אנג'ליקה רוזיאנו
 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| צילום מ-1955 באוטרכט אחרי הזכייה באליפות העולם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| לידה |
15 באוקטובר 1921 בוקרשט, ממלכת רומניה  | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
21 בפברואר 2006 (בגיל 84) חיפה, ישראל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מידע כללי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שם לידה | Angelica Adelstein | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדינה |
רומניה, ישראל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ספורט | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ענף ספורט | טניס שולחן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הישגים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פרסים והוקרה |
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אנג'ליקה רוזיאנו (שם נעורים: אדלשטיין; 15 באוקטובר 1921, בוקרשט - 22 בפברואר 2006) הייתה שחקנית טניס שולחן רומניה - יהודיה, אשר זכתה 6 פעמים ברציפות באליפות העולם בטניס שולחן לנשים בשנים 1950 – 1955[1]. הישג זה, שהוא יחיד במינו בהיסטוריה של טניס השולחן לנשים, מציב את רוזיאנו בשורה הראשונה של שחקניות טניס השולחן לדורותיהן ויש אשר סבורים כי היא ראויה לתואר השחקנית הגדולה בכל הזמנים. בסך הכל היא זכתה באליפות העולם בטניס שולחן ב-30 מדליות, מהן 17 מדליות זהב, 5 מדליות כסף ו-8 מדליות ארד. רוזיאנו, עלתה לישראל ב-1960 זכתה במכביה השישית שנערכה בשנת 1961 ובאליפות ישראל לנשים בשנים 1961 ו-1962.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוזיאנו נולדה לסוחר יינות בשם אדלשטיין. היא הכירה את המשחק לראשונה בגיל 8, כאשר אחיה בן ה-16 הרכיב בבית רשת של טניס שולחן. במשחקים שהתנהלו בביתה פיתחו בני הבית דרך אימון מיוחדת כאשר השתדלו להכות בכדור כך שינחת בתוך כובע שאת מיקומו שינו מפעם לפעם. בגיל 12 זכתה בגביע רומניה לנשים, כבר בגיל 13 העפילה אנג'ליקה לגמר אליפות רומניה לנשים וזכתה במקום השני[2] ובגיל 14 זכתה באליפות רומניה לנשים. בשנים 1940-1945 לא הורשתה לשחק בגלל היותה יהודיה[3].
בשנים 1950-1955 הגיעה לשיאה וזכתה שש פעמים ברציפות באליפות העולם. אולם בשנת 1956 היא נוצחה כבר בסיבוב השני על ידי יפנית די אלמונית[4].
במהלך שנות ה-50 כיהנה רוזיאנה כמאמנת ראשית בטניס שולחן ברומניה והייתה אחראית על הסמכת מאמנים[5].
בתחילת 1960 עלה בעלה לישראל ובאוגוסט 1960 עלתה לישראל עם בתה[6]. עם עלייתה היא הצטרפה להפועל חיפה ומונתה למאמנת נבחרת טניס השולחן של הפועל[7]. היא זכתה בתחרות טניס השולחן בכינוס הפועל השביעי במאי 1961[8] ובמכביה השישית שנערכה בספטמבר 1961 ובאליפות ישראל לנשים בשנים 1961 ו-1962.
באוקטובר 1961 פרסמה רוזיאנו ביקורת על התאחדות טניס השולחן של ישראל על שקיבל הזמנות עבורה לתחרויות בינלאומיות, ומבלי לידע אותה לא טרח לענות על ההזמנות, כדי שלא תצטרך לשלם על הוצאות הנסיעות[9]. בתגובה אמרו בהתאחדות שהם מעדיפים לשלוח ספורטאים לאליפויות אירופה, אסיה והעולם ולא לתחרויות בינלאומיות אחרות[10]. בתחילת 1962 אפשרה ההתאחדות לרוזיאנו להשתתף באנגליה וצרפת, אך דחתה את ההזמנה לשחק בגרמניה[11]. בנוסף, נדרשה רוזיאנו שלא לשחק עם בת זוג מגרמניה[12].
באמצע 1962 היא השתתפה במשך 40 יום בתחרויות ראווה בדרום אפריקה בהזמנת הקהילה היהודית[13]. בעקבות זאת דרש יו"ר ההתאחדות הבינלאומית מההתאחדות בישראל להטיל עליה עונש מרתיע[14][15]. עניינה נדון בספטמבר 1962 בדיון בו התברר שרוזיאנו הייתה מודעת לאיסור לשחק בדרום אפריקה[16], הגם שהתרעה רשמית לא נשלחה אליה, למרות שהוכנה[17]. באוקטובר 1962 היא גונתה בחריפות על ידי בית הדין של ההתאחדות. עם זאת, לא הוטל עליה עונש בהיעדר סעיף מתאים בתקנון[18].
