אנדרו בירד
 |
יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | ||
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |||
אנדרו בירד (באנגלית: Andrew Bird; נולד ב-11 ביולי 1973) הוא מוזיקאי, כותב ומלחין אמריקאי, המנגן בכינור, גיטרה, מנדולינה וקסילופון. ידוע בשל שימוש בשריקה ככלי נגינה.
[עריכה] נעוריו ותחילת דרכו
בירד נולד בשיקגו. מגיל 4 התחנך על פי "שיטת סוזוקי", לפיה סביבה מטפחת מעודדת פיתוח יכולות, ונשענת בין היתר על חינוך מוזיקלי המתמקד בכלי נגינה ספציפי; בעקבות חינוכו טיפח בירד את יכולות השריקה שלו.
בשנת 1996 סיים תואר ראשון בנגינה בכינור באוניברסיטת נורת'ווסטרן והוציא את אלבום הסולו הראשון שלו "Music of Hair". בהמשך שיתף פעולה עם להקת "Squirrel Nut Zippers" בשלושה מאלבומיהם.
[עריכה] להקת "Andrew Bird's Bowl of Fire"
בירד חבר למוזיקאים נוספים מעיר הולדתו, שיקגו, ויחד הקימו את להקת "Andrew Bird's Bowl of Fire". בשנת 1997 הוציאה הלהקה את אלבומה הראשון "Thrills". מעט אחר כך, ב-1998, הוציאה הלהקה אלבום נוסף, "Oh! The Grandeur". באלבומים ניכרות השפעות בולטות של פולק, ג'אז וסווינג, ומופיעה בהם לעתים קרובות נגינת הכינור.
בתקופה זו היה בירד חבר בהרכב הג'אז "Kevin O'Donnells Quality Six", לו תרם בין היתר בכתיבת השירים באלבומים "Heretic Blues" ו-"Control Frea".
בשנת 2001 יצא אלבומה השלישי של להקתו, "The Swimming Hour", שהיה שונה מהקלטות הקודמות של הלהקה וכלל שילוב של סגנונות. עם זאת, אף ששיר הנושא קיבל ציון 9 באתר המוזיקה האינדית "Pitchfork", הלהקה לא הצליחה במדדים מסחריים, והופיעה בעיקר מול קהלים קטנים.
בשנת 2002 בירד התבקש להופיע בשיקגו, עיר הולדתו, אך חברי הלהקה לא יכלו להצטרף אליו, מה שהביא להופעת סולו מוצלחת של בירד.
[עריכה] תחילת קריירת סולו
להקת "The Bowl of Fire" התפרקה באופן לא רשמי בשנת 2003 ובירד פנה לקריירה כאמן סולו. שני אלבומיו הבאים הוצאו תחת הלייבל "Righteous Babe Records". האלבום "Weather Systems" שיצא ב-[[2003 כלל שילוב של סגנונות. האלבום "The Mysterious Production of Eggs" שיצא בשנת 2005 המשיך את הקו של אינדי-פולק אקלקטי, והיווה ניתוק סגנוני מעבודותיו המוקדמות של בירד לטובת שילוב של חלקי סאונד שהורכבו מהקלטות מרובות. בירד החל להשתמש יותר בכלי נגינה נוספים כמו גיטרה, קסילופון ובשריקתו.
בירד נודע ביכולת האלתור שלו תוך כדי הופעות חיות, כפי שהתבטא בסדרת קומפילציות שהוציא: Fingerlings, Fingerlings 2 ו-Fingerlings 3. כל EP הוצא לפני אלבום הסטודיו וייצג שילוב של הופעות חיות ממגוון מופעים, טרקים ישנים, גרסאות כיסוי ושירים חדשים.
"Fingerlings 2" תרם לעלייה בקריירה של בירד כאשר הוכרז כאלבום החודש על ידי המגזין "Mojo" בשנת 2004.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מערכים קשורים.
