אנה סמשנובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנה סמשנובה
Anna Smashnova.jpg
מדינה Flag of Israel.svg ישראל
תאריך לידה: 16 ביולי 1976
מקום לידה Flag of the Soviet Union.svg מינסק, ברית המועצות
גובה 1.57 מטר
יד חובטת: ימין
מקצוענית משנת: 1991
סה"כ פרסים שצבר/ה: 2,274,431 דולר
יחידים
דירוג שיא: 15 (3 בפברואר 2003)
זכיות בטורנירים: 19 (12 WTA ו-7 ITF)
זוגות
דירוג שיא: 275 (10 ביולי 2006)
שיאי גראנד סלאם
זכיות: זכיות: 0
אליפות אוסטרליה הפתוחה סיבוב שלישי (1995, 2005)
אליפות צרפת הפתוחה סיבוב רביעי (1995, 1998)
וימבלדון סיבוב שלישי (2000)
אליפות ארצות הברית הפתוחה סיבוב שלישי (1994)

אנה סמשנובה (נולדה ב-16 ביולי 1976) היא טניסאית עבר ישראלית, הנחשבת לאחת הטניסאיות הישראליות הטובות ביותר בכל הזמנים. בשיאה דורגה במקום ה-15 בסבב העולמי לנשים (ב-3 בפברואר 2003) שהיה אז הישג שיא של שחקנית טניס ישראלית בדירוג הנשים העולמי. הישגיה הגבוהים של סמשנובה מתעצמים לנוכח העובדה שהיא מתנשאת לגובה של 1.57 מטר בלבד, שהוא נמוך ביותר ביחס לגובה הממוצע בסבב הנשים העולמי.

סמשנובה שיחקה בנבחרת טניס הנשים של ישראל. היא שיחקה את מספר השנים הרב ביותר בנבחרת (15 שנים, בדיוק כמו ציפי אובזילר), בעלת מספר הניצחונות ביחידות הגבוה ביותר בנבחרת (38) ומחזיקה בשיא העולמי של מספר ההתמודדויות בהן שיחקה (61), בצוותא עם אובזילר. סמשנובה פרשה מטניס מקצועני בשנת 2007, בתום 16 שנות פעילות כטניסאית מקצוענית.

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנה סמשנובה נולדה ב-16 ביולי 1976 בעיר מינסק שבברית המועצות. היא החלה לשחק טניס בגיל צעיר, ובגיל 14 זכתה בתואר אלופת ברית המועצות לנערות. כשהגיעה לגיל 15 הזמין אחד מהספונסרים של הטניס הישראלי, פרדי קרבין, את אנה ומשפחתה לעלות ארצה ובכך הצליח להעלות את הטניס הנשי בישראל על המפה העולמית.

הקריירה המקצוענית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמשנובה היא הישראלית הראשונה שהופיעה בטורנירי גראנד סלאם ואף דורגה במקום ה-15 בעולם.

ב-1990 כשהייתה רק בת 14, זכתה ברולאן גארוס לנערות ובמקביל באליפות ברית המועצות לנערות. באותה שנה גם הגיעה לחצי גמר וימבלדון לנערות. ב-1 בינואר 1991, החלה סמשנובה בקריירת הבוגרות המקצוענית שלה.

הישגה המשמעותי הראשון כבוגרת היה בגיל 18, כשהביסה בסיבוב הראשון ברולאן גארוס את המדורגת במקום ה-5 בעולם יאנה נובוטנה. באותה שנה נכנסה סמשנובה לראשונה לרשימת 100 הטניסאיות הטובות בעולם, ואף ניצחה את לורי מקניל המדורגת במקום ה-15 בסיבוב הראשון של אליפות ארצות הברית הפתוחה. בשנת הפתיחה של סמשנובה כבוגרת השיגה את אחד ממקבציה הגבוהים בתחרויות גראנד סלאם, אשר הפכו מאוחר יותר לעקב אכילס של הקריירה שלה.

אחרי שבשנת 1995 הצליחה להגיע לשמינית גמר הרולאן גארוס (שם הודחה רק על ידי המדורגת מספר 1 דאז, ארנצ'ה סנצ'ס ויקאריו), והתקדמה אל 50 הראשונות בעולם, התגייסה סמשנובה לצה"ל והחלה נסיגה ענקית בקריירה שלה. היא נסוגה עד לסביבות המקום ה-220 בעולם ואף החמיצה את האולימפיאדה, למרות שעמדה בקריטריון העולמי.

