אנוק איימה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנוק איימה
אנוק איימה וז'אן לואי טרינטיאן בסרט 'גבר ואשה'
תאריך לידה: 27 באפריל 1932 (בת 82)
מקום לידה: פריז, צרפת

אנוק איימה (Anouk Aimée, נולדה ב-27 באפריל 1932) היא שחקנית צרפתיה. איימה זכתה בפרס גלובוס הזהב והייתה מועמדת לפרס האוסקר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איימה נולדה כפרנסואז סוריה דרייפוס ( Françoise Sorya Dreyfus) בפריז שבצרפת להנרי דרייפוס ולשחקנית ז'נבייב סוריה. היא החלה את הקריירה הקולנועית שלה ב-1947 בהיותה בת 14. היא גילמה דמות בשם אנוק בסרטו של הבמאי אנרי קאלף ואימצה את שם הדמות כשם הבמה שלה. מאוחר יותר בחרה בשם המשפחה איימה על פי הצעתו של ז'אק פרוור. ב-1958 היא גילמה את האמנית הטראגית ז'אן אבוטרן בסרט Les Amants de Montparnasse. מאוחר יותר היא הופיעה בלה דולצ'ה ויטה, 8 וחצי, ובסרטו של ז'אק דמי לולה. היא זכתה בפרס גלובוס הזהב לשנת 1967 בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר לסרט דרמה והייתה מועמדת לפרס האוסקר כשחקנית הטובה ביותר עבור תפקידה בסרט שהביא לה תהילה בינלאומית גבר ואישה. ב-1980 היא זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל קאן בשל הופעתה בסרטו של מרקו בלוקיו Salto nel vuoto, שבה זכה מישל פיקולי (בן זוגה בסרט) בפרס השחקן הטוב ביותר של פסטיבל קאן.

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לראשונה, נישאה לאדוארד צימרמן, בהיותה בת 17, נישואים שהסתיימו בגירושין מקץ שנה, עת נחשף רומן שניהלה עם השחקן הבריטי הנודע, טרוור האוורד, לצידו שיחקה בסרט "סאלאמנדאר הזהב", ב-1950. בעלה השני היה במאי הסרטים ניקוס פפטקיס, לו הייתה נשואה בשנים 1954-1951, ממנו יש לה בן, ילדה היחיד. היא הייתה נשואה לשחקן הבריטי אלברט פיני בין השנים 1970 - 1978. איימה ביקרה פעמים מספר בישראל, היא מיודדת אישית עם הנשיא לשעבר, שמעון פרס ונחשבת לתומכת ישראל.

