אמריקן אפרל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אמריקן אפרל
לוגו אמריקן אפרל
סוג: חברה ציבורית
שנת הקמה: 1989
משרד ראשי: לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
אנשי מפתח: דב צ'ארני (מנכ"ל ויו"ר)
עובדים: 11,300 (2010)
AmericanApparel.com

אמריקן אפרל (American Apparel) היא חברת הלבשה אמריקנית.

בדצמבר 2005 נפתח הסניף המאה של החנות בפיטסבורג, פנסילבניה. החנות הגדולה ביותר נמצאת בטורונטו, קנדה. לרשת שמונה סניפים בקנדה, חמישה בגרמניה, שניים במקסיקו וסניפים נוספים בתל אביב, לונדון, פריז, ציריך, טוקיו, סיאול ואמסטרדם. בשנת 2006 עבדו במפעל בלוס אנג'לס כ-3,000 עובדים; אלפים נוספים מועסקים בחנויות החברה ברחבי העולם. החברה מייצרת מיליון חולצות בשבוע. הכנסות החברה בשנת 2004 עמדו על 124 מיליון דולר ובשנת 2005 כמעט והוכפלו והגיעו ל-230 מיליון דולר ובשנת 2009 הסתכמו בכ-559 מיליון דולר.

בדצמבר 2007 נרכשה החברה על ידי חברת אנדבור אקוויזישיון קורפ. אנדבור הוקמה בשנת 2005 כחברת צ'ק פתוח במטרה לרכוש חברה פעילה. לאחר אישור הרכישה שינתה אנדבור את שמה לאמריקן אפרל אינק.[1]

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה מתמחה בייצור בגדים פשוטים, צבעוניים ונוחים. בתחילה ייצרה חולצות טריקו בלבד, ועימן מזוהה החברה עד היום. כיום מייצרת אמריקן אפרל בנוסף בגדי ים, הלבשה תחתונה, חצאיות ושמלות וכן אביזרי הלבשה שונים כגון צעיפים ואף לבוש לכלבים. בגדי החברה נטולים כל הדפס או כיתוב; זהו חלק מהאידאולוגיה של אמריקן אפרל, הדוגלת בפשטות, ביטוי עצמי ומסחור מצומצם ככל האפשר. הבגדים מיוצרים בשלל צבעי הקשת, זאת בניגוד לחברות טקסטיל רבות המייצרות כל דגם במספר צבעים מצומצם. פירוש שם החברה באנגלית הוא "הלבשה אמריקנית".

מדיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמריקן אפרל היא חברה חריגה בנוף חברות הטקסטיל. החברה מתנגדת באופן מוצהר למגמת העברת הייצור של חברות מערביות רבות למדינות עולם שלישי ולהעסקתם שם של עובדים מקומיים במה שמכונה על ידה "שכר רעב ותנאים מחפירים", אשר מהוות חלק ממגמת הגלובליזציה. המודל העסקי של החברה מכונה על ידה Vertically Integrated Manufacturing ("יצור בכיוון מאונך"), ופירושו שכל פעילות החברה נעשית במקום יחיד - בבניין בודד במרכז לוס אנג'לס, למעשה. הפקת הבד, העיצוב, החיתוך, התפירה, הצביעה, האריזה והשיווק נעשים כולם בבניין המפעל; לאלו מצטרפים צילומי הדוגמנים והדוגמניות המופיעים בפרסומות החברה, עיצוב אתר האינטרנט של החברה והפעילות הניהולית - הכול תחת גג אחד. אמריקן אפרל כמעט לא משתמשת במיקור חוץ (Out-sourcing) ובעובדי קבלן.

תנאי העסקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמריקן אפרל הציבה סטנדרטים חריגים בתנאי העסקת העובדים בענף הטקסטיל. השכר ההתחלתי של תופר פשוט בחברה כפול משכר המינימום הנהוג בארצות הברית, ולאחר חצי שנת עבודה אף מועלה לשלוש פעמים שכר מינימום, שלא כמקובל בתעשיית הטקסטיל בה לעתים לא משולם אף שכר מינימום.

העובדים באמריקן אפרל זכאים ל- 5-15 ימי חופשה בתשלום בשנה, על פי הוותק; לטיפולי מסאז' וארגונומיה במקום העבודה; לסביבת עבודה נוחה מבחינת מכשור, ציוד, תאורה, אוורור, טמפרטורה; לביטוח רפואי מסובסד; לארוחות צהריים מסובסדות במפעל; לחנייה בחינם ולנסיעה מסובסדת (לפי בקשה) בתחבורה הציבורית; ולקורסי אנגלית עבור העובדים שאינם דוברי השפה (החברה מעסיקה מהגרים לטיניים רבים, תושבי לוס אנג'לס) וקורסי מחשבים. עובדי אמריקן אפרל רשאיים ללכת להפסקות שירותים ועישון (דבר שאינו מובן מאליו בחברות רבות) ולבצע שיחות קצרות ממכשירי טלפון של החברה או בטלפונים סלולריים. בחברות טקסטיל רבות נהוגה העסקה עונתית; כשמגיע הקיץ ואין צורך בייצור מעילים, לדוגמה, נשלחים עובדים רבים לבתיהם. באמריקן אפרל לא קיים נוהג זה והעסקת העובדים רציפה.

