אנה סווירשצ'ינסקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנה סווירשצ'ינסקה, צילום משנת 1938

אנה סווירשצ'ינסקה, הידועה גם כ"אנה סוויר" (Anna Świrszczyńska או Anna Swir ‏; 7 בפברואר 1909 ורשה - 30 בספטמבר 1984 קרקוב) הייתה משוררת פולנית, מחזאית, פרוזאיקנית וסופרת ילדים.

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנה סווירשצ'ינסקה נולדה ב-1909 בוורשה, אז באימפריה הרוסית, כבת של הצייר, הפסל והאתנוגרף יאן סוורצ'ינסקי ושל אשתו סטניסלבה לבית בויארסקי. שם המשפחה שלה "סווירשצ'ינסקה" נוצר על ידי שיבוש ברישום בתעודת הלידה באשמת פקיד של מחלק האוכלוסין הרוסי. אנה סווירשצ'ינקה גדלה במילייה החברתי האומנותי של העיר. האב יצר בדרך כלל יירות מונומנטליות בעלות נושא היסטורי שבקושי מצאו קונים. אמצעי המשפחה היו דלים ומשום כך אחרי סיום הגימנסיה לבנות על שם יאנינה טימינסקה ,לא הרשתה לעצמה אנה סווירשצ'ינסקה ללמוד כפי שרצתה באקדמיה לאומנות. בסופו של דבר סיימה בשנת 1932 לימודי ספרות ותרבות פולנית באוניברסיטת ורשה. מגיל צעיר קיבלה השראה מהתוועדותה לאלבומי הציור מתוך אמנות העולם שהביא אביה לבית ומהשירה הפולנית מימי הביניים. פרסמה לראשונה שיר ("שלג" Snieg) בשנת 1930 בכתב העת "פלומיק" (Płomyk - פתיל) אך הבכורה האמיתית אירעה ב-1934 כשזכתה (יחד עם טדאוש הולנדר ווצלב הוסארסקי) בפרס של המגזין הספרותי "ויאדומושצי ליטראצקיה" (Wiadomości Literackie) עבור שיר אחר שלה, "צהריים" ("Południe"). בשנת 1936 פרסמה על חשבונה את קובץ שיריה הראשון - "שירים ופרוזה". באותה שנה התקבלה כחברה באיגוד הסופרים הפולנים. עד פרוץ המלחמה עבדה כעורכת הגרסה העירונית של העיתון "פלומיצ'ק" (להבה) של איגוד המורים הפולנים וכתבה שירים וספורת לילדים,חלקה מוקדשת לאגדות עם וסיפורים מתולדות הסלאבים והפולנים. ב-1936 לקחה חלק בשביתה שהוכרזה על ידי האיגוד. שיריה הראשונים עמדו, בין היתר, בסימן השפעתו של רמבו ושל ציוריו ה"נאיוויים" של אנרי רוסו "המוכס".

בימי הכיבוש הנאצי המשיכה לגור בוורשה והתקיימה מעבודות פיזיות, פקידותיות, או כאחות בבית חולים. השתתפה החיי הספרות המחתרתיים של העיר. בשנת 1943 הדרמה שלה בחרוזים "אורפאוס" זכתה בפרס שני והשיר שלה "שנת 1941" זכה במקום הראשון בתחרות מחתרתית לספרות פולנית. ב-1944 השתתפה במרד ורשה כאחות בבית חולים ופעם אחת הועמדה על יד קיר וחיכתה למשך שעה להיות מוצאת להורג. אחרי דיכוי המרד הצליחה להימלט לקרקוב בה נשארה כל שאר ימי חייה. חוויותיה מזמן הכיבוש הנאצי בפולין היו למוטיב מרכזי בשיריה מאז. בימי השלטון הקומוניסטי בפולין עבדה ברשות השידור, כתבה תסריטים לסרטים מצוירים, תירגמה לבריות של אופרות, עיבדה לתיאטרון ספרים קלאסיים כמו "הנזירה" מאת דידרו, "מדאם בובארי" מאת פלובר. במשך כעשור - בין 1945 ל-1955 - לא פורסם אף ספר שלה. למרות שאחרי 1951 הקדישה את זמנה לספרות בלבד. קובץ שני לשיריה ראה אור רק בשנת 1958. שתים עשרה שנותיה האחרונות לחייה ידעה יצירתה תקופה של פריצת דרך ועדנה.

אנה סווירשצ'ינסקה נפטרה בקראקוב ממחלת הסרטן בשנת 1984. בשנים 1953 - 1968 הייתה נשואה לשחקן התיאטרון יאן אדמסקי.

יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיריה מתאפיינים בקיצור ובצמצום ובנימה מרירה, בכנות נדירה ובעומק. הם מושפעים מהתנסויותיה בעת הכיבושים הצבאיים של ארצה ("בניתי מתרס", 1974) אך עוסקים בנוסף בנושאים של הגוף הנשי והחוויה הנשית (כמו בקובץ "אני אשה" Jestem baba, 1972), כולל האימהות, החושניות וחיי המין הנשיים (במחזורים "אהבת פליציה", "אהבת אנטונינה","אהבת סטפניה" והמקדמה לספר "אשה משוחחת עם יריכה". שיריה תורגמו לאנגלית על ידי צ'סלב מילוש ולאונרד נתן.

פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עיטור המסדר "תחיית פולין" Polonia restituta - בדרגת אביר (1957), בדרגת קצין (1975)
  • 1976 פרס העיר קרקוב

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צ'סלב מילוש כתב ספר על המשוררת - "איזה אורח היה לנו" שפורסם בשנת 1996, ובמהדורה שנייה ב-2003

ספרי שירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Wiersze i proza 1936 (שירים ופרוזה)
  • Liryki zebrane 1958 (ליקיה מובחרת)
  • Czarne słowa 1967 (מלים שחורות)
  • Wiatr 1970) (רוח)
  • Jestem baba 1972 אני אשה)
  • Poezje wybrane 1973 (שירים נבחרים)
  • Budowałam barykadę 1974 (בניתי מתרס) (כולל "שירים על אבי ואמי")
  • Szczęśliwa jak psi ogon 1978 (מאושרת כמו זנב של כלב)
  • Wybór wierszy 1980 (מבחר שירים)
  • Poezje 1984 (שירים)
  • Teatr poetycki 1984 (תיאטרון שירי)

פורסמו אחרי מותה:

  • Cierpienie i radość 1985 (סבל ושמחה) (כולל המחזור "שירים על חבר")
  • Kobiety, baby 1988 (נשים,תינוקות)
  • Czysta rozkosz 1992 (אושר טהור)
  • Radość i cierpienie. Utwory wybrane 1993
  • Ogromniejąca perła samotności: poezja 1996
  • Poezja 1997, בעריכת צ'סלב מילוש
  • Liryki najpiękniejsze 1999
  • Jestem baba. Wiersze z różnych lat 2000

מחוזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Śmierć Orfeusza 1938
  • Orfeusz. Sztuka w 3 aktach 1943
  • Ostrożny. Sztuka w 2 odsłonach 1946
  • Strzały na ulicy Długiej 1947
  • Odezwa na murze 1951 פרס משרד התרבות והאמנויות של פולין
  • Czerwone sztandary 1952
  • Życie i śmierć 1956
  • Trzy kobiety i ja 1960
  • Miałem dwie żony 1963
  • Śmierć w Kongo 1963
  • Kiedy rzeka była źródłem 1967
  • Mama płaci alimenty 1967

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבוא לספרה "שירה", ורשה, 1997