חיים מאיר הגר
 | |||
| לידה |
1 בדצמבר 1887 ט"ו בכסלו ה'תרמ"ח ויז'ניץ, האימפריה האוסטרו-הונגרית  | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
24 במרץ 1972 (בגיל 84) ט' בניסן ה'תשל"ב בני ברק, ישראל | ||
| מדינה |
האימפריה האוסטרו-הונגרית, ממלכת רומניה, ישראל | ||
| תקופת הפעילות |
?–1972 | ||
| חיבוריו | "אמרי חיים" | ||
| בת זוג | מרגלית | ||
| אב | ישראל הגר | ||
| צאצאים | |||
|
| |||
  | |||
הרב חיים מאיר הגר (מכונה "האמרי חיים" על-שם ספרו; ט"ו בכסלו ה'תרמ"ח, 1 בדצמבר 1887 – ט' בניסן ה'תשל"ב, 24 במרץ 1972), היה האדמו"ר הרביעי בשושלת חסידות ויז'ניץ. ממנהיגי היהדות החרדית, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, וממנווטי דרכה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד לרבי ישראל הגר האדמו"ר מוויז'ניץ בעיירה ויז'ניץ שבהאימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום באוקראינה). נקרא חיים מאיר על שם סבו רבי חיים מקוסוב (התורת חיים) וסבו רבי מאיר מדז'יקוב. בשנת תרס"ה נישא למרגליא (מרגלית[1]) בתו של רבי זאב מרחמסטריווקא. לאחר חתונתו התגורר ליד חמיו, אך לאחר תקופה קצרה חזר לוויז'ניץ עקב געגועיו לטיש של אביו. במלחמת העולם הראשונה עקר עם אביו לגרויסוורדיין (אוראדיה) שברומניה.
בשנת ה'תרצ"ו (1936) אחר פטירת אביו, הוכתר לממלא מקומו כאדמו"ר מוויז'ניץ בעיר גרויסוורדיין. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הורע מצבם של יהודי הונגריה והאדמו"ר היה פעיל בהסתרתם של צעירים רבים שנלקחו לעבודות כפייה בצבא ההונגרי. מספר חודשים טרם פלישת הנאצים להונגריה הגה תוכנית להברחת יהודים מהעיר גרויסוורדיין לרומניה מתוך הבנה שמצבם הטוב יחסית, של יהודי הונגריה, זמני בלבד, אך התוכנית לא יצאה לבסוף אל הפועל. עם פלישת הנאצים להונגריה בשנת ה'תש"ד (1944), הועבר עם יהודי גרויסוורדיין לגטו. בתו שבע ברכה הצליחה לסדר לו אישור ליציאה למחנה עבודה קטן של הצבא ההונגרי בכפר קטן בשם שואו-ווהארהג'י. האדמו"ר ביקש להימנע מעבודה בשבת והוא פצע את עצמו וכך הצליח לשכנע את הקצינים ההונגרים שיאפשרו לו להיות בשבת בכפר יחד עם חתנו רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב ושני חסידים שגם הם פצעו את עצמם. בשבת שולחו אסירי המחנה הקטן לאושוויץ. האדמו"ר ושלושת מלוויו ניצלו את שהותם בכפר, והצליחו לברוח ברגל לגבול עם רומניה עם חסיד נוסף.
עם תום מלחמת העולם השנייה חזר לעיר גרויסוורדיין, והמשיך לכהן בה כאדמו"ר. לאחר יותר משנה, כשראה שהקומוניזם מתבסס ברומניה, החליט להגר ועבר לבלגיה שם התגורר כשנה.
בחודש אלול ה'תש"ז עלה לארץ ישראל ובשנת ה'תש"ח החל בהקמת שיכון ויז'ניץ בבני ברק. מלבד בניית דירות ומוסדות לימוד וחינוך, בנה גם מלון ואולם שמחות, שההכנסות מהם נועדו להחזיק את מוסדות ויז'ניץ. נפטר בשנת ה'תשל"ב (1972) ונטמן בחלקת-ויז'ניץ בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק שקנה עוד בחייו[2].
על שמו רחוב "אמרי חיים" בקריית ויז'ניץ. חתנו, הרב משה ארנסטר, הקים את קריות "מאור חיים" בירושלים ובצפת. אחת מהישיבות בקריה והישיבה באשדוד נקראו על שמו. בערים רחובות, אשדוד מודיעין עילית ובית שמש קיימים בתי מדרש בשם "אמרי חיים".
יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיבל סמיכה לרבנות מרבי שלום מרדכי שבדרון, המהרש"ם מברז'אן. דברי תורתו נאספו בסדרת הספרים "אמרי חיים" ו"ליקוטי אמרי חיים". תורתו מתובלת בגימטריות רבות כמיטב המסורת של חסידות ויז'ניץ.
חיבר מספר ניגונים, המתאפיינים ברגש. מבין לחניו התפרסמו "כבודו מלא עולם","השבת נועם הנשמות", ועוד.
חסידים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבי שמואל יעקב קאהן האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק
- הרב אליעזר דוד פרידמן, רב בית המדרש מכנובקה-בעלז 99 בלונדון
- הרב מרדכי שטיין, אב"ד פאלטישאן
- הרב אברהם צבי בעק, רב קהילת עדת ישראל במלבורן
צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבי משה יהושע הגר - האדמו"ר מוויז'ניץ בבני ברק.
- רבי מרדכי הגר - האדמו"ר מוויז'ניץ מונסי, ניו יורק בארצות הברית
- מרים, בזיווג ראשון אשת רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב. בזיווג שני אשת הרב יהושע גרינוולד מחוסט. בזיווג שלישי אשת הרב יצחק יעקב ווייס, גאב"ד ירושלים.
- הינדא, אשת רבי נפתלי חיים אדלר מדז'יקוב. בנם הוא רבי ישראל אליעזר אדלר, האדמו"ר מדז'יקוב-ויז'ניץ, ואחד מחתניהם הוא רבי שמואל ברזובסקי מסלונים.
- שבע ברכה ארנסטר, אשת הרב משה ארנסטר, נשיא קריות "מאור חיים" בצפת ובירושלים.
- ציפורה פרידמן, אשת הרב ד"ר ישראל בן-שלום (פרידמן), האדמו"ר מפשקאן, ראש ישיבת ההסדר נתיבות (נפטרה ה'תשע"ט, 2019[3]).
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דבריו חיים וקיימים, הליכותיו והנהגותיו, משיחות וכתבי תלמידו רבי שמואל יעקב קאהן, ירושלים, ה'תשע"ז
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כתביו ופרסומים עליו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אמרי חיים - חלקים א', ב', ג', ד', באתר Hebrewbooks
- מאיר החיים - חלקים א', ב', ג', ד', ה', תולדותיו, בעריכת נתן אליהו רוט, באתר היברובוקס
- נתן אליהו רוט, קדוש ישראל חלק ב', פרק כ"ג, תולדותיו וקורותיו, באתר היברובוקס
- מכתבי קודש אמרי חיים, ה'תשמ"ו באתר היברובוקס
חיים מאיר בן ישראל הגר (1887-1972), דף שער בספרייה הלאומית
ידיעות בתקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ויזניץ - המעוז לתורה ולחסידות ביישוב החדש, בתוך: בית יעקב, גיליון 25, סיון תשכ"א, עמ' 9–10, באתר היברובוקס
- ק. נפתלי, בית ויז'ניץ - חלוץ היצירה החסידית בישראל, מעריב, 5 באוקטובר 1965
- אריה בן חנוך, שושלת ויז'ניץ המעטירה, בית יעקב, גיליון 147, אייר תשל"ב (1972), עמ' 4–5, 22, באתר היברובוקס
- צבי ירקאי, זה השולחן.../ ליל שבת קודש אצל האדמו"ר מויז'ניץ, בית יעקב, גיליון 147, אייר תשל"ב (1972), עמ' 23, באתר היברובוקס
- ליל ה'סדר' אצל ה'אמרי חיים' מויז'ניץ • כך זה נשמע • בלעדי, באתר בחדרי חרדים, 13 באפריל 2011
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שמה המדויק נתון לוויכוח בין בניה: רבי משה יהושע טען ששמה מרגלית, ורבי מרדכי טען ששמה מרגליא.
- ^ מנחם שמואל, מת האדמו"ר מויז'ניץ, מעריב, 24 במרץ 1972
- ^ שימי שפר, דיין האמת: נפטרה אמו של האדמו"ר ה'ציוני', באתר כיכר השבת, 4 ביוני 2019