אנדרטת נירים (דנגור)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנדרטת נירים (דנגור)
דגם של קיבוץ נירים במלחמת העצמאות

אנדרטת נירים (דנגור) נמצאת ליד קיבוץ סופה, במקום שבו הוקם לראשונה קיבוץ נירים במוצאי יום הכיפורים תש"ז (6 באוקטובר 1946) במסגרת עליית 11 הנקודות להתיישבות בנגב.

הצבא המצרי פלש לארץ ישראל ב 15 במאי 1948 ובו ביום תקף את נירים. אמנם הכוונה הייתה לנוע לעבר תל אביב אבל המצרים לא רצו להשאיר בערפם נקודה יהודית.

חברי נירים התכוננו להתקפה ובצרו את המקום. כל המבנים היו עשויים מעץ פרט לבית הביטחון שהיה מבטון. חברי נירים העבירו את מגוריהם לחפירות מתחת לאדמה.

ביום ההתקפה היו בנירים 42 איש (30 חברים ו - 12 חברות) שכל נשקם היה 14 רובים, 4 סטנים ומקלע.

המצרים החלו בהפגזה קשה שהעלתה באש את כל הצריפים. ב05:30 התקרב למקום טור ממונע שכלל ארבע שריוניות, 20 נושאי ברן ומשאיות נושאות חיילים. החיילים המצרים הגיעו כמעט לגדרות הקיבוץ ורק אז פתחו חברי נירים באש מדויקת. ההתקפה המצרית נהדפה והמצרים נסוגו כשהם משאירים בשטח 35 הרוגים.

שמונה מחברי נירים נהרגו ונקברו במקום.

גמאל עבדול נאצר כותב על ההתקפה כי: "הייתי ראש המטה של החטיבה ה-6. ... הרגשתי שיחד עם החללים שהשאירה במערכת נירים השאירה החטיבה שם גם את האמונה במלחמה. רדיו קהיר הודיע כי החטיבה ביצעה בהצלחה את טיהור נירים. התרשמתי מהאגדות מלאות הגוזמה על כוחו הצבאי של האויב. שמעתי אחד מקצינינו מספר כיצד מגדלים מונעים בחשמל היו מתרוממים מעל האדמה, יורים לכל הכיוונים ואחר כך יורדים שוב אל מתחת לפני האדמה".

ההפגזות על נירים נמשכו עוד כחצי שנה וכל הזמן חיו החברים מתחת לאדמה. לאחר המלחמה עזבו חברי נירים את נקודתם ההרוסה ועברו למקומם החדש. בדנגור נותר משלט נירים שאויש על ידי חיילי צה"ל. באוגוסט 1949 נלקחה אל המשלט נערה בדואית, נאנסה על ידי החיילים ולבסוף נרצחה ונקברה במקום‏[1].

האנדרטה תוכננה על ידי האדריכל יחיאל ערד ונחנכה בשנת 1985. היא בנויה בצורת בית הביטחון עם מרפסת בולטת על הגג. על הקיר יש כתובת גדולה שהייתה לסמל לעמידת היישובים בכלל ונירים בפרט - לא הטנק ינצח כי אם האדם, כתובת שנשארה על קיר צריף האוכל ההרוס.

במקום גם דגם של נירים במלחמה ואתר זיכרון לשמונת הנופלים שהועברו לאחר המלחמה לקבורה בקיבוץ נירים.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על האנדרטה באתר 'חלון אחורי', 2 בפברואר 2014

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]