נפט בישראל והייתה בין בעלי המניות בחברת לפידות חברת מחפשי נפט לישראל שגילתה את שדה הנפט חלץ.[1] בשנת 1956, הקימה את "בנק ישראל-אמריקה לפיתוח התעשייה" בשותפות עם בנק הפועלים.[2]

לאחר הקמת המדינה המשיכה החברה להתפתח, העניקה מימון והחזיקה מניות במפעלים שונים, בהם: מפעלי ים המלח, "דלק", "דשנים וחומרים כימיים", צים, תדיראן, יכין-חק"ל, אליאנס חברה לצמיגים, הסנה ועוד.[3]

בתחילת שנות ה-70 הצטרף יעקב לוינסון, יו"ר ההנהלה של בנק הפועלים, למועצת המנהלים של "אמפל". הוא הביא להעברת השליטה בחברה לבנק הפועלים. דיקנשטיין המשיך לעמוד בראש החברה עד לפטירתו.

בשנת 1982 צמצם לוינסון את פעילותו בבנק הפועלים, והתמקד בפיתוחה של "אמפל". הרווח הנקי של החברה צמח מ-9 מיליון דולר ל-16 מיליון דולר ב-1983. בסוף 1983 פרש לוינסון מניהול "אמפל", לאחר שנחשד על ידי ההסתדרות בהעברת כספים ונכסים מבנק הפועלים לאמפל. בעקבות האשמות אלה התאבד לוינסון ב-23 בפברואר 1984.

בסוף 1996, בעקבות ההנחיה לבנקים למכור את נכסיהם הריאליים, מכר בנק הפועלים כ-31% ממניות "אמפל" למשפחת שטיינמץ. בהמשך רכשה משפחת שטיינמץ נתח נוסף בבעלות על החברה, בעיקר באמצעות רכישות בבורסה.[4]

בתחילת 2002 רכש איש העסקים יוסי מימן את השליטה ב"אמפל" תמורת 90 מיליון דולר, והוא כיהן בה כיו"ר וכמנכ"ל. מימן מכר את רוב השקעותיה של החברה, שכללה בין השאר החזקות בחברות גרנית הכרמל, ריבוע כחול, ובנק לאומי.[5] בשנים 2005–2006 מכר לה 12.5% מהמניות שהחזיק בחברת EMG, העוסקת במכירת גז טבעי ממצרים לישראל, תמורת 258.3 מיליון דולר במזומן ובמניות. אמפל מימנה את הרכישה, בין היתר, באמצעות הנפקת איגרות חוב.[6]

ב-2006 העמידה אמפל הלוואה של 20 מיליון דולר למפעל אתנול בקולומביה שאותה הקימה חברת "מרחב" שבבעלותו הפרטית של יוסי מימן. ב-2010 הומרה הלוואה להחזקה של 25% מהמניות במפעל.[7] לטענת בית ההשקעות הלמן-אלדובי העברת המניות לא בוצעה בפועל.[8]

בנובמבר 2007 רכשה "אמפל" את חברת "גדות מיכליות" תמורת כ-550 מיליון ש"ח, באמצעות הלוואה מבנק דיסקונט.[9] ב-2014 מכר אותה כונס הנכסים של "אמפל" תמורת 73.5 מיליון דולר ל"קרן טנא".[10]

בסוף 2009 רכשה "אמפל" את פעילות התקשורת של חברת "012 סמייל תקשורת" מפעילת המותג 012 סמייל לפי שווי של 1.2 מיליארד ש"ח, וכעבור שנה מכרה אותה לפרטנר תקשורת לפי שווי של כ-1.5 מיליארד ש"ח.[11]

פירוק החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2011 שובשה אספקת הגז ממצרים לישראל עקב חבלות בצינור הגז. חבלות אלה הביאה לירידה של 85% במחיר השוק של "אמפל" ולפגיעה ביכולתה לפרוע את איגרות החוב שהנפיקה, ובדצמבר החל משא ומתן על הסדר חוב.[12]

באפריל 2012 הודיעה חברת הגז הממשלתית של מצרים "EGAS" באופן חד צדדי על ביטול ההסכם לחברת הגז הישראלית EMG, בגין אי עמידה בהתחייבויות כספיות מצד האחרונה. ובקופת אמפל לא נותרו מספיק מזומנים שיאפשרו את המשך תפעולה השוטף.[13]

במאי 2013, הורה בית המשפט בניו-יורק על פירוק החברה לאחר שהניסיון להגיע להסדר חוב נכשל. בדיון בבית המשפט נקבע כי אין סיכוי שהסדר חוב ייצא לפועל במסגרת הליך של צ'פטר 11. לפיכך, יש לפעול לפירוקה בהליך של צ'פטר 7, הכולל מכירת נכסי החברה וחלוקת התמורה באופן יחסי לנושים.[14]

מסחר בבורסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה נסחרה בעבר בבורסה בתל אביב ובנאסד"ק, אך עקב הידרדרותה הכלכלית היא כבר אינה נסחרת בהן.

