אנה לינד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנה לינד

אילבה אנה מריה לינד (שבדית: Ylva Anna Maria Lindh; ‏19 ביוני 1957 - 11 בספטמבר 2003) הייתה שרת החוץ של שבדיה, נרצחה במהלך כהונתה בשנת 2003.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לינד נולדה בסטוקהולם, בירת שבדיה. בגיל 12 הצטרפה לתנועת הנוער הסוציאל-דמוקרטית של שבדיה כשהמחאה נגד מלחמת וייטנאם ניצבה בראש סדר עדיפויותיה. בשנת 1982 קיבלה תואר בוגר במשפטים מאוניברסיטת אופסלה ובאותה שנה נבחרה לפרלמנט השבדי מטעם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית וכיהנה בו עד 1985. ב-1984 הפכה לאישה הראשונה שכיהנה כנשיאת תנועת הנוער של המפלגה. שש שנותיה כנשיאת התנועה אופיינו במחויבות עמוקה לעיסוק בנושאים בינלאומיים, כולל מעורבות במתרחש בניקרגואה, וייטנאם, דרום אפריקה ושטחי יהודה והשומרון וחבל עזה. בשנים 1991 - 1994 שימשה לינד כסגן ראש עיריית סטוקהולם, ובשנת 1994 מונתה על ידי ראש ממשלת שבדיה אינגר קרלסון כשרה לאיכות הסביבה, תפקיד אותו מילאה עד 1998. בשנה זו נבחרה שוב לפרלמנט ואף נתמנתה לתפקיד שרת החוץ של שבדיה על ידי ראש ממשלה גוראן פרסון שלינד נחשבה יורשתו המיועדת.

לינד נישאה לבו הולמברג, מושל מחוז סדרמנלנד שבמזרח שבדיה, ממנו נולדו לה שני בנים.

הרצח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 בספטמבר 2003, בעת שערכה קניות במרכז קניות בסטוקהולם, הותקפה לינד על ידי צעיר נושא סכין, נדקרה בחלקי גוף שונים והוחשה לבית חולים, שם נפטרה למחרת מפצעיה.

הרוצח נמלט מזירת הרצח אך הותיר אחריו ממצאים מזהים ואף טביעת אצבעות חלקיות ונתפס כעבור כשבועיים. בתחילה הכחיש הרוצח, מיאילו מיאילוביץ', כל נגיעה לרצח, אך בראשית שנת 2004 הודה במעשה, מבלי לתת הסבר למניעיו. הוא הועמד לדין ונידון למאסר עולם. ב-8 ביולי 2004 ביטל בית המשפט לערעורים את עונש המאסר והורה על אשפוזו בבית חולים פסיכיאטרי לאחר שקיבל את טענת סניגורו כי הרוצח ביצע את מעשהו משום שחשב כי "קולות" הורו לו לעשות זאת, והמעשה נובע מהפרעה נפשית. התביעה השבדית ערערה לבית המשפט העליון של שבדיה, שב-2 בדצמבר 2004 שלח את מיאילוביץ' למאסר עולם. ב-29 באוגוסט 2011 הודה הרוצח ששיקר כשטען ש"קולות" ששמע הם שהורו לו לרצוח את לינד‏[1].

הרצח אירע ארבעה ימים לפני משאל עם שדן בשאלת אימוץ מטבע האירו בשבדיה - משאל בו לינד הייתה מראשי מחנה התומכים, לכן הועלו בתחילה השערות המקשרות בין הדברים. ממשלת שבדיה החליטה לא לבטל את קיומו, אולם להימנע מתעמולה. למרות ההערכות כי הרצח יוביל להצבעת סימפטיה בעד עמדתה של לינד, זכה מחנה המתנגדים ברוב.

לזכרה של לינד הוקמה קרן המחלקת פרס שנתי לאישים או ארגונים "הנלחמים באדישות, דעות קדומות, דיכוי וחוסר צדק על מנת לקדם חיים טובים לכל בני האדם באווירה של כיבוד זכויות האדם". בפרס הראשון, שחולק ב-18 ביוני 2004, זכתה עיתונאית "הארץ" עמירה הס. כמו כן זכו שלושה ארגונים שבדיים העוסקים בפעילות חברתית בפרסי עידוד.

רצח לינד היה הרצח השני של אישיות פוליטית בכירה בשבדיה מאז ראשית המאה העשרים. קדם לו רצח ראש הממשלה אולוף פלמה בשנת 1986.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנה לינד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]