חיים מאיר הגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אמרי חיים)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי חיים מאיר הגר
לוחית זיכרון ליד בית מגוריו של הרב חיים מאיר הגר ברחוב אהבת שלום 13 בבני ברק
בית מגוריו של הרב חיים מאיר הגר ברחוב אהבת שלום 13 בבני ברק

הרב חיים מאיר הגר (אמרי חיים) (ט"ו בכסלו, ה'תרמ"ח 1 בדצמבר 1887 - ט' בניסן ה'תשל"ב 24 במרץ 1972) היה בעל "האמרי חיים", האדמו"ר ה-4 לשושלת החסידית ויז'ניץ. היה ממנהיגי היהדות חרדית, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וממנווטי דרכה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרבי ישראל הגר (אהבת ישראל) האדמו"ר מויז'ניץ בויז'ניץ. נקרא חיים מאיר על שם סבו רבי חיים מקוסוב (התורת חיים) וסבו רבי מאיר מדז'יקוב. בשנת תרס"ה נישא למרגלית (מרגליא‏[1]) בתו של רבי זאב מרחמסטריווקא. לאחר חתונתו התגורר ליד חמיו אך לאחר תקופה קצרה חזר לויז'ניץ עקב געגועיו לטיש של אביו. במלחמת העולם הראשונה עקר עם אביו לגרויסוורדיין (אוראדיה) ברומניה.

בשנת תרצ"ו (1936) אחר פטירת אביו, הוכתר לממלא מקומו כאדמו"ר מויז'ניץ בעיר גרויסוורדיין. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הורע מצבם של יהודי הונגריה והאדמו"ר היה פעיל בהסתרתם של צעירים רבים שנלקחו לעבודות כפייה בצבא ההונגרי. מספר חודשים טרם פלישת הנאצים להונגריה הגה תוכנית להברחת יהודים מהעיר גרויסוורדיין לרומניה מתוך הבנה שמצבם הטוב יחסית, של יהודי הונגריה, זמני בלבד, אך התוכנית לא יצאה לבסוף אל הפועל. עם פלישת הנאצים להונגריה בשנת תש"ד (1944), הועבר עם יהודי גרויסוורדיין לגטו. בתו שבע ברכה הצליחה לסדר לו אישור ליציאה למחנה עבודה קטן של הצבא ההונגרי בכפר קטן בשם שואו-ווהארהג'י. האדמו"ר ביקש להימנע מעבודה בשבת והוא פצע את עצמו וכך הצליח לשכנע את הקצינים ההונגרים שיאפשרו לו להיות בשבת בכפר יחד עם חתנו רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב ושני חסידים שגם הם פצעו את עצמם. בשבת שולחו אסירי המחנה הקטן לאושוויץ. האדמו"ר ושלושת מלוויו ניצלו את שהותם בכפר, והצליחו לברוח ברגל לגבול עם רומניה עם חסיד נוסף. עם סיום מלחמת העולם השנייה, חזר הרב הגר לעיר גרויסוורדיין, והמשיך לכהן בה כאדמו"ר. לאחר יותר משנה, כשראה שהקומוניזם מתבסס ברומניה החליט להגר ועבר לבלגיה שם התגורר כשנה ובחודש אלול תש"ז עלה לארץ ישראל ובשנת תש"ח החל בהקמת שיכון ויז'ניץ בבני ברק. מלבד בניית דירות ומוסדות לימוד וחינוך, בנה גם מלון, אולם שמחות וכן קנה חלקה בבית הקברות שומרי שבת כשהכנסות ממקומות אלו נועדו להחזיק את מוסדות ויז'ניץ.

נפטר בט' ניסן תשל"ב (1972) ונטמן בחלקת-ויז'ניץ בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק‏[2].

לאחר פטירתו הקים חתנו הרב משה ארנסטר את קריית 'מאור חיים' בירושלים ואת קריית 'מאור חיים' בצפת, על שמו.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחשב ללמדן ומתמיד גדול וקיבל סמיכה לרבנות מרבי שלום מרדכי שבדרון, המהרש"ם מברז'אן. דברי תורתו נאספו בסדרת הספרים "אמרי חיים" ו"ליקוטי אמרי חיים". תורתו מתובלת בגימטריות רבות כמיטב המסורת של חסידית ויז'ניץ.

היה בעל חוש מוזיקלי, וכן חיבר מספר ניגונים. ניגוניו מתאפיינים ברגש רב ומבטאים את אופיו הסוחף. חלק מלחניו חרגו מגבולות החסידות ומפורסמים בכלל העולם האורתודוקסי. בייחוד נפוץ חלק מהניגון "ויהי בנסוע הארון", יצירה אשר אורכת כ-17 דקות כאשר מוטיב הסיום שלה היא מנגינת "יהא רעוא קדמך", הנפוצה כיום בבתי כנסת רבים בארץ. ניגונים נוספים שהלחין: "ישמחו במלכותך שומרי שבת", "כבודו מלא עולם" ועוד.

חסידים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שמה המדויק נתון לוויכוח בין בניה. רבי משה יהושע טוען ששמה מרגלית ורבי מרדכי טוען ששמה מרגליא.
  2. ^ מת האדמו"ר מויזניץ, מעריב, 24 במרץ 1972