אנדרטת פורצי הדרך לירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
PikiWiki Israel 10760 independencewar memorial near jerusalem.jpg

אנדרטת פורצי הדרך לירושלים נמצאת על גבעת מַשַּׁב שמנגד למושב שואבה ומעל למחלף שורש, במזרח פארק יצחק רבין, בקילומטר ה-17 מירושלים, לא הרחק מכביש מספר 1. על גבעה זו שכן עד למלחמת העצמאות כפר ערבי קטן בשם ח'רבת א-זנקולה, שממנו נותר בית אחד. מראש הגבעה, בגובה 662 מטר, תצפית על השפלה ומישור החוף.

כבר בשנת 1951 החליטה המחלקה להנצחת החייל במשרד הביטחון להקים בשער הגיא אנדרטה לפורצי הדרך לירושלים. היא פרסמה מכרז לתחרות פומבית בהסכם עם ועדת התחרויות המרכזית ב‏אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל. באוגוסט 1953 זכתה הצעתו של הפסל מיכאל קארה, שהגיש תוכנית לפסל חצוב בסלע בגובה 12 מטר, במרחק של כ-30 מהכביש, המציג דמות צעיר מתפרץ המחזיק בידו האחת רימון יד ובידו השנייה תומך בחבר פצוע הכורע לידו. התוכנית אמורה הייתה להתבצע, אולם בהתנגדות חוגים דתיים היא התבטלה ותחת זאת הוחלט להקים אנדרטה מופשטת.‏[1] בקיץ 1961 פורסם מכרז נוסף, וב-1962 בחר חבר השופטים (שבו היו חברים אדריכלים, פסל ונציגי משרד הביטחון והאוצר) בהצעתה של הפסלת הירושלמית נעמי הנריק;‏[2] זכייתה זיכתה אותה ב-1,500 ל"י.‏[3] הקמת האנדרטה עלתה 150,000 ל"י.‏[3]

האנדרטה נחנכה בטקס חגיגי שנערך ב-15 במרץ 1967 במעמד ראש הממשלה ושר הביטחון לוי אשכול ובנוכחות יותר מאלפיים איש, בהם משתתפי מבצע נחשון ולוחמים ותיקים מחטיבת הראל של הפלמ"ח, בראשם והרמטכ"ל יצחק רבין ואלוף פיקוד המרכז עוזי נרקיס, ובני משפחות שכולות.

האנדרטה מופיעה על בול יום הזיכרון שהונפק לרגל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל באותה שנה (תשכ"ז-1967).‏[4]

האנדרטה נראית כמזנקת מהגבעה לעבר ירושלים. מבסיס הבטון מזנקים מוטות מפלדת אל חלד המגיעים לאורך של 12 מטר ונשענים על קבוצת מוטות אנכיים נמוכים יותר. הם מסמלים את הפריצה לירושלים. לדברי הפסלת, "האנדרטה היא הפשטה של רעיון הפריצה לירושלים והיא מביעה תנועה דינאמית של פריצה מעל מחסום בכיוון לירושלים".‏[3] למרגלות האנדרטה גוש אבן גיר ועליו הכתובת: "יד לפורצי הדרך לירושלים ולמגיניה: מלחמת הקוממיות תש"ח", ומעליה ; והפסוק: "למען ציון לא אחשה ולמען ירושלם לא אשקוט" (ישעיהו סב, א).
האנדרטה נראית למרחוק לכל הנוסעים בכביש מספר 1.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עזריהו מעוז, 'חידוש והמשכיות: המסורת היהודית ועיצובם של פולחני הריבונות בישראל', בתוך: מרדכי בר-און, צבי צמרת (עורכים), שני עברי הגשר: דת ומדינה בראשית דרכה של ישראל, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשס"ב 2002, עמ' 286; אילנה שמיר, לבל יהיו כלא היו: היחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון ומיסוד דפוסי הזיכרון הממלכתיים, תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תשס"ד 2003, 123; המחלקה להנצחת החייל במשרד הבטחון, "יד בשער הגיא לזכר פורצי הדרך לירושלים במלחמת הקוממיות", על המשמר, 11 באוגוסט 1953 (מודעה).
  2. ^ המחלקה להנצחת החייל, מעריב, 11 במרץ 1962 (מודעה).
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 אנדרטה לפורצי הדרך לירושלים ולמגיניה, דבר, 7 במרץ 1967.
  4. ^ א. לינדנבאוםבשולי הבולים: בול זכרון לפורצי הדרך לירושלים, דבר, טור 1, 16 במרץ 1967; הבול באתר התאחדות בולאי ישראל.

קואורדינטות: 31°48′8.04″N 35°4′43.49″E / 31.8022333°N 35.0787472°E / 31.8022333; 35.0787472