אנולה גיי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סא"ל טיבטס מנופף מתא הטייס לפני הפצצת הירושימה

אנולה גייאנגלית: Enola Gay) הוא מטוס חיל האוויר האמריקאי מסוג B-29 שממנו הוטלה פצצת האטום "ילד קטן" (אנגלית: Little Boy), הראשונה שנעשה בה שימוש מלחמתי אי פעם, על העיר הירושימה ביפן, ב-6 באוגוסט 1945 לפני סיום מלחמת העולם השנייה. בשל תפקודו של המטוס כמפציץ הראשון, הפך שמו לכינוי גם להפצצות עצמן. המטוס זכה לתשומת לב מחודשת כאשר הוצג במוזיאון הסמית'סוניאן בוושינגטון הבירה בשנת 1994. לאחר שחזור יסודי מוצג היום המטוס בשלמותו במוזיאון.

הפצצת הירושימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטוס (B-29-45-MO, מספר צבאי 44-86292) נבנה על ידי חברת גלן ל. מרטין בעיר אומהה, נברסקה ונבחר אישית למשימה עוד לפני סיום הייצור על ידי סא"ל פול וו. טיבטס הבן, מפקד יחידה 509 (השייכת לטייסת ההפצצה 393) של חיל האוויר האמריקאי. צוות של חיל האוויר האמריקאי קיבל את המטוס ב-18 במאי 1945, והטיס אותו מאומהה לבסיס וונדובר ביוטה, בסיס האם של היחידה. בסוף חודש יוני הועבר המטוס לגואם, שם בוצעו בו התאמות ושינויים אחרונים לצורך נשיאת המתקן הגרעיני (שם הקוד שניתן למטוסים מוסבים היה "Silverplate", עברית: צלחת-כסף). ב-6 ביולי עזב המטוס את גואם והגיע לאי טיניאן - שם החל בסדרת אימונים לקראת ההפצצה. במהלך חודש יולי השתתף המטוס בשמונה טיסות אימון ושתי טיסות מבצעיות וב-31 לחודש נערכה "חזרה גנרלית" לקראת המבצע שבה נעשה שימוש בפצצת דמה.

ב-5 באוגוסט, במהלך ההכנות האחרונות למבצע, העניק הטייס, סא"ל טיבטס, את השם "אנולה גיי" למטוס. אנולה גיי הוא שם אמו של טיבטס (אנולה גיי טיבטס, 1893-1983, שנקראה על שם גיבורת ספר). בריאיון שנתן טיבטס לאחר המשימה הוא הודה כי התבייש מעט על שקשר את שם אמו במשימה הגורלית.

משימת ההפצצה עצמה בוצעה באופן מושלם וללא תקלות, והמטוס שב בשלום לבסיס בטיניאן לקול תרועת חצוצרות. שלושה ימים מאוחר יותר, B-29 נוסף (כונה "בוקסקאר" אנגלית: Bockscar) שהוטס על ידי רס"ן צ'ארלס וו. סוויני, הטיל את פצצת האטום השנייה (איש שמן) על העיר נגסאקי. בניגוד להפצצת הירושימה, המשימה בנגסאקי הייתה רצופת תקלות, ולמטוס כמעט לא נותר דלק לבצע נחיתת חירום באוקינאווה. באותה משימה טס גם אנולה גיי ושימש בתפקידים מטאורולוגיים לצורך המבצע.

המשך שירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 בנובמבר 1945 שב המטוס לארצות הברית, הפעם לבסיסה החדש של יחידה 509 ברוזוול, ניו מקסיקו. אנולה גיי אמור היה לקחת חלק בניסויים הגרעיניים שנערכו באיי מרשל ("מבצע פרשת דרכים") ובתחילת מאי הוטס לבסיס חיל האוויר האמריקאי בקוואג'אלין. בסופו של דבר לא לקח המטוס חלק בהטלת הפצצה מעל האי ביקיני והוא שב לארצות הברית ב-1 ביולי (יום ביצוע הניסוי). ההחלטה לשמר את המטוס התקבלה ב-24 ביולי 1946 ומאז הוא הועבר לאחסון בבסיסים שונים. שחזורו של המטוס החל בשנת 1984.

מוקד למחלוקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנולה גיי כיום, במוזיאון האוויר והחלל

אנולה גיי הפך מוקד למחלוקת כאשר מוזיאון הסמית'סוניאן הציב את מרכב המטוס כחלק מתצוגה לציון יובל שנים להפצצת הירושימה. המיצג, שנקרא "פרשת דרכים: סוף מלחמת העולם השנייה, הפצצה הגרעינית והמלחמה הקרה", נבנה סביב דגם משוחזר של המטוס והוצג במוזיאון האוויר והחלל של הסמית'סוניאן. מבקרי המיצג, בייחוד הלגיון האמריקאי ואגודת חיל האוויר, טענו כי הוא ממוקד מדי בקרבנות הפצצות במקום במניעים להטלתן או בתפקידן המכריע בסיום מלחמת העולם השנייה. המיצג עורר מחדש חילוקי דעות וויכוחים אקדמיים ופוליטיים היסטוריים הנוגעים לראיית השימוש בפצצות אטום ברטרוספקטיבה. בסופו של דבר הוסר המיצג ב-1995, לאחר שנעשו ניסיונות שונים לשנותו כך שיענה באופן אופטימלי על דרישותיהן של הקבוצות השונות. ב-1998 הוצא מרכב המטוס מהמוזיאון לצורך שחזור סופי.

כיום המטוס הוא חלק מתצוגת קבע במוזיאון האוויר והחלל שליד נמל התעופה הבינלאומי דאלס בווושינגטון הבירה. כתוצאה מהמחלוקת שהתעוררה סביב המיצג כיום ניתן לראות רק את מערכת סימני הזיהוי המקורית של המטוס יחד עם מידע טכני בלבד, ללא התייחסות לנושאים השנויים במחלוקת. המטוס מוגן על ידי מספר אמצעים על מנת למנוע ניסיונות השחתה (שנעשו כאשר הוא הוצג לראשונה). ארבעת מדחפי האלומיניום הקלים של המטוס בהם נעשה שימוש בהפצצת הירושימה נמצאים היום במעבדות אוניברסיטת טקסס A&M ואחד מהם משמש לתפעול מנהרת הרוח במהירות נמוכה.

צוות המטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוותו של אנולה גיי ב-6 באוגוסט 1945 כלל 12 אנשים: