אנבסיס (קסנופון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כריכתו של הספר בנוסח העברי

אנבסיס מאת קסנופון, הוא ספר שנכתב במאה ה-4 לפנה"ס המתאר את תלאותיהם של שכירי חרב יוונים ואת מסעם לתוך פרס ובחזרה ליוון. הספר מוכר גם בשם "מסע הרבבה" על שום 10,000 הופליטים שהשתתפו במסע.

הספר מתחיל בתיאור השתלשלות המרד של כורש הצעיר באחיו הגדול ארתחשסתא השני, מלך פרס. כורש היה האחשדרפן (נציב) של הפרובינציות באסיה הקטנה והרקע למרד שלו היה החלשות השלטון המרכזי באימפריה הפרסית כתוצאה מתבוסת פרס במלחמת פרס-יוון ובעיות פנימיות. כורש הצעיר הצליח לגייס צבא גדול שהורכב מנתיניו המקומיים ששירתו בעיקר בחיל הפרשים ובחיל רגלים קל. לצדם גייס שכירי חרב רבים, רובם ככולם יוונים. מספר שכירי החרב עמד על כ-12,000, רובם חיל רגלים כבד ה‏ו‏פליטים, שמספרם עמד על 10,000, והיתר פלטסטים, (חיילים בעלי חימוש קל יותר). מרידתו של כורש הסתיימה במפלתו בקרב קונקסה (401 לפנה"ס). כורש שהסתער בראש פרשיו על מערך האויב, מצא את מותו בקרב.

לאחר מותו של כורש, שכירי החרב היווניים מצאו את עצמם ללא תעסוקה, וגרוע מכך, בלב ארץ זרה ועוינת, היות שלחמו בצד המפסיד. הפרסים לא רצו להסתכן בקרב נוסף נגד כוח חזק ומאומן היטב, ולכן רקמו תחבולה. הם הזמינו את ראשי הצבא היווני לשיחות ובמהלכן רצחו אותם. הם קיוו שהיוונים שנותרו ללא מנהיגים יתפזרו וכך יהיה קל יותר להביסם. במקום זאת, היוונים ייסדו פוליס, בחרו להם מפקדים חדשים, שאחד מהם היה קסנופון בעצמו ופתחו במסע מפרך צפונה לכיוון הים השחור. הפרסים ראו שתחבולתם לא הצליחה ועזבו את היוונים לנפשם. הספר מתאר בהרחבה את הקשיים שעמדו מולם, את הקרבות נגד שבטים עוינים, ואת התחבולות שנקטו על מנת להתגבר עליהם. סופו של הספר בהגעת היוונים לחוף מבטחים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנבסיס בפרויקט גוטנברג, בתרגום לאנגלית.