אנה לי פישר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנה לי פישר
Fisher-a.jpg
אסטרונאוטית בשירות NASA
לאום Flag of the United States.svg
לידה 24 באוגוסט 1949
ניו יורק, ארצות הברית
בחירה לטייס חלל ינואר 1978
זמן בחלל 7 ימים, 23 שע' ו־44 דק'
משימות
STS-51-A
Sts-51-a-patch.png

אנה לי טינגל פישראנגלית: Anna Lee Tingle Fisher, נולדה ב-24 באוגוסט 1949) היא רופאה, כימאית אמריקאית ואסטרונאוטית של NASA. היא נשואה לאסטרונאוט ביל פישר והיא אם לשני ילדים. בשנת 1984 הפכה לאסטרונאוטית השישית ולאם הראשונה בחלל. כיום, היא האסטרונאוטית הפעילה המבוגרת ביותר של NASA ובמהלך פעילותה היא הייתה מעורבת בשלוש תוכניות עיקריות של נאס"א: מעבורת החלל, תחנת החלל הבינלאומית ופרויקט אוריון.

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פישר נולדה בניו יורק אך גדלה בסן פדרו, קליפורניה. היא סיימה את תיכון סן פדרו ב-1967 והמשיכה ללימודים אקדמאים באוניברסיטת קליפורניה בתחום הכימיה וסיימה תואר ראשון ב-1971. היא המשיכה לתואר שני בכימיה בתחום קריסטלוגרפיה בקרני רנטגן. בשנת 1976 קיבלה תואר דוקטור מהבית ספר לרפואה באוניברסיטת קליפורניה. את ההתמחות שלה היא עשתה בבית החולים Harbor Hospital בטורנס, קליפורניה. נושא ההתמחות שלה היה רפואת חירום והיא עבדה במספר בתי חולים באזור לוס אנג'לס. בשנת 1987 סיימה תואר שני בכימיה באוניברסיטת קליפורניה.‏[1]

קריירה ב-NASA[עריכת קוד מקור | עריכה]

פישר נבחרה כמועמדת לתפקיד אסטרונאוטית בינואר 1978. בסוף תקופת האימונים שלה באוגוסט 1979 היא הוסמכה כמומחית משימה.‏[2][3]

לאחר תוכנית אימונים בסיסית באורך שנה, משימותיה הראשונות של אנה לי פישר ב-NASA (מלפני STS-1 ועד STS-4) כללו:

  • פיתוח ובחינת הקנדארם - המערכת לתפעול מרחוק ( Remote Manipulator System - RMS).
  • פיתוח ובדיקה של הליכים לפעילות חירום מחוץ למעבורת, בחינת חליפות EVA קטנות במיוחד והליכי תיקון לשעת חירום.
  • אימות תוכנת הטיסה של המעבורת ב-Shuttle Avionics Integration Laboratory (מעבדה בה בוצעה אינטגרציה בין המעבורת לתוכנה שלה) של ה-RMS ועוד.

במשימות STS 1-4 היא שמשה כרופאה מוטסת במסוקים באתר הנחיתה. במסגרת פעולות אלה, פיתחה פישר נהלי הצלה חדשים. למשימות STS-5 עד STS-7 היא סייעה באינטגרציה בין המעבורת למטען שלה.

טיסתה של פישר לחלל הייתה במעבורת החלל דיסקברי במשימה STS-51-A. מטרת המשימה הייתה הצבת שני לוויינים במסלול ותיקון שני לוויינים שלא הגיעו למסלולם. טיסת חלל זו הייתה משימתה היחידה בחלל. פישר הייתה לאם הראשונה בחלל.

לאחר אסון מעבורת החלל צ'לנג'ר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני אסון מעבורת החלל צ'לנג'ר, פישר הצטרפה כמומחית משימה למשימה STS-61H אשר בוטלה בעקבות אסון הצ'לנג'ר. היא הייתה סגנית מנהלת של ענף פיתוח משימות במשרד האסטרונאוטים. בנוסף, הייתה גם בצוות שבחר את האסטרונאוטים אשר יטוסו לחלל מתוך קבוצת האסטרונאוטית שנבחרו בשנת 1987. בנוסף שימשה גם בפיתוח תחנת החלל בתחומי האימון, מבצעים ובריאות בתחנה. פישר נטלה חופשה ארוכה בת שנים אחדות, לצורכי משפחתה.

החזרה ל-NASA[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשחזרה ב-1996, היא הצטרפה לאגף תפעול ותכנון ועבדה שם על נהלי אימון לצוותי תחנת החלל הבינלאומית. בין יוני 1997 ליוני 1998 היא ניהלה משרד זה. במסגרת תפקידה, היא הייתה אחראית על פיקוח על הנהלים, המבצעים והאימון לתחנת החלל הבינלאומית. בהמשך, היא שמשה כמנהלת סניף תחנת החלל במשרד האסטרונאוטים והייתה אחראית על 40-50 אסטרונאוטים ומהנדסים. במסגרת תפקיד זה, היא רכזה במשרד האסטרונאוטים את בנושאי תכנון, פיתוח ובדיקת חומרה. ב-2012, כשמעבורת החלל דיסקברי הועברה לתצוגה במוזיאון התעופה והחלל הלאומי של מכון הסמית'סוניאן, היא ייעצה למי שרוצה להיות אסטרונאוט ש"ילמד רוסית"‏[4]. לדעת הפרשנים, הייתה זו ביקורת מרומזת על המימון הלא מספק של הפרלמנט לתוכנית החלל האמריקאית.

כיום, היא עובדת על פרויקט אוריון.‏[5]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]