אנדרטת אלכסנדר זייד
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
אנדרטה  |
| על שם |
אלכסנדר זייד |
| כתובת | בגבעות שייח' אבריק בסמוך לגן הלאומי בית שערים |
| מדינה |
ישראל |
| נגישות | פתוח לקהל הרחב |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 6 ביולי 1941 – 1940 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1940 |
| חומרי בנייה |
ארד |
| יוצר | דוד פולוס |
| קואורדינטות | 32°42′09″N 35°07′54″E / 32.7024°N 35.1316°E |
|
(למפת הכרמל רגילה)   אנדרטת אלכסנדר זייד | |
  | |
אנדרטת אלכסנדר זייד היא פסל להנצחת מורשתו של אלכסנדר זייד. זייד היה ממקימי הארגונים "בר גיורא", "השומר" ו"אגודת השומרים", ונרצח ב-1938. האנדרטה נמצאת ליד הגן הלאומי בית שערים ובקרבת בית זייד. האנדרטה מוצבת בראש גבעה, וכוללת את דמותו של זייד רכוב על סוסתו, ומשקיף על העמקים וההרים שמסביב. היא מעשה ידיו של האמן דוד פולוס.
תיאור הפסל[עריכת קוד מקור | עריכה]
האנדרטה, שנבנתה בגודל טבעי, מציגה את זייד על סוסתו האצילה דומיה, בדמות "השומר". היא מוצבת על במה מוגבהת עשוית אבני המקום. זייד מסתכל מזרחה וידו מצילה את עיניו כדי להימנע מסינוור השמש. הוא לבוש בבגדי עבודה ונשקו שוכב על ברכיו. בפסל מתואר רגע המתח בו זייד וסוסתו נראים עומדים על המשמר , צופים אל עמק יזרעאל, וסורקים את המקום מפני אויבים ופולשים.
בצדי האנדרטה שני תבליטי ברונזה:
בתבליט הראשון: נראה אדם חסון חשוף חזה חורש את השדות, בעזרת בהמה כאשר ברקע דקלים ועצים.
בתבליט השני: הדמות ממוקמת במרכז, היא חשופת חזה ומוקפת צאן. ברקע נראה נוף הררי. יכול להיות שהפסל דוד פולוס ניסה לתאר את גבעות שייח' אבריק (הנוף המקומי).
תפקיד התבליטים הוא הרחבת הנרטיב, כלומר עוד צדדים של המשמעות של להיות "שומר" שהיא לעבוד את האדמה לבנות את הארץ ולהגן עליה כפי שהרועה מגן על העדר שלו.
בחזית הבמה מופיעה הכותרת: "אלכסנדר זייד שומר בישראל".
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1940 החליטו חבריו של זייד, בשיתוף פעולה עם אלמנתו ציפורה זייד, להנציח אותו ואת פועלו ליד המקום שהיה ביתו, בגן הלאומי בית שערים שבגליל התחתון. הפסל דוד פולוס עיצב את האנדרטה ובנה אותה ממלט ומרשתות ברזל. מרכיבים אלה גרמו לאנדרטה להתפורר עם השנים, ובשנת 1979 יצר הפסל דן זריצקי העתק מדויק של הפסל, מברונזה.
הפסל שבהקמתו השתתף "הועד הפועל של ההסתדרות" נחנך ב-6 ביולי 1941[1]. טקס גילוי הפסל, נערך בנוכחות בני-נוער רבים ותלמידי בית הספר בנהלל על מוריהם. ליד הקבר נשאו דברים ש. קפלנסקי, זלמן שזר ואחרים . בסיום האירוע בקרו המשתתפים בחדרו של זייד וראו שם פסל נוסף מעשה ידי בתיה לישנסקי[2].
לכבוד טקס הסרת הלוט מהפסל כתב המשורר אלכסנדר פן, לבקשתה של ציפורה זייד, אשתו של אלכסנדר זייד, את השיר "על גבעות שייח' אבריק", שהלחין מרדכי זעירא.
ב-4 באוקטובר 2007 ניסו גנבי מתכת לגנוב את האנדרטה. הגנבים חיברו את בסיס האנדרטה לחבל ואת החבל לרכב, ועקרו את הפסל ממקומו. הגנבים לא לקחו את הפסל, ככל הנראה בגלל משקלו העצום. כחודשיים לאחר המעשה, ב-30 בדצמבר 2007, הושלם תיקון הפסל והוא הושב אל כנו.
ביולי 2010 נגנב זנב הסוסה. בספטמבר 2010, כחודשיים לאחר שנעקר ונגנב, חובר זנב חדש לסוסה[3].
בעקבות סיפור גניבת האנדרטה הופק סרט קומי ישראלי "חצי טון ברונזה" (2010) בבימויו של יפתח חוצב בהשתתפותם של מיכאל הנגבי ומאור כהן. בסרט כיכב שלמה בראבא כנכדו של זייד, היוצא לאתר את הפסל שנגנב.
בשנת 1984, השירות הבולאי הנפיק בול דאר של ציור של האנדרטה לזכר אלכסנדר זייד. המעצב א. ברג עיצב את הבול [4]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
אביב בארי, דוד פולוס - פסל נודד בארץ. חמו"ל, 2011
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גלעת, יעל, "אמנים כותבים מחדש את המיתוס: אנדרטת אלכסנדר זייד והיצירות שבאו בעקבותיה", אתר מכללת אורנים.
- אחיה ראב"ד, גנבי מתכת ניסו לשדוד את פסל אלכסנדר זייד, באתר ynet, 4 באוקטובר 2007
- אלי אשכנזי, השומר שב להשקיף על שדות העמק: לאחר שהושחת, הוצב מחדש פסלו של אלכסנדר זייד, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2007
- תיעוד נדיר של משפחת זייד בשנות ה-30
- אנדרטת אלכסנדר זייד (אורכב 21.11.2015 בארכיון Wayback Machine) באתר הספרייה ומרכז ההנצחה בטבעון
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ גלוי פסלו של זייד, דבר, 6 ביולי 1941
- ^ פשוט, ישר ונאמן היה האיש אלכסנדר זייד—היו אף אתם צעירי ישראל.פשוטים.ישרים ונאמנים כמוהו", דבר, 7 ביולי 1941
- ^ אלי אשכנזי, "חובר מחדש זנב הסוס לפסל הברונזה של סוסתו של אלכסנדר זייד", באתר הארץ, 16 בספטמבר 2010
- ^ קטלוג בולי ישראל, בהוצאת השירות הבולאי והוצאת כרטא