אנדרה נהר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אנדרה נהר (André Neher, ‏1914 - 1988), חוקר, הוגה דעות ופילוסוף יהודי.

יליד אוברנה (Obernai) שבחבל אלזס שבצרפת. היה אחד ממעצבי דמותה הרוחנית של יהדות צרפת לאחר מלחמת העולם השנייה, יחד עם יעקב גורדין, עמנואל לוינס, ויהודא ליאון אשכנזי. לימד גרמנית בשטרסבורג לפני מלחמת העולם השנייה, אך עם תחילת השואה פוטר ממשרתו. לאחר מכן שימש כראש המכון למדעי היהדות של אוניברסיטת שטרסבורג.

בשנת 1974, בגיל 60, עלה ארצה עם רעייתו רנה והתגורר בשכונת רחביה בירושלים. הרצה באוניברסיטת תל אביב.

נהר חיבר את הספר משנתו של המהר"ל מפראג, שבעזרתו החל את תנועת לימוד המהר"ל באירופה בכלל ובצרפת בפרט. בהשפעת ספרו נפתח מדור ללימודי מהר"ל באוניברסיטת שטרסבורג, בה נהיה לאחר מכן מרצה ופרופסור למהר"ל.

[עריכה] ספריו

בעברית:

  • 1973 - משה ויעודו של עם ישראל, הוצאת מסדה.
  • 1977 - ובכל זאת, הוצאת ראובן מס.
  • 1982 - דוד גנז וזמנו, הוצאת ראובן מס.
  • 1985-6 - קורות עם ישראל לאור המקרא, שני כרכים (עם רנה נהר), הוצאת ראובן מס.
  • 1994 - זהותנו היהודית, הוצאת ראובן מס.
  • 1999 - נבואות ונביאים: מהות הנבואה, הוצאת מאגנס.
  • 2003 - משנתו של המהר"ל מפראג, הוצאת ראובן מס.

בצרפתית: 1991 - Le puits de l'exil: tradition et modernité: la pensée du mahal de prague פריז, les éditions du cerf.

[עריכה] קישורים חיצוניים

P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.


כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא