חיים מאיר הגר
הרב חיים מאיר הגר (אמרי חיים) (ט"ו בכסלו, ה'תרמ"ח 1887 - ט' בניסן ה'תשל"ב 1972), בעל "האמרי חיים", האדמו"ר ה-4 לשושלת החסידית ויז'ניץ. היה ממנהיגי היהדות חרדית, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וממנווטי דרכה.
תוכן עניינים |
ביוגרפיה [עריכה]
נולד לרבי ישראל הגר (אהבת ישראל) האדמו"ר מויז'ניץ בויז'ניץ. נקרא חיים מאיר על שם סבו רבי חיים מקוסוב (התורת חיים) וסבו רבי מאיר מדז'יקוב. בשנת תרס"ה נישא למרגלית (מרגליא[1]) בתו של רבי זאב מרחמסטריווקא. לאחר חתונתו התגורר ליד חמיו אך לאחר תקופה קצרה חזר לויז'ניץ עקב געגועיו לטיש של אביו. במלחמת העולם הראשונה עקר עם אביו לגרויסוורדיין (אוראדיה) ברומניה.
בשנת תרצ"ו (1936) אחר פטירת אביו, הוכתר לממלא מקומו כאדמו"ר מויז'ניץ בעיר גרויסוורדיין. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הורע מצבם של יהודי הונגריה והאדמו"ר היה פעיל בהסתרתם של צעירים רבים שנלקחו לעבודות כפייה בצבא ההונגרי. מספר חודשים טרם פלישת הנאצים להונגריה הגה תוכנית להברחת יהודים מהעיר גרויסוורדיין לרומניה מתוך הבנה שמצבם הטוב יחסית, של יהודי הונגריה, זמני בלבד, אך התוכנית לא יצאה לבסוף אל הפועל. עם פלישת הנאצים להונגריה בשנת תש"ד (1944), הועבר עם יהודי גרויסוורדיין לגטו. בתו שבע ברכה הצליחה לסדר לו אישור ליציאה למחנה עבודה קטן של הצבא ההונגרי בכפר קטן בשם שואו-ווהארהג'י. האדמו"ר ביקש להימנע מעבודה בשבת והוא פצע את עצמו וכך הצליח לשכנע את הקצינים ההונגרים שיאפשרו לו להיות בשבת בכפר יחד עם חתנו רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב ושני חסידים שגם הם פצעו את עצמם. בשבת שולחו אסירי המחנה הקטן לאושוויץ. האדמו"ר ושלושת מלוויו ניצלו את שהותם בכפר, והצליחו לברוח ברגל לגבול עם רומניה עם חסיד נוסף. עם סיום מלחמת העולם השנייה, חזר הרב הגר לעיר גרויסוורדיין, והמשיך לכהן בה כאדמו"ר. לאחר יותר משנה, כשראה שהקומוניזם מתבסס ברומניה החליט להגר ועבר לבלגיה שם התגורר כשנה ובחודש אלול תש"ז עלה לארץ ישראל ובשנת תש"ח החל בהקמת שיכון ויז'ניץ בבני ברק. מלבד בניית דירות ומוסדות לימוד וחינוך, בנה גם מלון, אולם שמחות וכן קנה חלקה בבית הקברות שומרי שבת כשהכנסות ממקומות אלו נועדו להחזיק את מוסדות ויז'ניץ.
נפטר בט' ניסן תשל"ב (1972) ונטמן בחלקת-ויז'ניץ בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק[2].
יצירתו [עריכה]
נחשב ללמדן ומתמיד גדול וקיבל סמיכה לרבנות מרבי שלום מרדכי שבדרון, המהרש"ם מברז'אן. דברי תורתו נאספו בסדרת הספרים "אמרי חיים" ו"ליקוטי אמרי חיים". תורתו מתובלת בגימטריות רבות כמיטב המסורת של חסידית ויז'ניץ.
היה בעל חוש מוזיקלי, וכן חיבר מספר ניגונים. ניגוניו מתאפיינים ברגש רב ומבטאים את אופיו הסוחף. חלק מלחניו חרגו מגבולות החסידות ומפורסמים בכלל העולם האורתודוקסי. בייחוד נפוץ חלק מהניגון "ויהי בנסוע הארון", יצירה אשר אורכת כ-17 דקות כאשר מוטיב הסיום שלה היא מנגינת "יהא רעוא קדמך", הנפוצה כיום בבתי כנסת רבים בארץ. ניגונים נוספים שהלחין: "ישמחו במלכותך שומרי שבת", "כבודו מלא עולם" ועוד.