למרות הנסיגה הזו, השכילה סמשנובה לעבור את תקופת המשבר וחזרה למאה המקומות הראשונים בשנת 1998, אז הגיעה שוב לשמינית גמר הרולאן גארוס ואף לחצי גמר מקצועני ראשון בפולין.

בשנת 1999 זכתה סמשנובה בתואר המקצועני הראשון שלה בסבב העולמי לנשים (WTA) בטשקנט. התואר ביסס אותה היטב ב-50 המקומות הראשונים. בשנת 2000 קטפה את התואר השני בטורניר קנוקה-הייסט בבלגיה, שם הביסה בגמר את הטניסאית הטובה בבלגיה, דומיניק ואן רוסט, שדורגה במקום ה-11 בעולם. הישג זה הקפיץ אותה לדירוג שיא - למקום ה-36, אך הוא לא הספיק לוועד האולימפי הישראלי, ששוב השאיר אותה מחוץ לאולימפיאדה.

לאחר ששוב לא נכנסה לאולימפיאדה, התדרדרה סמשנובה בדירוג, כמעט עד למקום ה-90 בעולם. אולם בקיץ 2001 הכירה את קלאודיו פיסטולסי, מאמן טניס איטלקי שהפך למאמנה ואחר כך לבעלה (ומאוחר יותר הם התגרשו). השידוך המוצלח בין הטניס והאהבה התגלה בגדול בשנת 2002, כאשר סמשנובה פתחה את העונה בזכיות רצופות בשני טורנירים באוקלנד ובקנברה. ההצלחה המשיכה גם בשנת 2002. סמשנובה הגיעה לרבע גמר הטורניר באינדיאן ולס. שבוע אחר כך היא גברה על ז'סטין הנין, המקום ה-7 בעולם דאז, בטורניר מיאמי.

בעונת החימר השיגה ניצחון על קים קלייסטרס, בעלת המקום ה-3 בעולם, ואף הגיעה עד חצי גמר טורניר ברלין, אחד הגדולים בסבב העולמי.

סמשנובה המשיכה להלהיב, כשזכתה בטורניר וינה ובטורניר שנחאי כשהיא מנצחת בגמר את אנה קורניקובה. כל ההישגים הללו, במקביל לאי ההצלחה בטורנירי הגראנד סלאם, הביאו אותה למקום ה-15 בעולם בדירוג השנתי, ואף זיכו אותה בכניסה לאליפות סבב ה-WTA בסוף השנה, שם הודחה בסיבוב הראשון על ידי סרינה ויליאמס.

את שנת 2003 החלה סמשנובה עם קשיים, אף על פי שכבר הייתה במקום ה-15 בעולם. אולם היא התאוששה במהירות והגיעה שוב לשיא בסדרה מלהיבה של 14 ניצחונות רצופים, הכוללים שוב זכייה בשני טורנירים רצופים, הלסינקי וסופוט בפולין, וכמו כן ניצחונות על הרוסיות ורה זבונרבה ואנסטסיה מיסקינה. היא נעצרה רק ברבע גמר ניו הייבן על ידי ג'ניפר קפריאטי. אולם כל רצף הניצחונות הזה לא מנע ממנה הפסד בסיבוב הראשון של אליפות ארצות הברית הפתוחה לקלודין שול. את שנת 2003 היא סיימה כשהיא שוב במקום ה-16 בעולם, אלא שאליפות סבב ה-WTA צומצמה ל-8 טניסאיות בלבד.

לאורך השנים, לא זכתה סמשנובה לפופולריות בישראל, למרות הישגיה המרשימים. בשנת 2004 הגיעה סוף סוף לאולימפיאדת אתונה, אך נוצחה בסיבוב הראשון. סמוך לתאריך זה עברה משבר גדול ונפרדה מבעלה-מאמנה.

בשנים 2004-‏2005, לא הצליחה סמשנובה להישאר בפסגת הדירוג, וירדה למקומות 30-40. בשנת 2006 איבדה את מקומה כטניסאית הבכירה בישראל לשחר פאר, ודורגה בסביבות המקום ה-60 בעולם. למרות הירידה בדירוג, זכתה בשנים אלו ב-4 טורנירים נוספים מהסבב העולמי לנשים (WTA), מה שהביא אותה להישג שיא נדיר של 12 ניצחונות מתוך 12 הופעות במשחקי הגמר. רצף זה נקטע כאשר נוצחה בגמר ה-13 במספר שהשתתפה בו, על ידי מגאן שונסי בטורניר "פורסט הילס" (ניו יורק, 2006).

