אנגלופיליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אנגלופיליהאנגלית: Anglophilia) היא חיבה ועניין רב של אדם כלפי אנגלים או כלפי הממשל, התרבות וההיסטוריה האנגלית, אף שאינו אנגלי אתני או אזרח אנגלי. עניין זה יכול להיות באחד מתחומים אלה או במשולב ולכלול חיבה לשפה האנגלית, הספרות האנגלית וכיוצא באלה. היפוכו של האנגלופיל הוא האנגלופוב.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח אנגלופיל לא משויך בדרך כלל לאזרחי חבר העמים הבריטי (האימפריה הבריטית לשעבר), למרות שמדינות אלו חולקות אספקטים רבים של תרבות והיסטוריה עם בריטניה. במקרים מסוימים, אנגלופיליה מוצגת כחיבה של אדם יחיד להיסטוריה של אנגליה ולתרבות אנגלית מסורתית (דוגמת וויליאם שייקספיר, ג'יין אוסטן, סמואל ג'ונסון). חיבה למלוכה הבריטית, למערכת השלטון (דוגמת הדואר המלכותי והפרלמנט הבריטי) או נוסטלגיה לאימפריה הבריטית הם המאפיינים הבולטים של האנגלופיליה. אנגלופיל יפגין בדרך כלל הערצה כלפי שחקנים, סרטים, תוכניות טלוויזיה ורדיו, מוזיקאים, ספרים ומכוניות שמקורם באנגליה.

אנגלופיל יטה להשתמש באיות בריטי במקום האיות האמריקאי, 'colour' במקום 'color' ו-'centre' במקום 'center' וכן הלאה. השימוש בביטויים בריטיים בשיחות מזדמנות ודיווחי חדשות עלה לאחרונה בארצות הברית. אי הבנה ושימוש שגוי בביטויים אלו על ידי אמריקאים הפך למושא עניין בקרב כלי תקשורת אמריקאים ובריטים.‏[1] פרופ' בן יגודה מאוניברסיטת דלאוור טוען שהשימוש באנגלית בריטית "ביסס את עצמו כתופעה לשונית שלא תפוג".‏[2] ליין מרפי, בלשנית באוניברסיטת ססקס, טוענת כי הטרנד בולט יותר בצפון-מזרח ארצות הברית.‏[1] האינטרנט, המביע עניין במשפחת המלוכה הבריטית ולכן מחשיב עיתונאים בריטים שעובדים בתקשורת האמריקנית, דור שגדל על הארי פוטר והמבטא הבריטי שנשמע "יוקרתי" לאמריקאים צוטטו כסיבות למגמה זו.‏[3]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]