חסידים מפורסמים [עריכה]
- רבי שמואל יעקב קאהן האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק.
- הרב אליעזר דוד פרידמן, רב בית המדרש בעלז 99 בלונדון.
צאצאיו [עריכה]
- רבי משה יהושע הגר - האדמו"ר מויז'ניץ בבני ברק.
- רבי מרדכי הגר - האדמו"ר מויז'ניץ במונסי, ניו יורק בארצות הברית.
- מרים, בזיווג ראשון אשת רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב. בזיווג שני אשת הרב יהושע גרינוולד מחוסט. בזיווג שלישי אשת הרב יצחק יעקב ווייס, גאב"ד ירושלים.
- הינדא אדלר, אשת רבי נפתלי חיים אדלר מדז'יקוב.
- רבי ישראל אליעזר אדלר מדז'יקוב. חתן דודו הרב משה ארנסטר.
- חתנם רבי שמואל ברזובסקי מסלונים.
- חתנם בזוווג ראשון הרב משה ורנר (בן הרב אשר זאב ורנר) ובזיווג שני הרב מרדכי חשין האדמו"ר מקאשוי.
- שבע ברכה ארנסטר (י"ט בטבת תרע"ט - כ"ו באייר תשס"ט), אשת הרב משה ארנסטר (כ"ד בתשרי תרפ"ה - כ"ו בטבת תשע"ג) נשיא ומקים קריות "מאור חיים" בצפת ובירושלים.
- הרב מנחם. ראש ישיבת ויז'ניץ. חתן דודו רבי משה יהושע הגר מויז'ניץ.
- הרב אליעזר. רב קריית מאור חיים בצפת. חתן הרב אברהם דוד הורביץ אב"ד שטראסבורג.
- הרב זאב. רב קריית מאור חיים בירושלים. חתן רבי אלעזר מייזליש מאויהל-מיאמי.
- הרב ישראל. חתן רבי יוסף קאליש מאמשינוב ארצות הברית.
- ציפורה פרידמן, נשואה לרב ד"ר ישראל בן-שלום (פרידמן), ראש ישיבת ההסדר אהבת ישראל, בנתיבות.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- אמרי חיים - חלקים א', ב', ג', ד', באתר Hebrewbooks
- מאיר החיים - חלקים א', ב', ג', ד', ה', תולדותיו, בעריכת נתן אליהו רוט. אתר היברו בוקס.
- נתן אליהו רוט, קדוש ישראל חלק ב', פרק כ"ג, תולדותיו וקורותיו, באתר היברובוקס.
- ליל ה'סדר' אצל ה'אמרי חיים' מויז'ניץ • כך זה נשמע, באתר בחדרי חרדים
- ק. נפתלי, בית ויז'ניץ - חלוץ היצירה החסידית בישראל, מעריב, 5 באוקטובר 1965
- ויזניץ - המעוז לתורה ולחסידות בישוב החדש, בתוך: בית יעקב, גיליון 25, סיון תשכ"א, עמ' 10-9, באתר HebrewBooks
- אריה בן חנוך, שושלת ויז'ניץ המעטירה, בית יעקב, גיליון 147, אייר תשל"ב (1972), עמ' 5-4, 22, באתר HebrewBooks
- צבי ירקאי, זה השולחן.../ ליל שבת קודש אצל האדמו"ר מויז'ניץ, בית יעקב, גיליון 147, אייר תשל"ב (1972), עמ' 23, באתר HebrewBooks
הערות שוליים [עריכה]
- ^ שמה המדויק נתון לוויכוח בין בניה. רבי משה יהושע טוען ששמה מרגלית ורבי מרדכי טוען ששמה מרגליא.
- ^ מת האדמו"ר מויזניץ, מעריב, 24 במרץ 1972
| שושלת אדמו"רי קוסוב - ויז'ניץ | ||
|---|---|---|
| אבי השושלת | ||
| חסידות קוסוב |
ר' מנחם מנדל הגר מקוסוב (אהבת שלום) - ר' חיים מקוסוב (תורת חיים) |
|
| חסידות זבלטוב |
ר' דוד מזבלטוב (צמח דוד) - ר' יעקב הגר מזבלטוב - ר' מנחם מנדל הגר מזבלטוב |
|
| חסידות ויזניץ' |
ר' מנחם מנדל מויז'ניץ (צמח צדיק) - ר' ברוך מויז'ניץ (אמרי ברוך) - ר' ישראל מויז'ניץ (אהבת ישראל) - ר' אליעזר הגר (דמשק אליעזר) - ר' חיים מאיר מויז'ניץ (אמרי חיים) |
|
| חסידות סערט ויזניץ' | ||