רוב חברות הטקסטיל משלמות לעובדיהן באמצעות חברות הפודות המחאות, העולות לעובדים בטרחה וב 1-2% ממשכורתם. אמריקן אפרל נמצאת כיום (2006) במהלך לפתיחת חשבונות בנק לעובדיה, אשר יפחית את עלויותיהם בגביית משכורותיהם ואף יקל עליהם להעביר כסף למשפחותיהם מחוץ לארצות הברית. החברה גם מסייעת לעובדיה לקבל כרטיסי אשראי ולהכיר את זכויותיהם הסוציאליות והפיננסיות.

לעומת זאת, על פי פטריק ט' קליף, "השכר [בא"א] נע בין 10 ל-12 דולר לשעה, בהשוואה ל-7.5 עד 12 דולר ב"טים איקס," סדנת יונייט בהמשך הרחוב. וחלק מהעובדים בא"א מרוויחים עד 20 דולר לשעה בא"א. בטים איקס, עם זאת, יש חופשות בתשלום, דבר שבא"א רק החלו ליישם. ובא"א אין מערכת דירוג או פנסיה, אבל היא מציעה טיפול בריאות תמורת 8 דולר לשבוע וכיסוי דנטלי תמורת דולר לשבוע. בטים איקס, ההטבות הללו הם חלק מחבילת ההעסקה."

דב צ'ארני[עריכת קוד מקור | עריכה]

דב צ'ארני, מנכ"ל אמריקן אפרל.

מייסד ומנכ"ל החברה, דב צ'ארני (Dov Charney), אחראי במידה רבה למקוריות ולהצלחה הרבה של אמריקן אפרל. צ'ארני, יהודי קנדי אשר נולד במונטריאול ב-1969, ידוע בגישתו הליברטנית לחיים ולעולם העסקים, והוא דוגל באופן מוחצן בחופש ובאינדיבידואליות. צ'ארני נכנס לעסקי הטקסטיל עוד בצעירותו, אז ייבא באופן עצמאי בגדים מארצות הברית לקנדה באמצעות שינועם בטנדר ישן. הוא הקים חברת טקסטיל ב-1989 בדרום קרוליינה, אך זאת פשטה את הרגל עם תחילת מגמת האוף-שורינג (Off-shoring) בעולם הטקסטיל האמריקני - העברת הייצור לסין, הודו, אינדונזיה ומדינות אחרות. ב-1998 הקים את אמריקן אפרל, הפעם תחת קונספט חדש.

צ'ארני, המהלך תמיד בלבוש פשוט, מופיע לעתים בעצמו בפרסומות החברה. הללו ידועות בפרובוקטיביות הרבה שלהן, בצילומים הגובלים בפורנוגרפיה ובמסרים בוטים. צ'ארני נוהג להלך ברחוב ו"לצוד" דוגמנים ודוגמניות - אנשים פשוטים אשר מראם מוצא חן בעיניו. דוגמנים אחרים הינם קרובי משפחה של העובדים; אחותו של בעל הבית של צ'ארני זכתה אף היא להצטלם. אמריקן אפרל, כמוזכר לעיל, לא משתמשת בסוכנויות לדוגמניות או בחברות פרסום ויחסי ציבור. הצילומים הנראים בפרסומות החברה ובאתר האינטרנט שלה, אשר חלקם צולמו על ידי צ'ארני עצמו, הינם בסגנון ריאליסטי מובהק. צ'ארני רואה את אמריקן אפרל כחלק מזרם הריאליזם באמנות. החברה קוראת באתר האינטרנט שלה לצלמים חובבים לשלוח לאתר תמונות מסביבת מגוריהם (לא בנושא הלבשה), והללו מתפרסמות באתר.

ססגוניותו של צ'ארני חוצה לדעת כמה את גבול הטעם הטוב. דווח כי צ'ארני ערך ראיונות עבודה כשהוא לבוש בתחתונים בלבד, שהוא חילק ויברטורים לעובדות המפעל ושהוא ניהל מערכות יחסים מיניות (בהסכמה) עם כמה מהעובדות. בראיון לרשת הטלוויזיה ABC לא הכחיש צ'ארני את הדברים ואמר כי הוא אינו רואה בהם פסול.