בסוף 1964 היא מונתה למאמנת נבחרת ישראל לגברים בטניס שולחן למרות מחאות הנהלת מכבי שרצתה למנות לתפקיד את אוטו פפרבאום איש מכבי[19]. במכבי טענו שרוזיאנו אינה מתאימה לתפקיד בגלל הופעתה בדרום אפריקה בשנת 1962[20]. לעומת זאת רוזיאנו טענה שמכבי מתנכלים לה בגלל שבחרה בעלייתה לעבוד עם הפועל ובגלל היותה אשה[5]. נציגי מכבי החרימו את הנבחרת והתאמנו בנפרד. בפברואר דווח על פשרה על פיה רוזיאנו הייתה המאמנת ופפרבאום ראש המשלחת[21], אולם הסכסוך לא יושב ובגלל החרם של מכבי הוחלט לא להשתתף באליפות העולם[22]. בהמשך, הושגה הסכמה ברגע האחרון להוציא את המשלחת בכל זאת על פי מתווה הפשרה[23][24].
באוגוסט 1966 פוטרה מתפקידה כמאמנת בהפועל עקב קיצוצים בתקציב[25]. היא עזבה את העיסוק בטניס שולחן ועברה לעבוד באלביט בתיכנות מחשבים, בהזמנת בתה שעבדה אז באלביט[26]. במהלך מלחמת ששת הימים עבדה כנהגת מונית במשך ארבע שעות ביום כדי לסייע במאמץ המלחמתי[27].
בשנת 1972 היא סירבה להזמנה להצטרף לוועדה מקצועית לקידום טניס השולחן[28]. גם בתחום המחשבים באו לידי ביטוי חלק מהתכונות שהפכו אותה לאלופת עולם ובשנת 1980 זכתה בתואר "עובד מצטיין של אלביט". בשנת 1981 הונצחה רוזיאנו ביד לאיש הספורט היהודי במכון וינגייט, מוזיאון המנציח יהודים שהגיעו להישגים ספורטיביים יוצאי דופן. בשנותיה האחרונות התגוררה בחיפה וזכתה ב-2001 לתואר אזרחית כבוד של העיר.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוזיאנו נישאה ללו רוזיאנו, פרופסור לכימיה בטכניון[5] בתחום חוזק חומרים[29] שקודם לעלייתו היה ראש המעבדה לחקר תופעות בלייה באקדמיה למדעים ברומניה[30]. בשנת 1946 נולדה בתם מיכאלה הרבסט[31] שבצעירותה שחקה אף היא טניס שולחן[26]. באליפות ישראל בשנת 1961 הגיעו האם והבת לגמר ליחידים והאם החליטה לא לשחק אלא לחלק ביניהן את הניצחון. לעומת זאת, בזוגות מעורבים, נצחה הזוג שכלל את האם את הזוג שכלל את הבת[32].
הערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוזיאנו הצטיינה בכל תחומי המשחק: הייתה לה עבודת רגליים מצוינת, שליטה טובה בכדור וטכניקה טובה. כל אלו השתלבו ביכולת טבעית, נחישות ושאיפה מתמדת לניצחון.
את סגנון משחקה היא תיארה בשנת 1960[3]:
- "אני משחקת בסגנון הגנתי ומדי פעם עוברת להתקפות־פתע"
היא תוארה במעריב בשנת 1955[33]:
- "הדמות המעניינת ביותר בטניס השולחן היא בחורה רומניה בשם אנג'ליקה רוזנו, המחזיקה באליפות העולם לגברות זה חמש שנים. יש קסם רב במשחקה והיא יודעת לטפח אותו. משחקה שקט מאד. ... פניה מכוסים כאילו מסכה כל הזמן, בין אם ברגע שעליה להתגונן קשות ונמרצות ליד השולחן, ובין אם זה בשעה היא מושיטה ידה לקבל גביע ופרס. ספינקס. משחקה נבון ומחושב, היא שולטת בכל סוגי החבטות, ואומרים כי רק הטובים שבשחקנים הגברים מסוגלים לנצח אותה. מעולם לא תזלזל ביריב או במשחק, והיא ניגשת לכל תחרות כאל מיבחן קשה."