ביוני 2007, כשהייתה בת 31, הכריזה על פרישה מטניס מקצועני לאחר שהובסה בטורניר וימבלדון.

כיום סמשנובה היא מאמנת בכירה במרכז לטניס בישראל, ומאמנת בין היתר את חן אסטרוגו.

הישגים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכיות (19)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקרא
גראנד סלאם (0)
אליפות סבב ה-WTA‏ (0)
דרג 1 (0)
דרג 2 (0)
דרג 3 (3)
דרג 4 (9)
סבב ה-ITF‏ (7)
מס' תאריך טורניר משטח יריבה בגמר תוצאה
1. 11 ביולי 1993 Flag of Germany.svg ארלנגן, גרמניה חימר Flag of Germany.svg איזבל קואטו 3-6, 1-6
2. 23 בנובמבר 1997 Flag of Israel.svg יפו, ישראל קשה Flag of Israel.svg ציפי אובזילר 3-6, 2-6
3. 12 באפריל 1998 Flag of Greece.svg אתונה, יוון חימר Flag of Hungary.svg רותי קוטי קיס 6-1, 2-6, 2-6
4. 17 במאי 1998 Flag of Portugal.svg פורטו, פורטוגל חימר Flag of France.svg אלקסיה דשום-בלרה 2-6, 2-6
5. 4 באוקטובר 1998 Flag of the United States.svg סנטה קלרה, ארצות הברית קשה Flag of the United States.svg איימי פרייז'ר 6-2, 4-6, 2-6
6. 13 ביוני 1999 Flag of Uzbekistan.svg טשקנט, אוזבקיסטן קשה Flag of Belgium (civil).svg לורנס קורטווה 3-6, 3-6
7. 17 באוקטובר 1999 Flag of the United States.svg לארגו, ארצות הברית קשה Flag of the United States.svg מריסה אירווין 6-7, 1-6
8. 23 ביולי 2000 Flag of Belgium (civil).svg קנוקה - היסט, בלגיה חימר Flag of Belgium (civil).svg דומיניק ואן רוסט 2-6, 5-7
9. 6 בינואר 2002 Flag of New Zealand.svg אוקלנד, ניו זילנד קשה Flag of Russia.svg טטיאנה פאנובה 2-6, 2-6
10. 13 בינואר 2002 Flag of Australia.svg קנברה, אוסטרליה קשה Flag of Thailand.svg טמארינה טנאסוגארן 5-7, 6-7(2)
11. 16 ביוני 2002 Flag of Austria.svg וינה, אוסטריה חימר Flag of Uzbekistan.svg אירודה טוליאגנובה 4-6, 1-6
12. 15 בספטמבר 2002 Flag of the People's Republic of China.svg שנגחאי, הרפובליקה העממית של סין קשה Flag of Russia.svg אנה קורניקובה 2-6, 3-6
13. 2 באוגוסט 2003 Flag of Poland.svg סופוט, פולין חימר Flag of the Czech Republic.svg קלרה זקופלובה 2-6, 0-6
14. 10 באוגוסט 2003 Flag of Finland.svg אספו, פינלנד חימר Flag of Croatia.svg ילנה קוסטניץ' 6-4, 4-6, 0-6
15. 22 במאי 2004 Flag of Austria.svg וינה, אוסטריה חימר Flag of Australia.svg אלישיה מוליק 2-6, 6-3, 2-6
16. 17 ביולי 2005 Flag of Italy.svg מודנה, איטליה חימר Flag of Italy.svg טטיאנה גראבין 6-6, היריבה פרשה
17. 31 באוגוסט 2005 Flag of Hungary.svg בודפשט, הונגריה חימר Flag of Colombia.svg קטלינה קסטנו 2-6, 2-6
18. 11 ביוני 2006 Flag of the Czech Republic.svg פרוסקיוף, צ'כיה חימר Flag of Italy.svg רומינה אופרנדי ללא משחק
19. 30 ביולי 2006 Flag of Hungary.svg בודפשט, הונגריה חימר Flag of Spain.svg לורד דומינגז לינו 1-6 ,3-6

פיינאליסטית (1)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס' תאריך טורניר משטח יריבה בגמר תוצאה
1. 26 באוגוסט 2006 Flag of the United States.svg פורסט היל קלאסיק, ניו יורק,ארצות הברית קשה Flag of the United States.svg מגאן שונסי 1-6, 6-0, 6-4

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]