בשנת 2005 הואשם צ'ארני בהטרדה מינית על ידי 3 נשים. בין היתר, הוא מואשם על כי ביקש מעובדת לשכור עובדות עימן יוכל לקיים יחסי מין (עדיף אסייתיות), על כי הזמין עובדת לאונן עמו וכן על כי דרך התבטאותו הופכת את סביבת העבודה לבלתי נעימה לנשים. הוא כופר בהאשמות, פרט לשימוש בשפת רחוב, כהגדרתו, אותו הוא מצדיק.

אמריקן אפרל מעסיקה, כאמור, בעיקר מהגרים. צ'ארני, מהגר בעצמו, תומך נלהב בזכויות המהגר והעובד, והוא נוהג להסיע בצורה מאורגנת את עובדיו להפגנות בנושאים אלו. צ'ארני גורס כי אל ההגירה המסיבית של מהגרים בלתי-חוקיים ממקסיקו לדרום קליפורניה (כ-12,000 איש בחודש נכון לשנת 2004) אין להתייחס כלל כאל בעיה, וכי תרומתם של המהגרים לכלכלה ולתרבות של האזור עצומה. צ'ארני תומך בחלוקת אישורי עבודה חוקיים לאלפי העובדים הבלתי-חוקיים. דלתו של צ'ארני פתוחה בפני כל עובדי המפעל וההיררכיה הניהולית מהווה גורם שולי; צ'ארני מאמין שסביבת עבודה תומכת היא הדרך הטובה ביותר להגביר את יעילות הייצור. בעבר הואשמה אמריקן אפרל בהתנגדות להתאגדות של עובדיה. צ'ארני מכחיש כל מעורבות של החברה בעניין זה ומצהיר כי עובדיו פשוט אינם מעוניינים בהתאגדות, עקב יחסי העבודה המצוינים במפעל.

אמריקן אפרל אינה מעדיפה בצורה כלשהי להעסיק מהגרים. צ'ארני מספר כי כמות האמריקנים המנסים להתקבל לעבודה זעומה, פשוט כיוון שהללו לא מעוניינים לעבוד במפעל טקסטיל. צ'ארני המציא את הססמה "Legalize LA" ("היפכו את לוס אנג'לס לחוקית"), המתנוססת על בניין המפעל, בפרסומות החברה ובאתר האינטרנט, ואשר קוראת לחברות הגדולות להחזיר את הייצור לארצות הברית ובד בבד לממשלה להסדיר את מצבם של המהגרים. על קירות המפעל מתנוססים צילומים גדולים של תוויות הייצור של חולצות מתוצרת תאגידי טקסטיל אמריקניים, עליהן כתוב "תוצרת מלזיה", "תוצרת סין" וכן הלאה. צ'ארני מציין כי הוא לא שולל לחלוטין את האפשרות שאמריקן אפרל תשתמש בעתיד בשירותיהם של עובדים מחוץ לארצות הברית, אך היא תעשה זאת רק על בסיס של כישורים ויכולות אשר ייתכן ונמצאים מחוץ לאמריקה, ולא על בסיס כלכלי. העובדים הפוטנציאליים של אמריקן אפרל מחוץ לארצות הברית יקבלו שכר מינימום אמריקני לפחות, כך צ'ארני. בנוסף למעורבות החברתית עוסק צ'ארני גם בפעילות סביבתית, ובמפעלו מוחזרו כחצי מיליון טון בד בשנת 2005. לחברה מלאי של אופניים, אותם היא משאילה בחינם לכל עובד החפץ בכך.

פרסום וקמפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמפיינים הפרסומיים של החברה ידועים בהיותם פרובוקטיביים מעוררי מחלוקת. המבקרים טוענים לבוטות יתר בתחום המיני ואילו המצודדים בקמפיינים משבחים את מיעוט השימוש בפוטושופ ותוכנות עריכה אחרות ואת העובדה כי המקפיינים מציגים תמונות מציאותיות. במדינות רבות בוחרים לצנזר או לאסור על הצגת הקמפיינים של החברה כתוצאה מהתכנים המיניים המופיעים בהם‏[1].

מספר קמפיינים בולטים של החברה מן העונות האחרונות כוללים‏[2][3]:

2006 - החברה מציגה פרסומת לגרביים בה מצולמת בחורה חשופת חזה, בצילום תקריב.

2007 - צילום תקריב המציג מפשעה בלבד.

2007 - צילום תקריב המציג דוגמנית בתחתונים שקופים למחצה וחושף שערות ערווה.

2014 - קמפיין המציג דוגמנית תחתונים בת 62.

2014 - דוגמנית חשופת חזה ועליה הכיתוב: "Made in Bangladesh".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התארגנות עובדים באמריקן אפרל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליכים משפטיים נגד צ'ארני באשמת הטרדה מינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]