אנו החיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אנו החיים (We the Living) הוא שמו של הרומן הראשון של איין ראנד, והוא כולל היבטים אוטוביוגרפיים רבים. הרומן, שבו נימה אנטי-קומוניסטית חריפה, פורסם לראשונה בשנת 1936, אך לא זכה להצלחה משמעותית.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפור העלילה מתחיל בשנת 1917 בתקופה שאחרי המהפכה הקומוניסטית. קירה ארגונובה, בתו של קפיטליסט בורגני, חוזרת לפטרוגרד עם משפחתה אחרי גלות ממושכת ומגלה כי כל רכושה הוחרם והמשפחה עוברת להתגורר בבית דודתה של קירה. ההישרדות, כפי שמגלים קירה ומשפחתה במהרה, אפשרית רק למי שמוכן לכרות ברית עם השליטים החדשים במדינה ולזכות באמונו של הממסד הקומוניסטי.

קירה נרשמת למוסד הטכנולוגי, כדי להגשים את חלומה להפוך למהנדסת. היא פוגשת, במקביל, את ליאו קובלנסקי, צעיר מרדני המעורר את התפעלותה. שניהם חשים עוינות עמוקה ובוז למשטר הדיכוי הקומוניסטי ומתכננים להמלט יחד מן הארץ, אך נתפשים על–ידי השלטונות. לאו נכלא, אך קירה מסתייעת בעמיתה ללימודים, אנדרי טגנוב, החבר במפלגה הקומוניסטית, כדי להנצל ממאסר, ומצליחה מאוחר יותר לשחרר גם את לאו.

השניים עוברים לגור יחד, אך בעוד שקירה מוכנה להתפשר ולשתף פעולה עם המערכת עד שתוכל לממש את חלומה ולהמלט, לאו מסרב להתפשר ומסרב לעבוד במוסד בבעלות המדינה. הוא פותח חנות קטנה, המשמשת כיסוי לפעילות בשוק השחור, אך אנדרי, המאוהב בקירה, מביא ללכידתו וכליאתו.

קירה מנסה להסתייע באנדרי כדי לשחרר את לאו מכלאו, ומסכימה להפוך לפלגשו של אנדרי כדי להצילו. כאשר לאו משתחרר מכלאו, הוא אדם מובס—שבור, שתיין וחולה בדלקת ריאות. קירה, בסיוע אנדריי, מצליחה להביא לשליחתו לחופשת החלמה, אך חשדם של אנשי המפלגה ביחס לחולשתו של אנדריי לקירה מתעורר ומביא לאובדן כוחו במפלגה.

אנדריי, המאוכזב מהרעיון הקומוניסטי ומהגילוי שקירה מאוהבת בלאו שולח יד בנפשו. קירה מחליטה לנטוש את לאו המובס ועושה ניסיון אחרון לחצות את הגבול לפינלנד, אך נורית על–ידי צלף.

הספר בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אנו החיים - תרגמה שושנה עין-גד; ערך אברהם בירמן; הוצאת מ.מזרחי, 1958.