אנדרטת נעדרי חילות האוויר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
AirForcesMemorial.jpg
שער הכניסה למתחם האנדרטה
אגף הכניסה לאנדרטה
חצר האנדרטה ואבן הזיכרון
המגדל

אנדרטת נעדרי חילות האוויר (שמה באנגלית: Air Forces Memorial), הידועה גם בשם אנדרטת רנימיד (Runnymede Memorial), שוכנת ממערב למטרופולין לונדון, בבריטניה. היא מנציחה את זכרם של אנשי צוות אוויר מחיל האוויר המלכותי ומחילות האוויר של מדינות חבר העמים הבריטי, שנפלו במלחמת העולם השנייה; הם פעלו מבסיסי אוויר בתחומיה של בריטניה ובצפון אירופה ומערב אירופה, ומקום קבורתם לא נודע.

כיום מונצחים באנדרטה 20,332 נעדרים.[1] שמות של נעדרים מתווספים אל האנדרטה ומוסרים ממנה גם כיום, בעקבות גילוין הנמשך של הריסות מטוסים מן המלחמה.

רקע – הנצחת נעדרי חילות האוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלחימה באוויר במלחמת העולם השנייה גבתה את חייהם של למעלה מ-116,000 אנשי צוות אוויר של חילות האוויר של בריטניה ומדינות חבר העמים הבריטי.[2] מקום קבורתם של רבים מהם איננו ידוע. אנדרטאות להנצחת זכרם הוקמו באתרים רבים בעולם - חלקם סמוכים למקומות נפילתם - ובהם אל עלמיין במצרים, האי מלטה, אוטווה שבקנדה וסינגפור. אנדרטת רנימיד קמה, כאמור, להנציח את הנעדרים שפעלו מבריטניה ובצפון מערב אירופה.

אתר האנדרטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנדרטה שוכנת בתחומי הכפר אנגלפילד גרין (Englefield Green) שבחבל סרי (Surrey), כ-30 קילומטר ממערב למרכזה של לונדון וכ-6 קילומטר מטירת וינדזור. אתר האנדרטה ניצב על גבעת קופר (Cooper's Hill), המשקיפה מדרום על ערוצו של נהר התמזה והאחו ההיסטורי של רנימיד הסמוך לו, מקום בו נחתמה מגילת המגנה כרטה על ידי המלך ג'ון בשנת 1215.

השטח להקמת האנדרטה נתרם ב-1949 על ידי הדיפלומט הבריטי סר יוג'ן מילינגטון-דרייק (Eugen Millington-Drake) ואשתו.[3]

האנדרטה נבנתה על ידי ועדת חבר העמים לקברי מלחמה ותוכננה על ידי האדריכל סר אדוארד מאוף (Edward Maufe).‏[4] היא נחנכה על ידי המלכה אליזבת השנייה בטקס שנערך ב-17 באוקטובר 1953 (זמן קצר לאחר הכתרת המלכה), במעמד קהל של כ-24,000 איש.

ב-17 באוקטובר 2003 נערך באנדרטה במעמד המלכה טקס לציון חמישים שנים להקמתה.

האנדרטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה האנדרטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנדרטה שוכנת בתוך מתחם מדושא המוקף בחומת עצים. מבנה האנדרטה משתרע על פני כ-1,500 מטרים מרובעים. זהו בניין מרובע, בעל חצר פנימית פתוחה התופסת את מרבית שטחו. משתי פינותיו של אגפו הצפוני מתמשכים אגפים קשתיים קצרים דמויי כנפיים, המובילים כל אחד אל מרפסת תצפית הקבועה בקצהו.

הכניסה לאנדרטה היא במרכז הצלע הדרומית של הבניין. מולה, במרכז צלעו הצפונית של הבניין, המשקיפה על עמק נהר התמזה, נבנה מגדל בן שני מפלסים, הדומה בעיצובו לעיצובם של מגדלי פיקוח בשדות התעופה הצבאיים בבריטניה בימי המלחמה. בקומת הקרקע של המגדל נמצא בית תפילה (Shrine), שבו מוצב ספר המבקרים של האנדרטה.

