אמריטוס

אמריטוס (מלטינית: emeritus; בנקבה: אמריטה - emerita, ברבים: אמריטי - emeriti) הוא שם תואר המשמש לציין מקרים מסוימים של פרופסור אקדמי, שופט בדימוס או מנהיג דת בדימוס או לעתים, איש עסקים שתרם לקידום החברה האנושית בצורה כזו או אחרת, אישיות פוליטית או אדם שפרש מתפקיד פקידותי בכיר במגזר הציבורי. הוא מציין כי אותו אדם רשאי לשמור על תארו או מעמדו האחרון - גם אחרי הפרישה.

במקרים מסוימים - התואר "אמריטוס" מוענק באופן אוטומטי לכל מי שפרש לגמלאות במעמד מסוים, אבל במקרים אחרים, הוא מהווה ציון להצטיינות לאותו אדם אחרי פרישתו.

התואר מאפשר לאדם לשמור על תארו ועל מעמדו בנוסח: "פרופסור אמריטוס", "שופט אמריטוס" או "בישוף אמריטוס" או "רב אמריטוס" למשל. אין למונח משמעות שהאדם חייב לוותר על כל התחייבויותיו או מטלותיו הקשורות למעמדו הקודם והם יכולים לבצע אותן גם בהמשך.

אטימולוגיה

Emeritus הוא נגזרת מהפועל הלטיני emerere שמשמעותו "להשלים את שירותו" והוא מורכב מהתחילית "e", וריאנט של ex שמשמעותו "מתוך" או "מ-" והפועל merere (שממנו מגיעה המילה האנגלית merit - זכות, הצטיינות) שמשמעותו "לשרת" או "להרוויח". המילה נכנסה לשפה האנגלית במאה ה-17 המוקדמת במובן של "עשה את שלו, השלים את חובתו, את שירותו".

באקדמיה

בארצות הברית ובעוד מדינות במערב, פרופסור מן המניין הפורש ממוסד אקדמי וביחסים טובים, עשוי אחרי הפרישה לשאת את תואר "פרופסור אמריטוס".

אצל נשים נהוג להשתמש בתואר "פרופסור אמריטה". במוסדות מסוימים כל הפרופסורים שהפורשים ביחסים טובים זוכים לתואר זה, בעוד שבמוסדות אחרים הענקת תואר זה נדרשת להצבעה או החלטה מיוחדת.

"פרופסורים אמריטי" זכאים, לפי מקרה, לקבל משרד או זכויות אחרות.

שימושים אחרים

בדתות ברחבי העולם

בנצרות

כשבישוף או בישוף משנה פורש, מצרפים לתארו הקודם את המילה "אמריטוס". למשל - "הארכיבישוף אמריטוס של [_]". את התואר "בישוף אמריטוס של דיוקסיה" מסוימת יכולים לשאת כמה בישופים בדימוס בו-זמנית, אם חייהם ארוכים דיים. כך למשל האפיפיור לשעבר בנדיקטוס השישה עשר נשא בפרישתו תואר "אפיפיור אמריטוס".

גם בנצרות-האוונגליסטית הגרמנית, וכן בתנועה הנוצרית הבינלאומית הקרויה "קהילתו של כריסטוס" (Community of Christ), נוהגים להעניק את התואר אמריטוס לבכירים בדימוס של הכנסייה.

בנצרות-האורתודוקסית ידוע המקרה של המיטרופוליט של הכנסייה-האורתודוקסית-האוקראינית בקנדה, ג'והנן (סטינקה) שנקרא "מיטרופוליט אמריטוס", אחרי פרישתו בשנת 2010 ועד ליום מותו ב-2022.

ביהדות

ביהדות במדינות מסוימות נהוג להעניק תואר זה לרבנים ששירתו זמן ממושך בבתי כנסת או במוסדות יהודיים בעלי חשיבות.

למשל, הרב ישראל ברודי נשא אחרי פרישתו את התואר הרב הראשי (אמריטוס) של בריטניה. לעיתים פרט ל"רב אמריטוס" מעניקים אחרי פרישה גם את התואר של "חזן אמריטוס" (Cantor Emeritus) שהוא במידה רבה תואר כבוד, החל משנת 2001.

אצל מונרכים

בספרד, אחרי התפטרותו, מלך ספרד, חואן קרלוס הראשון ואשתו המלכה, זכו לזכות להיקרא מונרכים אמריטי.

באופן דומה קיסר יפן, אקיהיטו שהתפטר נקרא בתואר ביפנית, המקביל ל"קיסר אמריטוס".

במנהל האמריקאי ובארגונים אחרים

החל משנת 2001 סנאטור ממפלגת המיעוט ששימש כנשיא זמני או ממלא מקום של נשיא ארצות הברית זוכה לתואר נשיא pro tempore emeritus בעקבות פרישתה.

התואר אמריטוס משמש גם בארגונים עסקיים וגם בארגונים שלא למטרות רווח כדי לציין את המעמד התמידי של מייסד הארגון או דמויות בכירות שתרמו תרומה משמעותית לאותם המוסדות

אחרי פרישתה של הפוליטיקאית ננסי פלוסי מתפקיד יושבת-ראש (יו"ר) בית הנבחרים של ארצות הברית הצביעה ועדת ההיגוי והמדיניות של בית הנבחרים החליטה בהצבעה להעניק לה את התואר "יושבת ראש אמריטה של בית הנבחרים".

ראו גם

• אמריט
• פרופסור

לקריאה נוספת

• Emeritus, New Oxford American Dictionary (Ediția a doua), 2005.
• Emeritus, Merriam-Webster Dictionary (online), 2006.
• Michael Hartmer, in: Christian Flämig et al. (ed.): Handbuch des Wissenschaftsrechts. 2. ed., Springer, Berolini 1996, ISBN 3-540-61129-0, vol. 1, p. 534–536. (Ius Germaniae)
• Andreas Reich: Bayerisches Hochschullehrergesetz. Kommentar. 2. ed., Bock, Bad Honnef 2000, ISBN 3-87066-776-1, p. 270–276. (Ius Bavariae)