אנדרה שנייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנדרה שנייה

אַנְדְרֶה מָארִי שֶנְיֶיה (צרפתית: André Marie Chénier‏;‏ 30 באוקטובר 1762 - 25 ביולי 1794), היה משורר צרפתי. הוא נחשב למבשר תנועת הרומנטיקה בשירה הצרפתית. הוצא להורג במהפכה הצרפתית.

אנדרה שנייה נולד בקונסטנטינופול לאם יוונייה (אליזבת סאנטי-לומאקה) ולאב צרפתי (לואי שנייה). אביו בילה שנים רבות במזרח התיכון כסוחר בדים. כאשר אנדרה היה בן שלוש שנים, משפחתו שבה לצרפת. הוא למד בקולז' דה נוואר בפריז והצטיין בתרגום של שירת יוון העתיקה לצרפתית. ב- 1783 התגייס לצבא הצרפתי והוצב בשטרסבורג, אך עד מהרה שב לפריז. השתתף בחוג הספרותי שקיימה אמו בביתה שבו התיידד, בין היתר, עם הצייר ז'אק לואי דויד ועם הכימאי אנטואן לבואזיה.

בהשפעת שירת העת העתיקה החליט להיות משורר. ב- 1784 ביקר בשווייץ, רומא, נאפולי ופומפיי, ושב לפריז מלא רשמים ותוכניות לעתיד. במשך שלוש שנים (1784 - 1787) ניסה את כוחו בכתיבת חרוזים, ובתקופה זו כתב את הפואמות הראשונות שלו, ובהן "בכחוס" ו- "העיוור". בתקופה 1787 - 1790 שימש כמזכיר שגרירות צרפת בלונדון. עם שובו לפריז התקרב לתנועה המהפכנית והמליץ בפני האספה המכוננת הלאומית על חופש הפולחן הדתי ועל הפרדת הדת מן המדינה.

אחרי הפיכת היעקובינים (10 באוגוסט 1792) גינה את הטבח שערכו אנשי הקומונה הפריזאית באסירים המלוכנים בספטמבר של אותה שנה. הוא כתב אל האספה המחוקקת וביקש לאפשר למלך לואי השישה עשר לערער בפני העם על גזר דין המוות שהוטל עליו. כתוצאה, אנדרה שנייה נחשד בבגידה. אחרי שהמלך הוצא להורג (21 בינואר 1793) הוא הסתגר בביתו בעיר ורסאי ולא יצא משם אלא בלילות. הוא העריץ את שרלוט קורדיי שרצחה את ז'אן-פול מארה (13 ביולי 1793) וכתב שיר הלל לכבודה.

ב- 7 במרץ 1794 נעצר והושם בכלא שבו כתב את היפים שבחרוזיו. שם התאהב בעצירה מאדאם דה קואני וכתב לכבודה את הפואמה "העצירה הצעירה" הנחשבת ליצירת המופת שלו. הוא הובא למשפט אך סירב להגן על עצמו והלך אל מותו, שבו ראה הימלטות מן האכזריות ומן העריצות. הוא הוצא להורג באמצעות גיליוטינה שלושה ימים בלבד לפני מפלת רובספייר.

בחייו הקצרים הספיק אנדרה שנייה לפרסם שתי פואמות בלבד: "משחק הטניס" (1791) ו- "שיר תהילה לשווייצרים" (1792). ב- 1819, עשרים וחמש אחרי מותו, חבריו הוציאו לאור את קובץ שיריו. המלחין האיטלקי אומברטו ג'ורדאנו כתב לזכרו את האופרה "אנדריאה שנייה" שהועלתה על הבמה בתיאטרון "לה סקאלה" במילאנו ב- 28 במרץ 1896.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]