אנדריי טיכונוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנדריי טיכונוף
Андрей Тихонов
1906 –‏ 1993
Tikhonov board.jpg

שלט זיכרון לטיכונוף בבניין הפקולטה למתמטיקה חישובית וקיברנטיקה באוניברסיטת מוסקבה
תרומות עיקריות
תרומתו הרבה לטופולוגיה, אנליזה פונקציונלית, ופיזיקה מתמטית.

אנדריי ניקולאיביץ' טיכונוף (רוסית: Андрей Николаевич Тихонов;‏ 30 באוקטובר 1906 - 7 באוקטובר 1993) היה מתמטיקאי רוסי, נודע בשל תרומתו הרבה לטופולוגיה, אנליזה פונקציונלית, ופיזיקה מתמטית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיכונוף למד באוניברסיטת מוסקבה, שם קיבל את תואר הדוקטור בשנת 1927 תחת הנחייתו של פאבל אלכסנדרוב. בשנת 1933 נבחר לפרופסור באוניברסיטת מוסקבה. הפך לעמית באקדמיה למדעים של ברית המועצות ב-29 בינואר 1939 ולחבר מן המניין ב-1 ביולי 1966.

עיסוק מדעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיכונוף עסק במספר תחומים שונים במתמטיקה. הוא תרם תרומה משמעותית לטופולוגיה, אנליזה פונקציונלית, ופיזיקה מתמטית. הוא נודע בעיקר בשל עיסוקו בטופולוגיה, שכלל הוכחה למשפט אוריסון בשנת 1926, ואת משפט טיכונוף, שקובע שכל מכפלה של מרחבים טופולוגים קומפקטים היא קומפקטית. לכבודו, מרחב רגולרי לחלוטין נקרא גם "מרחב טיכונוף".

בפיזיקה מתמטית, הוא הוכיח את משפט היחידות למשוואת החום ולמד את משוואת האינטגרל של וולטרה.

באנליזה אסימפטוטית, הוא החל את תאורית האנליזה האסימפטוטית למשוואות דיפרנציאליות עם מקדם קטן.

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיכונוף היה הגורם המרכזי לייסודה של הפקולטה למתמטיקה חישובית וקיברנטיקה באוניברסיטת מוסקבה ושימש כדיקן הראשון שלה בין השנים 1970-1990.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיכונוף קיבל מספר פרסים על עבודתו, כולל פרס לנין (1966) וגיבור המפלגה הסוציאליסטית (1954, 1986).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]