אנא בכח
"אָנָּא בְּכֹחַ" הוא פיוט הנאמר בתפילת שחרית לאחר פרשת הקורבנות, ובחלק מהקהילות גם כחלק מקבלת שבת (הנאמרת לפני תפילת ערבית של ליל-שבת), ולאחר ספירת העומר.
מקור הפיוט בימי הביניים, כנראה בחוגי המקובלים של חסידות אשכנז. המחברים תלו את כתיבתו בתנא רבי נחוניא בן הקנה.
הפיוט הוא למעשה תפילה המורכבת משבע שורות, שכל אחת מהן מכילה שש מילים. לפי המסורת הקבלית, ראשי התיבות של מילים אלה (אב"ג ית"צ, קר"ע שט"ן ...) מרכיבים את השם בן 42 האותיות – אחד משמותיו של אלוהים, כפי שהם נזכרים במסכת קידושין בתלמוד הבבלי.
משום ששם האל נזכר בפיוט, מוסיפים בסופו את המשפט: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", כמו במקומות אחרים בהם נזכר שם האל – קריאת שמע וסדר עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים. מאותה סיבה, יש הנוהגים לעמוד בעת אמירת הפיוט (אם כי לא הכול מקפידים על כך). לפי מנהגים של חלק מהקהילות נהוג לאמר את כל הפיוט לפני השינה ב"קריאת שמע שעל המיטה", בפיוט ישנם שבע שורות ובקריאת שמע כל שורה היא כנגד יום בשבוע. אחרי קריאת הפיוט אומרים את אותו משפט של אותו היום שלש פעמים.
בשנת 2006 התפרסם עיבוד ולחן של עובדיה חממה לפיוט. העיבוד הושמע רבות בתחנות הרדיו, ותרם לפופולריות של הפיוט.
תוכן עניינים |
נוסח הפיוט [עריכה]
|
אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה: (אב"ג ית"ץ) |
||
יש הגורסים "חסין קדוש דרוש" במקום "חסין קדוש ברוב"[1].
משוררים בעקבות "אנא בכוח" [עריכה]
הטקסט של הפיוט או התפילה "אנא בכוח" התגלגל גם לשירה העברית החדשה. מספר משוררים ידועים כתבו שירים בשם זה. השירים נבדלים ושונים לגמרי זה מזה, ושונים לגמרי גם ממילות התפילה. אבל זיקה בסיסית, יהודית, קיימת בין כולם.
בין המשוררים:
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- אנא בכח באתר הזמנה לפיוט
- הפיוט בביצוע אהוד בנאי ועובדיה חממה
- ביצוע דוד אולמן מאתר סנונית
- ביצוע משפחת ואך
- אנא בכח, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ביצוע בית קהילה ניגון הלב נהלל מאתר בתי קהילה
הערות שוליים [עריכה]
- ^ ראו בארוכה ב"קובץ בית אהרן וישראל שנה ו גיליון ו עמ' קלג
