אנדרטת השלום בהירושימה
| אנדרטת השלום בהירושימה - כיפת גֶנְבַּאקוּ | |
|---|---|
 אתר מורשת עולמית |
|
 |
|
| מדינה |  יפן |
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1996, לפי קריטריון 6 | |
אנדרטת השלום בהירושימה המכונה לרוב גם "הכיפה האטומית" או "כיפת הפצצה" (יפנית: 原爆ドーム, כיפת גנבאקו) היא אתר מורשת עולמית מאז שנת 1996. האנדרטה היא חלק מרכזי של גן השלום בהירושימה, הנמצא במרכז הירושימה שביפן.
הבניין שהפך לאנדרטה תוכנן במקור על ידי האדריכל הצ'כי יאן לטסל. עבודות הבנייה החלו ב-1914 והבניין הושלם ונפתח באפריל 1915, אז החל לשמש כמרכז תערוכות וכנסים עירוני וכונה "אולם התערוכה המסחרית של הירושימה". הבניין נישא לגובה של שלוש קומות בעוד שהאגף המרכזי שבו היה בן חמש קומות והגיע לגובה של 25 מטר. המבנה היה עשוי לבנים ומעליו הונחה כיפה אליפטית עשויה מסגרת פלדה ומצופה נחושת. בשנת 1933 שונה שמו של המבנה ל"אולם קידום התעשייה של מחוז הירושימה".
ב-6 באוגוסט 1945, בשלהי מלחמת העולם השנייה, הטילה ארצות הברית פצצה אטומית על הירושימה שהתפוצצה במרחק 150 מטרים מהבניין, 600 מטרים מעל האדמה. בניין זה היה למבנה הקרוב ביותר למוקד הפיצוץ ששרד לפחות בחלקו, וזאת בשל העובדה שהדף הפיצוץ הגיע מכיוון כמעט אנכי. שלד האגף המרכזי של המבנה נותר עומד והוא נשאר בחורבנו עד היום. ממשלת יפן החליטה לא לשפץ הבניין אלא להפוך אותו לאנדרטה להפצצה האטומית ולסמל של תקווה לשלום העולם ולהתפרקות מנשק גרעיני. גן הזיכרון לשלום הוקם סביב המבנה בין 1950 ו-1964, ובשנת 1955 נפתח מוזיאון באתר. בכל שנה מאז 1952 נערך במקום טקס זיכרון לאסון.