הישגים ספורטיביים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אליפות עולם בטניס שולחן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1937 - בבדן שבאוסטריה - מקום שלישי בזוגות מעורבים יחד עם Geza Eros
- 1939 - בקהיר שבמצרים - מקום שני בזוגות נשים יחד עם שארי סאס-קולושווארי Sari Szasz-Kolosvary ומקום שלישי קבוצתי עם נבחרת רומניה
- 1948 - בלונדון שבאנגליה - מקום שלישי נשים, מקום רביעי בזוגות מעורבים יחד עם ריצ'רד ברגמן ומקום שלישי קבוצתי עם נבחרת רומניה
- 1950 - בבודפשט שבהונגריה[34] - מקום ראשון נשים, מקום שני לזוגות נשים יחד עם Gizella Farkas, מקום שלישי לזוגות מעורבים יחד עם איוון אנדריאדיס ומקום ראשון קבוצתי עם נבחרת רומניה
- 1951 - בווינה שבאוסטריה - מקום ראשון נשים[35], מקום שני בזוגות נשים יחד עם שארי סאס-קולושווארי, מקום ראשון בזוגות מעורבים יחד עם Bohumil Vana, מקום ראשון קבוצתי עם נבחרת רומניה
- 1952 - במומבאי שבהודו - מקום ראשון נשים, מקום ראשון בזוגות מעורבים יחד עם Ferenc Sido, מקום שני קבוצתי עם נבחרת רומניה
- 1953 - בבוקרשט שברומניה - מקום ראשון נשים, מקום שני בזוגות נשים יחד עם Gizella Farkas, מקום ראשון בזוגות מעורבים יחד עם Ferenc Sido ומקום ראשון קבוצתי עם נבחרת רומניה
- 1954 - בלונדון שבאנגליה - מקום ראשון נשים[36], מקום שלישי בזוגות נשים יחד עם Gizella Farkas
- 1955 - באוטרכט שבהולנד - מקום ראשון נשים, מקום ראשון בזוגות נשים יחד עם Ella Constantinescu-Zeller ומקום ראשון קבוצתי עם נבחרת רומניה
- 1956 - בטוקיו שביפן - מקום ראשון בזוגות נשים יחד עם Ella Constantinescu-Zeller ומקום ראשון קבוצתי עם נבחרת רומניה
- 1957 - בסטוקהולם שבשוודיה - מקום שלישי בזוגות נשים יחד עם Helen Elliott ומקום שני קבוצתי עם נבחרת רומניה
אליפות אירופה בטניס שולחן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1958 - בבודפשט שבהונגריה - מקום שלישי נשים, מקום ראשון בזוגות נשים יחד עם Ella Zeller ומקום שני קבוצתי עם נבחרת רומניה
- 1960 - בזגרב שביוגוסלביה - מקום ראשון בזוגות נשים יחד עם Maria Alexandru ומקום שלישי קבוצתי עם נבחרת רומניה
אליפות הלאומית של רומניה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בין השנים 1936 עד 1939 מקום ראשון נשים.
- בין השנים 1941 עד 1957 מקום ראשון נשים.
תחרויות בינלאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בשנת 1954 באליפות הלאומית של הונגריה - מקום ראשון נשים ומקום ראשון בזוגות נשים יחד עם Gizella Farkas
- בשנת 1954 בשוודיה - מקום ראשון נשים ומקום ראשון בזוגות נשים יחד עם Ella Zeller
- בשנת 1955 בשוודיה - מקום ראשון נשים ומקום ראשון בזוגות נשים יחד עם Ella Zelle.