בבורסה בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2012, עקב אי עמידתה בתנאי מחיר מינימלי של 1$ למניה, הועבר המסחר בחברה מבורסת "נאסד"ק גלובל מרקט" (NASDAQ Global Market) לבורסת "נאסד"ק קפיטל מרקט" (NASDAQ Capital Market)[15].[16]

במאי 2012 קיבלה הודעה מנאסד"ק לפיה החברה אינה עומדת בדרישה להון עצמי מינימלי של 2.5 מיליון דולר[17]. חרף ארכה שניתנה לאמפל על מנת לחזור ולעמוד בדרישה המינימלית, החברה לא עמדה בכך וב-22 בינואר 2013 הושעה המסחר במניותיה.[18] באוגוסט 2013 נמחקה החברה מבורסת הנאסד"ק והמסחר במניותיה הועבר לבורסת מעבר לדלפק הנקראת OTCBB (אנ').[19]

בבורסה בתל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2012 הוצאה מניית החברה מכל המדדים אליהם השתייכה בבורסה בתל אביב.[20]

ב-22 בינואר 2013 הושעה המסחר במניות החברה בעקבות השעיית המסחר בהן בבורסת נאסד"ק[18].

בעקבות מינוי מפרק קבוע לחברה החליט דירקטוריון הבורסה על מחיקת מניות אמפל מהבורסה ב-11 במרץ 2014.[21]

השקעות עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השקעות עיקריות נוכחיות (ספטמבר 2012) של החברה:

  • חברת EMG - חברה מצרית בעלת הזיכיון לייצא גז טבעי ממצרים לישראל.
  • חברה (בשותפות עם "כלל") העוסקת בייצור חשמל מאנרגיית הרוח.
  • חברת גדות מכליות ומאגרים לחימיקלים בע"מ, העוסקת בשיווק כימיקלים.
  • חברת לב המפרץ בע"מ, שבבעלותה נמצא קניון לב המפרץ.
  • קאנטרי קלאב כפר סבא בע"מ וספורטן הוד השרון - מרכזי ספורט ונופש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ החברה האמריקאית אמפל תחפש נפט בישראל, קול העם, 15 בספטמבר 1952
  2. ^ בנק ישראל־אמריקה לפיתוח התעשייה, דבר, 30 באוקטובר 1956
  3. ^ חיים ליפשיץ, סוד המוניטין של אמפ"ל, דבר, 23 בינואר 1972
  4. ^ עמי גינזבורג, משפחת שטיינמץ לא השביחה את אמפל, אולי מימן יצליח, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2001
  5. ^ אמפל מכרה את שארית אחזקתה בחברת גרנית תמורת 90 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 16 בפברואר 2004
  6. ^ יורם גביזון, הצינור של מימן, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2008
  7. ^ רון שטיינבלט, ‏יוסי מימן מכניס את אמפל לפרויקט אתנול בקולומביה, באתר גלובס, 3 בינואר 2010
  8. ^ ענבל עומר, ‏הלמן אלדובי לרשות ני"ע: "לחקור הברחת נכסים מאמפל", באתר גלובס, 8 בפברואר 2012
  9. ^ אתר למנויים בלבד חגי עמית, איך איבדה גדות של יוסי מימן שני שלישים משוויה בשבע שנים?, באתר TheMarker‏, 1 במרץ 2013
  10. ^ רון שטיינבלט, ‏קרן טנא תרכוש את גדות מיכליות בכ-73 מיליון דולר, באתר גלובס, 30 בינואר 2014
  11. ^ גד פרץ, עירית אבישר, צמרת פרנט, ‏פרטנר רוכשת את 012 סמייל לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל, באתר גלובס, 6 במאי 2010
  12. ^ רון שטיינבלט, ‏צעד אחר צעד: כך דרדר יוסי מימן את אמפל להסדר חוב, באתר גלובס, 20 בדצמבר 2011
  13. ^ אבי בר-אלי ויהונתן ליס, מצרים ביטלה את הסכם הגז עם ישראל; EMG: "זו הפרה של הסכם השלום", באתר TheMarker‏, 22 באפריל 2012
  14. ^ אבי שאולי, ‏בית המשפט בניו-יורק הורה על פירוק אמפל של יוסי מימן, באתר גלובס, 6 במאי 2013
  15. ^ לא עמדה בדרישות הנאסדק למחיר מינימלי, מניות החברה הועברו ל-CM, באתר מאי"ה של הבורסה לניירות ערך
  16. ^ גיא קצוביץ', ‏בורסת נאסד"ק ליוסי מימן: אמפל לא עומדת בתנאי המסחר, באתר גלובס, 13 באוגוסט 2011
  17. ^ קיבלה התראה מהנסדאק על אי עמידה בדרישה להון עצמי, באתר מאי"ה של הבורסה לניירות ערך
  18. ^ 1 2 השעיית מסחר במניות החברה מיום 22.1.13, באתר מאי"ה של הבורסה לניירות ערך
  19. ^ דירקטוריון הבורסה בישיבתו ביום 12.9.13 ידון במחיקת ני"ע של החברה, באתר מאי"ה של הבורסה לניירות ערך
  20. ^ נגרעות ממדד ת"א-מאגר ביום 17.6.12, באתר מאי"ה של הבורסה לניירות ערך
  21. ^ החלטת דירקטוריון הבורסה - מחיקה ב-11.3.14 עקב מינוי מפרק קבוע, באתר מאי"ה של הבורסה לניירות ערך