אנדה עמיר-פינקרפלד

אנדה עמיר-פינקרפלד, 1936

לוחית זיכרון לזכרם של אנדה עמיר-פינקרפלד ואחיה יעקב פינקרפלד, בחזית הבית שבו התגוררו, ברחוב רש"י בתל אביב

אַנְדָה עמיר-פּינְקֶרְפֶלְד (26 ביוני 1902, ריישא, גליציה – 27 במרץ 1981, כ"א באדר ב' תשמ"א, תל אביב) הייתה משוררת וסופרת ילדים ישראלית.

קורות חייה

אנדה פינקרפלד (Anda Pinkerfeld) נולדה בשנת 1902 בריישא (ז'שוב, רייכסהוף) שבגליציה. למדה מדעי הטבע באוניברסיטאות לבוב ולייפציג. בשנת 1920, בתקופת העלייה השלישית, עלתה לארץ ישראל יחד עם חבריה בתנועת הנוער "השומר הצעיר", ועבדה בשומרון. לאחר תקופה קצרה שבה לפולין, ופרסמה ספר שירים ראשון בפולנית ב-1921. בשנת 1923 חזרה בלוויית בעלה, אריה (קרמפנר) עמיר. הם התיישבו בקיבוץ קרית ענבים, שם נולדה ביתם, ציפור, וכעבור תקופה בתל אביב. בנם, עמוס עמיר, שירת שנים רבות בחיל האוויר והגיע לדרגת תא"ל. עד שנת 1929 עבדה בתל אביב כמיקרוביולוגית.

בשנת 1928 פורסם בארץ שירה הראשון בעברית, ובאותה תקופה החלה לכתוב סיפורת לילדים ולפרסם משיריה בעיתון "דבר" ו"דבר לילדים" (בחתימת "אנדה"). במהלך השנים התפרסמו כתביה, ובהם תרגומים לספרים נודעים, בעשרות ספרים.

לאחר מלחמת העולם השנייה יצאה בשליחות הסוכנות היהודית למחנות הפליטים בגרמניה (1946–1947).

בינואר 1948, בתחילת מלחמת העצמאות, התנדבה אנדה עמיר-פינקרפלד לאסוף חומר כתוב על הנופלים, ולרכז את עזבונותיהם הספרותיים. עם הקמת משרד הביטחון העבירה את פעילותה לארכיון צה"ל, ובסוף 1949 הצטרפה למחלקה להנצחת החייל. הכרך הראשון של מפעל ההנצחה "יזכר" (1955) – כיום באתר האינטרנט "נזכור את כולם" – והכרך הראשון של "גווילי אש" (1952), מבוססים ברובם על החומר שאספה.

לאחר מכן המשיכה בפעילות חברתית בסיוע לסופרים ואמנים עולים ולתקופה עמדה בראש "בית מניה ביאליק".

בדצמבר 1953 זכתה בפרס רופין , בשנת 1978 הוענק לה פרס ישראל לספרות ילדים.

אנדה עמיר-פינקרפלד נפטרה בשנת 1981 בתל אביב, ונקברה בבית עלמין הדרום בחולון.

אחיה, יעקב פינקרפלד, היה אדריכל וחוקר בתי כנסת.

ספריה לילדים

• על ענן כביש (1933)
• שירי ילדים (1934. פרס מוסד ביאליק‏
• נרות חנוכה (1934)
• לארץ הילדים (1938)
• כינוס קופסות הקרן הקיימת (1938)
• סחרחרת פלא (1939)
• אלף-בית לילדי פניקס (1940)
• שנים-עשר אחים, שנים-עשר ירחים (1940) – מונולוגים בחרוזים של חודשי השנה.
• איה בגן-החיות (1941)
• מדוע הספר בקוע? (1942)
• ראו הגן של רות ורן (1942)
• גד גמד (1942)
• השפן הלבן (1942)
• נוצת זהב (1942)
• התנין והבובה (1942)
• חרוזים עליזים (1944)
• שלום, ילדים! (1946)
• אני בריא! (1947)
• כאלה היו (1953) – דמויות לוחמים ממלחמת העצמאות.
• כוכבים בדלי (1957)
• סודי עם אחי הגדול (1958) – סיפורו הרגיש של ילד, השומע כי אחיו נהרג בקרב והוא יוצא לחפשו, עד שהוא לומד להבין את משמעות המוות.
• תעלולי עין אחת עיקשת (1958) – סיפור בעל רקע אוטוביוגראפי על עשרה חודשים בחיי המספרת, בהם שכבה חבושת עיניים לאחר שעינה הימנית נפגעה ואט אט גילתה בעצמה אור חדש, "המאיר גם אם עיניך עצומות".
• משפט בני היער (1959) – יצורי היער מחליטים להעמיד לדין את האדם המשחית וגוזרים על ילד לשרת את החיות ולטפל בצמחים.
• רחל ובועז (1960) – עיבוד האופרטה בסטין ובסטינה של מוצרט.
• יום אחד אחרי אוהורו (1962) – מחזה שהוצג בחגיגות העצמאות של קניה.
• כזה היה (1963) – עשרה סיפורים מומחזים על אנצו סירני.
• אני שר מאושר (1973)
• על מה תודה (1981)

דיסקוגרפיה

• אנדה עמיר, סירים על הקיר, 1974
• מתחת לארון -שירי אנדה עמיר פינקרפלד, מוזיקה שפי ישי 1986

קישורים חיצוניים

• סופרים מראיינים את עצמם - אנדה עמיר (פינקרפלד), מעריב, 27 באוקטובר 1967
• האזנה לשירי אנדה עמיר באתר זמרשת
• אנדה עמיר-פינקרפלד באתר דףדף
• אנדה עמיר-פינקרפלד ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• וונדי זירלר, אנדה עמיר-פינקרפלד, ב-Jewish Women Encyclopedia (באנגלית)
• מתחת לארון - שירי אנדה עמיר פינקרפלד, מוזיקה : שפי ישי