- בשנת 1957 בשוודיה - מקום שני בזוגות נשים יחד עם Ella Zeller ומקום שני בזוגות מעורבים יחד עם Tiberiu Harasztosi
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אנג'ליקה רוזיאנו, באתר הפדרציה העולמית לטניס שולחן
- אנג'ליקה רוזיאנו, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
- ביוגרפיה (באנגלית)
- מאגדות טניס השולחן הרומני (ברומנית)
- מיכל גזית, אנג'ליקה 79, מעריב, 21 באוקטובר 1979
- דוד דודסון, "אגדה על השולחן: אנג'ליקה רוזיאנו אלופת אירופה", באתר nrg, 1 במאי 2011
- דוד דודסון, "חוקים משלהם: הספורט שגבר על הנאצים", באתר nrg, 28 בינואר 2012
- כתבה על אנג'ליקה רוזיאנו, בערוץ הספורט, 2002
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אנג'ליקה רוזיאנו - אלופה עולמית בשישית, על המשמר, 29 באפריל 1955
- ^ רוזיאנו מנצחת ונזכרת, מעריב, 1 באפריל 1992
- ^ 1 2 פינג פונג, מעריב, 26 באוגוסט 1960
- ^ רוזיאנו נוצחה ע"י יפאנית בת 32, למרחב, 13 באפריל 1956
- ^ 1 2 3 אפרת ארד, הכדור הקטן הביא לגדולות, מעריב, 29 בדצמבר 1964
- ^ אלופת העולם בטניס־שולחן באה להשתקע בישראל, מעריב, 22 באוגוסט 1960
אלופה עולמית בטנים שולחן עומדת להשתקע בישראל, למרחב, 22 באוגוסט 1960 - ^ רוזיאנו מונתה כמאמנת הפועל, על המשמר, 9 בספטמבר 1960
- ^ רוזיאנו ניצתה את אגושי, על המשמר, 7 במאי 1965
- ^ אנג'ליקה רוסיאנו, האם רק נסיעות־חרפה מוסיפות כבוד?, מעריב, 29 באוקטובר 1961
- ^ הוחלט סופית לא לשגר את הגב' רוזיאנו ליוגוסלביה, מעריב, 8 בנובמבר 1961
- ^ רוזיאנו לצרפת ואנגליה אך לא לגרמניה, מעריב, 22 בינואר 1961
- ^ רוזיאנו לא תופיע עם בת זוג מגרמניה, מעריב, 25 בינואר 1962
- ^ רוזיאנו חזרה עטורת נצחון, דבר, 10 באוגוסט 1962
- ^ אסרו על רוזיאנו לשחק בד. אפריקה, מעריב, 26 ביוני 1962
- ^ שנים אוחזין בעונש - רוזיאנו, מעריב, 10 בספטמבר 1962
- ^ אברהם פז, ההתאחדות לא הודיעה לרוזיאנו, מעריב, 12 בספטמבר 1962
אברהם פז, המברק נשאר בבית, מעריב, 13 בספטמבר 1962 - ^ המברק שנשלח לתיק, מעריב, 16 בספטמבר 1962
- ^ רוזיאנו גונתה בחריפות על הופעותיה בדרום אפריקה, מעריב, 10 באוקטובר 1962
- ^ אל. אלכסנדרוני, מכבי" מעיין בההרמת " נבחרת טניס השולחן, מעריב, 7 בדצמבר 1964
- ^ אל אלכסנדרוני, אנג'ליקה - מאמנת: מכבי - מתנגד: בועדה - משבר, מעריב, 29 בנובמבר 1964
- ^ רוזיאנו מאמנת - פפרבאום ראש המשלחת לאליפות העולם, מעריב, 23 בפברואר 1965
- ^ מסתמנת נטיה לביטול השתתפותנו באליפות העולם בטניס־שולחן, מעריב, 10 במרץ 1965
- ^ דיון חוזר על השתתפותנו באליפות העולם בטניס שלחן, מעריב, 1 באפריל 1965
- ^ מונקי־ביזנס בטניס שולחן, הצופה, 7 באפריל 1965
- ^ אלכס דורון, אינני מתרגשת, כך הרי מתייחסים בארץ למומחים, מעריב, 9 באוגוסט 1966
- ^ 1 2 מיכל גזית, אנג'ליקה 79, מעריב, 21 באוקטובר 1979
- ^ אנג'ליקה רוזיאנו, נהגת מונית - רק לשעת חירום, מעריב, 8 באוגוסט 1967
- ^ ש. סדן, אנג'ליקה דחתה הצעה לחזור לשולחן, מעריב, 1 באוגוסט 1972
- ^ כשלון המתכות בתעשייה, הצופה, 2 ביוני 1960
- ^ מעבדה לבדיקת השפעות החלודה, למרחב, 18 בינואר 1961
- ^ מיקי ויעקב הרבסט חובקים בת, מעריב, 12 בפברואר 1984
- ^ ישועה זכה ורוזיאנו ויתרה, על המשמר, 24 באוקטובר 1961
- ^ טניסאי השולחן מתכוננים לאליפות, מעריב, 6 במרץ 1955
- ^ נערה יהודיה מרומניה זכתה באליפות העולמית לפינג־פונג, קול העם, 2 במרץ 1950
- ^ רומניה - אלופת טניס השולחן, חרות, 12 במרץ 1951
- ^ נסתיימה האליפות העולמית, קול העם, 23 באפריל 1954