אנאהיט
אנאהיט (בארמנית: Անահիտ, במערב איראן "אנאהיטי", מפרסית - אנאהיטה = "טהורה", ביוונית אנאיס) הייתה אלת-אם במיתולוגיה הארמנית (אנ'), אלת הפיריון והאהבה, "המיטיבה עם בני האדם", בת (או אשתו) של האל אראמזד. יוחסו לה תפקידים בהגנה על האמהות והנישואים, ובריפוי המחלות.[1] פולחנה בארמניה נוצר בערך במאות ה-1 לפנה"ס -3 לספירה בעת התפשטות דת זרתוסטרא והתרבות ההלניסטית בארץ זו, על בסיס פולחן האלה ("יאזאטה" [2]) הפרסית של הפוריות, ארדווי סורה אנאהיטה (נהיד).[3] להבדיל מהאלה הפרסית, אנאהיט הארמנית לא הייתה, כנראה, קשורה למים ולא למלחמה ולמוות.[4] בארמניה הקדומה אנאהיט הייתה ידועה בשמות "המלכה הגדולה" או "זאת שנולדה מזהב", "האם של זהב" (אוסקֵמאיר), "אנאהיט הגבירה" (טיקין אנאהיט).[5] פסלה מזהב הוצב במקדש הראשי של העיר ארזה (מאוחר יותר ארזנקה - בימינו ארזינג'אן, על גדת הנהר מוראט, בימינו אראצאני. מקדשים חשובים שלה היו גם בארטאשאט וביאשטישאט.[6]
בפנתאון הארמני[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי סטרבון במאה 1 לפנה"ס ועד המאה ה-1 לספירה דת הארמנים הייתה זהה לזו של הפרסים והמדים, ועבדו במיוחד את האלה אנאהיט ("אנאיטיס" בפי סטרבון) .[7]פולחן אנאהיט החל להתפשט בארמניה ובו זמנית באסיה הקטנה ובסוריה בימי שלטונו של המלך הפרסי ארתחששתא השני הקרוי "ממנון".[8] עד לתחילת שלטונם של המלכים הסאסאנים אזכורם של מקדשים לכבוד אנאהיט מעיד על תפוצת פולחנה גם באזורים שממערב לפרס, כמו בבל וארמניה. עם זאת בחפירות הארכאולוגיות, שנערכו באופן יחסית אינטנסיבי באותם האזורים לא נמצאו שרידי מקדשים של אלה. אנאהיט הייתה אלה ראשית בממלכה הארמנית העתיקה, פטרוניתם של מלכי ארמניה. .[9] כך למשל, המלך טירידאטס הראשון דיבר בשבח "הגבירה האצילית אנאהיט, אם הדעת, בתו של אראמזד הגדול והכל-יכול".[10]
בשנת 1872 בשדה בעיר העתיקה סאטאל או סאטאלה, בקפדוקיה,(בימינו - הכפר הטורקי סאדאק) נתגלה קטע מפסל מברונזה בדמות ראש של אלה, המזכיר את האלה היוונית אפרודיטה, והמיוחס על ידי חלק מהחוקרים לאלה אנאהיט, הזהה לאפרודיטה ברוח האמונה הסינקרטית ההלניסטית-איראנית. הוא נמצא בימינו במוזיאון הבריטי בלונדון.[11] לפי מקורות עתיקים פסלי הזהב של אנאהיט בארמניה נוצרו על ידי פסלים יוונים.[10]
אחרי התנצרותה של ארמניה בימי שלטונו טירידאטס השלישי, כל פסלי אנאהיט ברחבי ארמניה הושמדו.[10]
מקדשיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקדשים של אנאהיט הוקמו בארז, ארמוויר, ארשאט ואשטישאט. ידועים הפסלים שהקים לכבוד האלה המלך ארטאשס הראשון. גם הר במחוז סופנה נודע כ"כס המלכות של אנאהיט (אתור אנאהטה). כל המחוז ארז באזור אקיסילנה (אקגיאץ) נקרא "אנהטקן גאוואר". לפי פלוטרכוס המקדש של אנאהיט היה העשיר וההדור ביותר בארמניה. בעת מסעו של מרקוס אנטוניוס בארמניה הפסל של האלה רוסק לרסיסים על ידי חיילים רומאים. פיליניוס הזקן סיפר סיפור הקשור לכך. הקיסר אוגוסטוס שהוזמן לארוחת ערב אצל אחד ממפקדיו, שאל את המארח אם זה נכון שאלו שחיללו את פסלה של אנאהיט נענשו על ידי האלה הנקמנית."לא!" השיב הגנרל. להפך, יש לי המזל להגיש לך בארוחה חלק ממותנה של אותו פסל מזהב". הארמנים בנו אחר כך מחדש פסל זהב לאלה, ששרד עד לימי גרגוריוס המאיר.
