אנדרה הענק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנדרה רנה רוסימוף
Andre the Giant.jpg
שם במה אנדרה הענק
כינוי הפלא השמיני של העולם
גובה 2.24 מטרים
מקום לידה גרנובל שבצרפת
לאום צרפתי
תאריך לידה 19 במאי 1946
תאריך פטירה 27 בינואר 1993 (בגיל 46)
מקום פטירה פריז שבצרפת
קריירה מקצוענית 19641991
אומן על ידי פרנק ולואיס
אדוארט קרפנטייר
ליגות בהן התאבק NWA
WWE
היכל התהילה היכל התהילה של ה-WWF לשנת 1993
היכל התהילה של ההיאבקות המיקצועית לשנת 2002
היכל התהילה של WON לשנת 1996

אנדרה רנה רוסימוף (אנגלית: André René Roussimoff; ‏19 במאי 1946 - 27 בינואר 1993), שכונה אנדרה הענק, היה שחקן ומתאבק מקצועי. הוא נולד בצרפת וסבל מענקיות, הפרעה הורמונלית שגרמה לגופו לגדול באופן חריג, משקלו נע בין 240 ל-290 ק"ג.‏[1] הוא כונה "הפלא השמיני של העולם".

הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוסימוף נולד בצרפת להורים מהגרים, מבולגריה ופולין. כבר בהיותו ילד החל להראות סימנים של ענקיות, כאשר בגיל 12 הגיע לגובה 190 סנטימטרים ולמשקל 110 קילוגרם. חרף היותו תלמיד טוב, הוא החליט לעזוב את בית הספר, ובהמשך גם עזב את ביתו במהלך גיל ההתבגרות, במטרה להיות מתאבק מקצועי. כאשר החל להתאבק, הפריזו משווקי הקרבות בגודלו, כדי ליצור הרתעה.

את תחילת הקריירה הוא החל בארגונים קטנים במיוחד באזור מונטריאול. ב-26 במרץ 1972 הוא חתם בארגון ה-WWF וקיים את הופעת הבכורה שלו בקרב מבוים נגד דמות המתאבק באדי וולף, במדיסון סקוואר גארדן שבעיר ניו יורק.

באותו הזמן עסק רוסימוף גם במשחק והופיע בסדרת הטלוויזיה "סטיב אוסטין, האיש השווה מיליונים" ובסרט "הנסיכה הקסומה".

שנות השבעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמותו של רוסימוף הייתה רווית יחסי ציבור וסופרלטיבים לרוב. נאמר עליו שהוא מעולם לא ניסה את כוחו האמיתי כי הוא פחד מהנזק שהוא עשוי לגרום. מתאבקים עמיתים מספרים שתמיד היה נוח לעבוד איתו בזירה, שהוא לא פגע בהם ואף היה מגונן במעט. על פי אחת מהאגדות, רוסימוף שתה פעם חבית בירה שלמה ולא השתכר. על פי סיפור אחר, הוא נרדם פעם בלובי של בית מלון והיות שאף אחד לא הצליח להרים אותו לחדר, הביאו שמיכה ללובי וכיסו אותו שם.

הוא היה לאחת הדמויות האהובות ביותר בשנות השבעים ותחילת שנות השמונים בתחום ההיאבקות המקצועית. דמותו של רוסימוף ב-WWF תויגה כבלתי מנוצחת, אולם הפסדה הראשון היה למתאבק טרנס בולה (ששיחק את האלק הוגן), שהיה למתאבק האהוד ביותר באותה תקופה.

רוסימוף השתתף במספר רב של עלילות במסגרת ארגון ה-WWF, בהן עומתה דמותו עם דמויות מתאבקים רבים אחרים, כגון איירון שיק, עבדוללה הקצב, סטן האנסן, ארני לאד וקילר קאן. היריבות בין דמותו של רוסימוף לדמותו של קאן הייתה לאחד משיאי העלילה באותן שנים. רגלו של רוסימוף נשברה בתאונה ביתית והלה נאלץ לפרוש לכחצי שנה מעולם ההיאבקות בזמן שהחלים. תסריטאי הארגון ניצלו זאת כדי לקדם את הקרב בין דמותו לבין דמותו של קאן כ"קרב נקמה", כאשר הסיפור שנרקם תיאר כיצד מאמנו של קאן גרם לפציעה.

שנות השמונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוסימוף המשיך להיות פופולרי גם בשנות השמונים, על אף שדמויות המתאבקים מולן הופיע השתנו כבר. במקום קאן נבחר לאויבו המושבע המתאבק ביג ג'ון סטאד ודמות מאמנו בובי הינן, שהיה גדל גוף גם הוא, אך לא בממדיו של רוסימוף. רוסימוף עומת עם דמויות רבות שהשתתפו בעלילה הפתלתלה, שגם הפעם רתמה פציעות אמיתיות ומזויפות של השחקנים לטובת גחמות התסריטאים.

בשנת 1982 השתתף בסרט קונאן המשמיד.

רוסימוף המשיך לעסוק בהיאבקות, ובשנת 1987 החליטו תסריטאי הארגון להפוך את דמותו ל"רעה". על כן צוותה דמותו לדמותו של בובי הינן, שהיה מאמנו של סטאד. שיא העלילה היה כאשר רוסימוף חזר להתעמת עם דמותו של טרנס בולה, שהיה ונותר המתאבק הבכיר בארגון. שתי הדמויות הנצות נלחמו זו בזו בקרב מבוים למול אצטדיון הומה קהל בדטרויט. הקרב, שנצפה על ידי אוהדים רבים, נחשב לנקודת מפנה בתחום ההיאבקות וסימל את תחילת "תור הזהב" של המפעל.

דמותו של רוסימוף המשיכה להתעמת תדירות עם דמותו של בולה במהלך השנים הבאות. המאבקים בין שתי הדמויות היו למרכז העלילה והקרבות המבוימים שניפקו היו לעתירי רייטינג. דמותו של רוסימוף החלה לסוג לקראת סוף העשור, עד אשר פרש סופית מעולם ההיאבקות ב-1991 וחזר לביתו בצרפת.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוסימוף נפטר ב-28 בינואר 1993, שבועות ספורים לאחר מות אביו. גופו נשרף ואפרו פוזר בחווה שבבעלותו בקרוליינה הצפונית. כמה שבועות מאוחר יותר הוקם היכל התהילה של ה-WWF ורוסימוף נבחר לראשון להיכנס אליו.

פילמוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Andre the Giant ב-WWE Archived

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]