אנדריאס וסאליוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אנדריאס וסאליוס (פלמית: Andreas Vesalius;‏ 1514 - 1564) היה רופא פלמי, אבי האנטומיה החדשה.

וסאליוס נולד בבריסל למשפחה שעסקה דורות ברפואה. אביו היה הרוקח הראשי של קרל החמישי שליט הקיסרות הרומית הקדושה שבריסל הייתה אז בתחום שלטונו. את השכלתו הגבוהה קיבל לראשונה באוניברסיטת לוון, שם למד לטינית, יוונית ועברית. בהשפעת השכלתו הכניס וסאליוס לספריו גם מונחים אנטומיים בעברית. את ספרו הראשון פרסם בלוון. היה זה פירוש ל"ספר התשיעי של אלמנצור" מאת הרופא הערבי אל ראזי.

פורטרט של וסאליוס מתוך ה- Fabrica
פסל של אנדריאס וסאליוס בבריסל

לימודי רפואה ומחקר האנטומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהשפעת אביו החליט וסאליוס ללמוד רפואה. הוא התקבל ללימודים באוניברסיטת פריז, שם החל ללמוד אצל אחד המורים הידועים בדורו - יעקובוס סילביוס.

ברפואה במשך 1300 שנים שלטה תורת הרופא היווני גלנוס (130 - 200). העובדה שגלנוס הסתמך בספריו על נתיחות של בעלי חיים ולא של בני אדם לא הפריעה לאיש. השיעורים היו מתנהלים כאשר הפרופסור ישוב מעל הקתדרה ומקריא מכתבי גלנוס, בזמן שבלנים בורים היו מבצעים את הנתיחות. וסאליוס עמד מיד על טעויות בספר, ופעמים רבות היה נוטל את הסכין ומבצע בעצמו את הנתיחה כדי לעמוד על טעויותיו של גלנוס. בזאת העלה את חמתו של סילביוס. באותה תקופה החליט וסאליוס לעסוק באנטומיה, ונעזר לשם כך בשלדים שהיה מלקט בחשאי בבית הקברות הישן של פריז.

בשנת 1536 פרץ סכסוך בין הקיסרות הרומית הקדושה וצרפת ווסאליוס נאלץ לעזוב את פריז ולחזור ללוון. בלוון הותר לו לבצע נתיחת גופה בפני הסטודנטים. בפברואר 1537 השלים את לימודי התואר הראשון ברפואה. לאחר מכן ישב זמן קצר בבריסל ומשם עבר לאיטליה, שחוותה אז פריחה באמנות ובמדע. זמן קצר שהה בוונציה, שם עבד כמנתח בבית חולים, ואחר כך עבר לאוניברסיטת פדובה שם עמד בהצטיינות בבחינות הדוקטורט בדצמבר 1537 ומיד לאחר מכן התמנה לפרופסור לכירורגיה ולאחראי על לימודי האנטומיה.

שש השנים ששהה וסאליוס באיטליה היו שנות השיא של פעילותו המדעית. הוא הנהיג שיטות חדשות ללימוד האנטומיה: לא עוד קריאה בכתבי גלנוס וצפייה בנתיחות המבוצעות על ידי עוזרים, אלא ביצוע הנתיחות על ידי המרצה עצמו.

בשנת 1538 הוציא בוונציה אטלס אנטומי קטן שכלל שישה לוחות שצוירו בידי הצייר יוהאן סטפן ואן קלקר (מתלמידי טיציאן). בהדרגה צבר וסאליוס חומר לקראת הוצאת ספרו, שעתיד היה לחולל מהפכה ברפואה.