מסדרונות מקיפים את החצר הפנימית של המבנה מכל צדדיה. צידם הפונה אל החצר פתוח ומעוצב כשורת קשתות, בדומה לאכסדרה של מנזר (Cloisters). בצידם הפנימי האחר, הפונה אל צידו החיצוני של המבנה, נבנו חלונות צרים וגבוהים. לכל אורכם של קירות אלו, בשטח שבין החלונות, הוצמדו מבלטים בעלי שלוש צלעות, שכל אחת מהן נושאת לוח זיכרון אנכי, עליו נחרתו שמות של נעדרים (ראו תמונה). עיצוב זה נועד ליצור רושם של ספרים הפתוחים חלקית (והוא גם הגדיל את שטח הפנים של הקיר לצורך הצבת מספר מספיק של לוחות זיכרון). לוחות הזיכרון, 300 במספר, נקבעו גם בקירות האגפים המובילים אל מרפסות התצפית. במרווחים שבין המבלטים נקבעו ספסלי אבן לישיבה ולהנחת פרחים וזרים לרגלי הלוחות.

במרכז החצר הפתוחה ניצבת ניצבת אבן הזיכרון (Stone of Rememberance) דמוית המזבח - מרכיב מסורתי בבתי הקברות הצבאיים שהקימה ועדת חבר העמים לקברי מלחמה. חרות עליה פסוק מספר בן סירא: Their Name Liveth for Evermore ("שמם יחיה לדור ודור").[5] טקסי הזיכרון המתקיימים באנדרטה נערכים לרגליה.

ממרפסת התצפית הימנית של המבנה ניתן לצפות, באופן סמלי ומכוון, אל נמל התעופה הית'רו, המצוי כששה ק"מ מהאנדרטה, ואל המטוסים הממריאים והנוחתים בו. ממרפסת התצפית השמאלית ניתן לראות את טירת וינדזור ואת האזור שסביבה.

גרם מדרגות עגול בתוך המגדל מוביל לגלריה שבמפלס מעל בית התפילה ומעליה לגג המגדל, שממנו יש תצפית פנורמית מוינדזור אל רנימיד ועד רוב חלקיה הצפוני, המערבי והמרכזי של לונדון.

מבנה האנדרטה בנוי מאבן גיר (Portland Stone), וגגות המסדרונות מצופים ברעפי צפחה.

פרטי עיצוב באנדרטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכניסה לאנדרטה ניצבים שלושה זוגות של דלתות זכוכית, הקבועים בפתחים מקושתים. בזכוכית כל אחת מהדלתות נקבעו שלושה אריות מארד (לקוחים מסמלה של בריטניה). מעל פתח אגף הכניסה נקבע פסל של נשר פרוש כנפיים, בהשראת סמלו של חיל האוויר המלכותי.

מעל פתחו של מבנה המגדל הפונה אל החצר הפנימית של האנדרטה נקבעו שלושה פסלי אבן המייצגים אומץ, צדק וניצחון.

על זגוגית החלון הצפוני של בית התפילה שבמגדל, הצופה אל עמק התמזה, חרוטים פסוקים מספר תהלים:[6]

אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ.

אֶשָּׂא כַנְפֵי שָׁחַר, אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם.

גַּם שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי, וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ.

תקרת בית התפילה מעוטרת בציורים של שושנת הרוחות, פני הירח וכוכבים, המייצגים את הכוחות המלווים את הטייס במסעו בשמיים. התקרות הפנימיות של המסדרונות מעוטרות בעיטורים צבעוניים של שלטי אצולה ממדינות חבר העמים.

