אנדרו האקסלי

אנדרו האקסלי
Andrew Fielding Huxley
לידה	22 בנובמבר 1917; המפסטד, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
פטירה	30 במאי 2012 (בגיל 94); קיימברידג', הממלכה המאוחדת
ענף מדעי	פיזיולוגיה, ביופיזיקה
מקום מגורים	Grantchester
מקום לימודים	בית הספר וסטמינסטר; בית ספר יוניברסיטי קולג'; טריניטי קולג'; Imperial College School of Medicine ;
מוסדות	יוניברסיטי קולג' לונדון (1960)
פרסים והוקרה	עמית החברה המלכותית (1955); מדליית ביילי (1975); Annual Review Prize Lecture (1973); הרצאת קרוניאן (1967); פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (1963); מדליית קופלי (1973); מסדר ההצטיינות; Knight Bachelor; Honorary member of the British Biophysical Society ;
בן או בת זוג	Jocelyn Richenda Gammell Pease (5 ביולי 1947–?)
צאצאים	Stewart Huxley, Henrietta Huxley, Clare Huxley, Camilla Rose Huxley, Janet Huxley, Eleanor Huxley

אנדרו פילדינג האקסלי (באנגלית: Andrew Fielding Huxley; ‏22 בנובמבר 1917–30 במאי 2012) היה פיזיולוג וביופיזיקאי בריטי, שזכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה ב-1963.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקסלי נולד בהמפסטד שבאנגליה ללאונרד האקסלי, שהיה סופר ועורך ובנו של תומאס הנרי האקסלי, "הבולדוג של דרווין". אחיו למחצה הם הסופר אלדוס האקסלי והביולוג ג'וליאן האקסלי. הוא סיים את לימודי מדעי הטבע בטריניטי קולג' (קיימברידג') התמחה בלימודי פיזיולוגיה. בלימודיו בקולג' טריניטי פגש את אדגר דאגלס אדריאן ואלן הודג'קין, לימים זוכי פרס נובל.

ב-1939 הצטרף האקסלי להודג'קינס למכון לחקר ביולוגיה ימית. במחקריהם, הצליחו השניים לעקוב אחר זרמים יונים מאקסון ענק של דיונוני רחף, באמצעות אחד היישומים הראשונים של אלקטרופיזיולוגיה, קיבוע מתח ("Voltage clamp"). שיטה זו, שפותחה במקור על ידי קנט קול בארה"ב, משתמשת בהזרקה של יונים בכיוון ההפוך תוך קיבוע מתח בנקודה ידועה. דבר זה לא התאפשר בנוירונים אחרים, משום שהטכנולוגיה של אותה עת לא הצליחה לעקוב אחרי זרמים יוניים בתאים כה קטנים. ב-1939 פרסמו השניים מאמר ב-Nature, שבו הציגו את הישגיהם למדוד פוטנציאלי פעולה מתוך סיב עצב.

בשנה הראשונה של מלחמת העולם השנייה, היה האקסלי סטודנט לרפואה, אולם לאחר ההפצצות על לונדון הופסקו הלימודים. בעקבות זאת, הצטרף לצבא הבריטי, ועזר לחיל התותחנים הבריטי בפיתוח הגנה נגד מטוסים ואחר כך בפיתוח כלים לצי המלכותי הבריטי. לאחר המלחמה, בין השנים 1946–1952 חזר לעבוד עם הודג'קין והשניים פיתחו תאוריה, שפורסמה ב-1952, העוסקת בפוטנציאל פעולה. התאוריה עמדה בבסיס רוב התאוריות בנוירוביולוגיה במשך כמה עשורים. באותן שנים עבד גם על סיבי עצב העטופים במיאלין. ממחקריהם פיתח האקסלי משוואות, המסבירות את פעילות העצבים מבחינה מתמטית, משוואות בהם משתמשים גם היום, עשרות שנים מאוחר יותר.

ב-1952, יצר מיקרוטום למיקרוסקופ אלקטרונים שמאפשר לחקור סיבי שריר, נושא בו התמקדו מחקריו החל משנה זו. הוא פיתח משוואות העוסקות בפעילות של צומתי המיוזין בשריר, צמתים המאפשרים את התנועה של האקטין והמיוזין אלה מול אלה ובכך את תנועת השריר. משוואות אלה אפשרו הבנה טובה יותר של פעילות השרירים ובכך גם הבנה טובה יותר של יכולות תנועה של אורגניזמים.

עד יום מותו, החזיק במשרה של מרצה לפיזיולוגיה, למדעי הטבע ולרפואה בקולג' טריניטי. ב-1980 שימש גם כעמית מחקר באימפריאל קולג'. הוא המשיך לעבוד בקולג' ובאוניברסיטה של קיימברידג' עד 1960, אז קיבל משרה כראש המחלקה לפיזיקה בקולג' האוניברסיטאי של לונדון.

האקסלי ערך את כתב העת לפיזיולוגיה (Journal of Physiology), וכן את כתב העת לביולוגיה מולקולרית (Journal of Molecular Biology). ב-1955 נבחר כחבר בחברה המלכותית, ואף זכה במדליית קופלי ב-1973. ב-1969 מונה לפרופסור-חוקר של החברה המלכותית. ב-1974 העניקה לו אליזבת השנייה תואר אבירות, וב-1983 הצטרף למסדר ההצטיינות. בין השנים 1976–1977 היה נשיא האיגוד הבריטי למדע (British Science Association), ומ-1980 עד 1985 מונה לנשיא חברה המלכותית.

ב-1963 זכה בפרס נובל לרפואה ולפיזיולוגיה על מחקרו המשותף עם אלן הודג'קין, שעסק בפוטנציאלי פעולה בעצבים. את הפרס הם חלקו עם ג'ון אקלס, שמחקריו עסקו בפעילותן של סינפסות. מחקריהם של האקסלי והודג'קין הובילו אותם לשער שיש תעלות יונים, השערה שאוששה כמה עשורים מאוחר יותר, לאחר פיתוח של שיטות עליהם זכו ארווין נהר וברט זקמן בפרס נובל לרפואה ולפיזיולוגיה לשנת 1991.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודל הודג'קין-האקסלי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא אנדרו האקסלי בוויקישיתוף

אנדרו האקסלי, באתר פרס נובל (באנגלית)
על אנדרו האקסלי באתר The guardian (באנגלית)
על אודותיו באתר The Sydney Morning Herald (באנגלית)
אנדרו האקסלי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אנדרו האקסלי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
1901–1925	פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925)
1926–1950	פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950)
1951–1975	תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975)
1976–2000	בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000)
2001 ואילך	הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023)