חגה השנתי של אנאהיט בחודש נאוואסרד היה הזדמנות לאספות גדולות, שבהן רקדו, שרו, דקלמו והתקיימו תחרויות. חולים ונכים פקדו את מקדשי האלה כדי לבקש מזור. ראש פסלה מברונזה של אנאהיט הפך לסמל לרפואה הארמנית הקדומה. לאנאהיט הוקדש כל יום ה-19 בכל חודש: אז הקריבו לה ענפים ירוקים ופרות בוסר לבנות, שהיו מסומנות בעזרת לפיד. [12]
אנאהיט בתרבות המודרנית ובמורשת הלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המשורר דניאל ורוז'אן כתב שיר הנקרא "תפילה לאנאהיט לרגל חג נאבאסארד"[13]
- 1997 - הבנק המרכזי של ארמניה הנפיק מטבע שעל אחד מצידיו דמותה האתה אנאהיט.
מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Mardiros Harootiun Ananikian Armenian Mythology:Stories of Armenian Gods and Goddesses, Heroes
- Encyclopaedia Iranica Vol. I, Fasc. 9, pp. 1003-1011 - M. Boyce, M. L. Chaumont, C. Bier art Anahid
- 1989 M. Boyce, M. L. Chaumont, C. Bier. ANĀHĪD in Encyclopaedia Iranica, Vol. I, Fasc. 9, pp. 1003-1011
- 1983 Mihai Rădulescu Civilizația armenilor, Editura Sport-Turism, București (ברומנית)
- (מיכאי רדולסקו - "הציוויליזציה של הארמנים")
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
גישה ב-10 במרץ 2015
- "קללת אנאהיט" - כתבה ב"Armenian Weekly מאת Mano Sakayan, ב-18 ביולי 2013
- James R.Russell Zoroastriansm in Armenia
- Vahan Kurkjian History of Armenia
Vahan Kurkjian, History of Armenia, ch.XLI, Armenian Literature American General Benevolent Union of America, 1958, באתר אוניברסיטת שיקגו
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ M.H.Ananikian עמוד 22-23
- ^ ויקימילון
- ^ תרגום "אווסטה" לאנגלית מאת ג' דרמסטטר ואחרים, ברשת יאסנה 65 "אל ארדווי סורה אנאהיטה ולמיים"
- ^ M.H.Ananikian. עמוד 23
- ^ J.Russell עמוד 247, לפי ההיסטוריה של אגתאנגלוס 59
- ^ M.Rădulescu ע' 78
- ^ סטרבון "גאוגרפיה" ברשת -ספר 11, פרק 14 "ארמניה", שורה 16 Strabon Géographie, Hachette, Paris 1867
- ^ פלוטארכוס חיי אישים 27, 3 -Plutarch The Parallel Lives, Loeb Classical Library vol XI 1926
- ^ Encyclopedia Iranica M. Boyce, M. L. Chaumont, C. Bier. ANĀHĪD
- ^ 1 2 3 Encyclopedia Iranica "Anahid"
- ^ אתר המוזיאון הבריטי
- ^ 1983 M.Rădulescu ע' 78
- ^ באתר על שירה ארמנית, באנגלית
