אנגלוס נובוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Klee, paul, angelus novus, 1920.jpg
אנגלוס נובוס (מלאך חדש)
Angelus Novus
פאול קלי, 1920
צבעי מים על נייר, 24.2 × 31.8 ס"מ
מוזיאון ישראל, ירושלים

אנגלוס נובוס (מלאך חדש) Angelus Novus, ציור מפורסם בצבעי מים, מעשה ידיו של הצייר פאול קלי.

הציור "אנגלוס נובוס", נרכש בשנת 1921 על ידי פילוסוף התרבות היהודי-גרמני ולטר בנימין, וזכה לאזכורים ומחקרים רבים בתולדות התרבות המודרנית. לאחר מותו של בנימין עבר הציור מעזבונו אל ידידו, הפרופסור למיסטיקה יהודית גרשם שלום, מבכירי אנשי הרוח בישראל של שנות החמישים והששים.

ולטר בנימין כתב תזה נודעת, בשנת 1940, זמן קצר לפני מותו, "תזות על מושג ההיסטוריה" בהשראת תמונתו של ה"אנגלוס נובוס". הוא ראה בו מעין "מלאך ההיסטוריה", הזוכר את העבר וחרד מעתידו של הגזע האנושי. הוא גם ראה בו מלאך המתעתד לעזוב את ההווה האנושי הנורא, ולעופף אל עבר העתיד.

"יש תמונה של קליי הנקראת אנגלוס נובוס. מתואר בה מלאך, הנראה כאילו הוא עומד להתרחק ממשהו, שהוא נועץ בו את עיניו. עיניו קרועות לרווחה, פיו פעור וכנפיו פרושות. כך נראה בהכרח מלאך ההיסטוריה. הוא מפנה את פניו אל העבר. במקום שם מופיעה לפנינו שרשרת של אירועים, רואה הוא שואה אחת ויחידה, העורמת בלי הרף גלי חורבות אלו על אלו ומטילה אותן לרגליו. בלי ספק היה רוצה היה להשתהות, לעורר את המתים ולאחות את השברים, אבל רוח סערה הנושבת מגן-העדן נסתבכה בכנפיו, והיא עזה כל-כך, שהמלאך שוב אינו יכול לסגרן. סערה זו הודפת אותו אל העתיד, שהוא מפנה אליו את גבו, ובאותה שעה מתגבהת ערימת ההריסות לפניו עד השמים. מה שאנו מכנים קידמה הוא הסערה הזאת."

– וולטר בנימין, “תזות על הפילוסופיה של ההיסטוריה”

ה"אנגלוס נובוס" השפיע ועדיין משפיע הן על אמנים וציירים, הן על פילוסופים והוגי דעות, והן על אוצרים והיסטוריונים של האמנות. הציור היה חביב ויקר מאוד לגרשם שלום, ולאחר פטירתו מסרה אותו אלמנתו, פניה שלום, למוזיאון ישראל בירושלים, שם הוא מוחזק כיום ( - עקב הרצון לשמר את היצירה המקור אינו מוצג כיום במוזיאון, במקומו מוצג העתק מדויק).

הכותרת והכותר "אנגלוס נובוס", זכו וזוכים עדיין ליצירות רבות, בלשונות רבות, כתובות ומוצגות, סרטים והקלטות, יצירות משוחקות ומבוימות ונקראות, במקומות רבים בעולם. כל אלה, בהשראת מסתו של ולטר בנימין, שהקנה לרישומו של קלי מעמד של איקון תרבותי נחשב.

תצוגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "על אודות מלאכים", מוזיאון ישראל, 2011
  • "יוזף בויס | טדאוש קנטור: לשם ובחזרה", מוזיאון ישראל, 2012 (בכניסה לתערוכה)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]