על חלון הגלריה שבקומה הראשונה של המגדל חרוטה פואמה[7] שנכתבה על ידי הסטודנט פול סקוט (Paul H. Scott) בעקבות ביקורו באנדרטה.

על גג המגדל ניצבת כיפה נמוכה ועליה תורן הנושא כתר מעוטר כוכבים, ובראש התורן – כוכב בודד, המואר בשעות הלילה.

פסלי האבן שעל חזית המגדל פוסלו על ידי ורנון היל (Vernon Hill). החלונות החרוטים והתקרות הצבועות עוצבו על ידי ג'ון האטון (John Hutton).

שמות הנעדרים נרשמו על גבי לוחות האבן בצורת אות (Font) מיוחדת שעוצבה על ידי המעצב מקדונלד גיל (MacDonald Gill).

תכנון ועיצוב הבניין זכה במדליה מאת המכון המלכותי של הארכיטקטים הבריטיים (Royal Institute of British Architects).

הנעדרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנעדרים המונצחים באנדרטה שירתו בזרועות הקרב, החופים, התובלה, האימונים והתחזוקה של חילות האוויר.[8] הם נפלו במשימות בשמי האיים הבריטיים, צפון-מערב אירופה ומרכזה והאוקיינוס האטלנטי המזרחי.

חלק מן הנעדרים הגיעו ממדינות ביבשת אירופה אשר נכבשו על ידי גרמניה ושירתו עד נפילתם ביחידות חיל האוויר המלכותי.

זה שיוכם של הנעדרים לחילות האוויר השונים:[9] [10]

שמות הנעדרים נחרתו בלוחות האבן שבאנדרטה לפי סדר כרונולוגי של שנות נפילתם, ובתוכן – לפי סדר חילות האוויר אליהם השתייכו, סדר שמי אלפביתי, וסדר הדרגות. באנדרטה נמצא ספר מרשם (Register) של שמות הנעדרים, המציין את מספר הלוח עליו נחרת כל אחד מהם.

בכל שנה, בחודש מאי, עורכת אגודת חיל האוויר המלכותי (RAF Association) טקס אזכרה באנדרטה.

תמונות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://www.cwgc.org/search/cemetery_details.aspx?cemetery=109600&mode=1.
  2. ^ http://www.cwgc.org/admin/files/cwgc_runnymede.pdf. לפי מקור זה, כמחצית מהחללים נפלו במהלך שירותם בפיקוד ההפצצה של חיל האוויר המלכותי.
  3. ^ http://www.cwgc.org/admin/files/cwgc_runnymede.pdf.
  4. ^ מאוף תיכנן גם את ההרחבה לאנדרטת נעדרי הצי הבריטי בפלימות'.
  5. ^ בן סירא, מד, יג.
  6. ^ תהלים, קלט, ח-י.
  7. ^ http://www.wyrdlight.com/stories/airforcespop6.htm
  8. ^ http://www.cwgc.org/search/cemetery_details.aspx?cemetery=109600&mode=1. ממידע זה ניתן להסיק שנעדרי פיקוד ההפצצה של חיל האוויר המלכותי אינם מונצחים באנדרטה זו, ואם כך – הרי לפי מדיניות ההנצחה הבריטית אין ספק שהם מונצחים באנדרטה אחרת.
  9. ^ http://www.wyrdlight.com/stories/airforcerunnymede.htm.
  10. ^ סיכום מספר הנעדרים לפי מקור זה הוא גבוה מן המספר הרשמי המופיע באתר ועדת חבר העמים לקברי מלחמה (ראו בפסקת הפתיחה). ההסבר לכך הוא כנראה שמספר הנעדרים המונצחים באנדרטה מוסיף להשתנות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Edwin Gibson, G. Kingsley Ward, Courage remembered : the story behind the construction and maintenance of the Commonwealth's military cemeteries and memorials of the wars of 1914-1918 and 1939-1945, London : H.M.S.O., 1995.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]