היא גם הופיעה בסרט Festival in Cannes בשנת 2001 כמילי מארקן.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • La Maison sous la mer ,1946.
  • Les Amants de Vérone ,1949.
  • La Bergère et le ramoneur ,1952.
  • Le Rideau cramoisi ,1952, בבימויו של אלכסנדר אסטרוק - קתרין.
  • Ich suche Dich ,1953, בבימויו של או.וו. פישר - פרנסואה מורה.
  • Les Mauvaises Rencontres ,1955, בבימויו של אלכסנדר אסטרוק - קתרין.
  • Tous peuvent me tuer ,1957, בבימויו של הנרי דקואה - איזבל.
  • Pot-Bouille ,1957, בבימויו של ז'וליין דוביביה - מארי.
  • Les Amants de Montparnasse ,1957, בבימויו של ז'אק בקר - ז'אן אבוטרן.
  • La tête contre les murs ,1958, בבימויו של ג'ורג' פראנג'ו - סטפאני.
  • Les Dragueurs ,1958, בבימויו של ז'אן-פייר מוקי - ג'ין.
  • Marie Antoinette: The Journey ,1959, בבימויו של אנטול ליטבק - אווה.
  • 1960, לה דולצ'ה ויטה, בבימויו של פדריקו פליני - מדלינה.
  • Le Farceur ,1960, בבימויו של פליפה דה ברוקה - הלן.
  • L'Imprevisto ,1961, בבימויו של אלברטו לאטודה - קלייר.
  • Sodome et Gomorrhe ,1961, בבימויו של רוברט אולדריץ'- לה ליין ברה.
  • Le Jugement dernier ,1961, בבימויו של ויטוריו דה סיקה - אירן.
  • 1961, לולה, בבימויו של ז'אק דמי - לולה.
  • Les Grands chemins ,1962, בבימויו של כריסטיאן מרקה - אנה.
  • Le Jour le plus court ,1962, בבימויו של סרג'ו קורבוצ'י.
  • 1962, 8 וחצי בבימויו של פדריקו פליני, 1962.
  • Il successo ,1963.
  • 1966, גבר ואישה בבימויו של קלוד ללוש - אן.
  • Un Soir, un train ,1968.
  • Model Shop ,1968.
  • Justine ,1969.
  • The Appointment ,1969, בבימויו של סידני לומט .
  • Si c'était à refaire ,1976.
  • Mon premier amour ,1978, בבימויו של אליה שוראקי - la mère.
  • Salto nel vuoto ,1979, בבימויו של מרקו בלוקיו) - מרתה פנטיצ'לי.
  • Tragedy of a Ridiculous Man ,1981, בבימויו של ברנרדו ברטולוצ'י - ברברה ספג'יארי.
  • Qu'est-ce qui fait courir David ? ,1981, בבימויו של אליה שוראקי - הלן.
  • Le Général de l'armée morte ,1983, בבימויו של לוצ'יאנו טובולי - La Comtesse Betsy.
  • Viva la vie ,1983, בבימויו של קלוד ללוש - אנוק.
  • Success Is The Best Revenge ,1984, בבימויו של ירז'י סקולימובסקי - מוניק.
  • Un Homme et une femme : vingt ans déjà ,1986, בבימויו של קלוד ללוש, אן גוטיה.
  • La Table tournante ,1988, בבימויו של פול גרימו - voix de la bergère.
  • Bethune: The Making of a Hero ,1990, בבימויו של פיליפ בורסוס - מארי פרנס קודיר.
  • Rupture(s) ,1993, בבימויה של כריסטין ציטי - מרתה.
  • Les Marmottes ,1993, בבימויו של אליה שוראקי - פרנסואה.
  • Les Cent et une nuits ,1994, בבימויה של אניס ורדה - L'actrice d'un jour.
  • 1994, משהו ללבוש, בבימויו של רוברט אלטמן - סימון לוונטל.
  • Dis-moi oui ,1995, בבימויו של אלכסנדר ארקדי - קלייר.
  • L'univers de Jacques Demy ,1995, בבימויה של אניס ורדה - elle-même.
  • Hommes, femmes, mode d'emploi ,1996, בבימויו של קלוד ללוש - la veuve.
  • Riches, belles, etc ,1997, בבימוי בוני שחופוליאנסקי - La fée.
  • 1998, ב-LA בלי מפה, בבימויו של מיקה קאוריסמאקי - elle-même.
  • 1999, Madeleine 1999, בבימויו של לורן בוחניק - איב.
  • 1999, אחת בשביל כולן, בבימויו של קלוד ללוש - La femme du musicien.
  • 2001, פסטיבל בקאן, בבימויו של הנרי יגלום - מילי מרקן.
  • La Petite prairie aux bouleaux ,2002, בבימויה של מרסלים לורידאן-איבנס - מרים.
  • Ils Se Marièrent et Eurent Beaucoup d'Enfants ,2003, בבימויו של איוואן אטאל - la mère de Vincent.
  • Margot ,2006, בבימויו של נגר דג'באדי - La mère de Margot.
  • De particulier à particulier ,2006, בבימויו של ברוס קובין - נלי.
  • Holy Money ,2008, בבימויו של מקסים אלכסנדר - שרלוט.
  • 2011, "השקט באהבה" (Tous les soleils), בבימויו של פיליפ קלודל - אגת'ה‏[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנוק איימה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יאיר רוה, "השקט שבאהבה", ביקורת, באתר "סינמסקופ", 14 בדצמבר 2011