De Humani Corporis Fabrica[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1543 יצא בבזל ספרו הגדול של וסאליוס, De humani corporis fabrica libri septem (על אודות מבנה הגוף האנושי) בשבעה כרכים. בספר 663 עמודים ו-300 תמונות שהוכנו בחריטת עץ על ידי ון קלקר ואמנים אחרים. ספר זה, שחולל מהפכה באנטומיה, ראה אור באותו שבוע שבו התפרסם ספרו של קופרניקוס שחולל מהפכה באסטרונומיה.בספר יש מונחים רבים בעברית. זמן קצר לאחר מכן הוציא וסאליוס ספר קיצור לסטודנטים שכונה Epitome (סיכום). ב-1555 יצאה המהדורה השנייה של ה-Fabrica, בשינויים קלים. פרסום הספר גרם להתקפות קשות על וסאליוס בידי חסידי תורת גלנוס, אך תוך מספר שנים הפך ספר זה למקובל בבתי הספר לרפואה. וסאליוס נפגע עמוקות מההתקפות עליו ופעם אחת שרף בחמת זעם כמעט את כל כתביו.

וסאליוס לא היה נקי מטעויות. למשל, למרות שהוא מדגים בציוריו את מסתמי הוורידים (ובכך תרם את חלקו לגילוי מחזור הדם) הוא לא עמד על מחזור הדם, שאותו גילה ויליאם הארווי מאה שנים מאוחר יותר, לא תיאר נכונה את תפקיד הוורידים והעורקים והסביר באופן שגוי את תפקידו של הכבד.

רופא החצר של קרל החמישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן קצר לאחר פרסום ה"פבריקה" מונה וסאליוס לרופאו הראשי של קרל החמישי. במשרה זו היה עליו להתלוות לחצר הקיסר במסעותיו הצבאיים ולטפל בפצועי מלחמה מקרב האצילים והנכבדים. תפקיד זה גרם לווסאליוס להפסיק לעסוק במחקר. לאחר מותו של קרל החמישי ב-1558 ירד מעמדו של וסאליוס. המלך פליפה השני,יורשו וממשיכו, מינה אותו לרופא של ההולנדים בחצר המלך בלבד ורק במקרי חירום נקרא לטפל במלך עצמו.

מסעו של וסאליוס לארץ הקודש ומותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1564 עזב לפתע וסאליוס את ספרד והפליג לארץ ישראל. הסיבה למעשה זה אינה ברורה, והועלו מספר אפשרויות לה:

  1. הדעה הרווחת ביותר (על אף שאינה נסמכת על בסיס מוצק) היא שווסאליוס טיפל ללא הצלחה בבן אצולה ספרדי וקבע את מותו. כאשר התחיל בנתיחת הגופה, גילה לתדהמתו שהלב עדיין פועם. קרובי הנפטר הגישו תביעה לאינקוויזיציה והאשימו את וסאליוס ברצח. רק בהתערבותו של הקיסר נחון וסאליוס, בתנאי שיעלה לארץ הקודש ויכפר על מעשהו.
  2. סיבה נוספת הייתה שווסאליוס הואשם ב"כפירה" בקתוליות - בתקופה ההיא כל מקרה של "ניפוץ" תורות מושרשות העלה חשד בכפירה.
  3. יש אומרים שווסאליוס חלה במחלה קשה, ונדר נדר שאם יחלים יעלה לארץ הקודש.

וסאליוס הגיע ליפו באונייה ונציאנית. על ביקורו בארץ אין פרטים רבים. ידוע שמסר למשמורת ארץ הקודש בירושלים 500 דוקטים שקיבל מהמלך.

וסאליוס חזר בספינת צליינים. האנייה היטלטלה ארבעים יום בסערות. נוסעים רבים מתו והושלכו לים. וסאליוס היה אז מבוגר, בן 50, וגם כוחותיו כלו. לבסוף נטרפה האונייה ליד חופי האי זקינתוס. וסאליוס הספיק לרדת מהאונייה. אחד מתושבי האי ריחם עליו וסעד אותו, אך וסאליוס מת. מקום קברו לא נודע עד היום.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אליעזר ויצטום, משה קליאן, יעקב מרגולין: תעלומת מסעו של אנדריאס וזליוס לארץ הקודש, ארץ וטבע, 106, 2006

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]