אנטואן לואי בארי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנטואן לואי בארי
Antoine-Louis Barye
לידה 24 בספטמבר 1795
פריז, הרפובליקה הצרפתית הראשונה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 ביוני 1875 (בגיל 79)
הרובע הרביעי של פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה פר לשז עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות Force, Charles VI frightened in the forest of Le Mans, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה אביר בלגיון הכבוד
קצין בלגיון הכבוד עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אלפרד בארי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הרקולס יושב על שור, שנות ה-30 של המאה ה-19 (המוזיאון הלאומי, ורשה)
תזאוס והמינוטאור, 1843 (מוזיאון בולטימור לאמנות)
סוס טורקי, מס' 2, 1844 (מוזיאון וולטרס לאמנות)

אנטואן לואי באריצרפתית: Antoine-Louis Barye;‏ 24 בספטמבר 179625 ביוני 1875) היה פסל צרפתי הנודע בהתמחותו בפיסול פסלי בעלי חיים.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארי נולד בפריז שבצרפת ולמד להיות צורף זהב. בראשית דרכו עבד עם אביו, בשנת 1808, בהיותו בן 13, הצטרף למחלקת הצורפות של צבא צרפת ובשנת 1810 עבר לעבוד תחת הצורף גיום מרטין בייניי - שהיה הצורף האישי של נפוליאון בונפרטה. בתקופת מלחמות נפוליאון שירת במחלקת המפות של הצבא.

בשנת 1816 עבר ללמוד תחת הפסל פרנסואה ג'וזף בוסיו והצייר אנטואן ז'אן גרוס, וב-1818 התקבל בארי לבית הספר לאמנות יפה בפריז. בשנת 1823 ביקר בז'רדן דה פלאנט והחל לצייר בעלי חיים וצמחים. בהמשך החל לפסל בעלי חיים על בסיס רישומיו. בתקופה זו המשיך לעבוד כצורף לפרנסתו.

בשנת 1819, במהלך לימודיו, בארי פיסל מדליון שנקרא "מילו מקורטנה, נטרפת בידי אריה", שזכה בתחרות של בית הספר באות כבוד.

בשנת 1820 פיסל בארי את היצירה "הרקולס עם החזיר מהר ארימנתוס".

בשנת 1823 פיסל בארי את היצירה "צעיר עם כובע בארט" בברונזה ובשנת 1827 את "דיוקנו של רישאר". ב-1829 פיסל את היצירה "צבי ניצב".

בשנת 1831 פיסל לראשונה פסל רחב ממדים "טיגריס טורף קרוקודיל" העשויה גבס, שזכה לפופולריות רבה ולפרסים, ואת "אריה דורס נחש" העשויה ברונזה.

בארי המשיך לפסל בעלי חיים הן כיצירות קטנות ממדים והן יצירות גדלות המתארות תמות מיתולוגיות ורומנטיות, כגון פסלי אריות וטיגריסים בגני ארמון הטווילרי, וכן קבוצות הפסלים "מלחמה, שלום, כוח וסדר" בשנת 1854.

בשנת 1855 זכו פסליו שהוצגו בתערוכה העולמית בפרסים, ובארי קיבל את אות לגיון הכבוד.

בשנת 1854 הוצע לבארי ללמד ציור בעלי חיים במוזיאון לזואולוגיה. בארי נשאר בתפקיד זה עד פטירתו בשנת 1875.

בשנת 1868 התקבל בארי כחבר באקדמיה הצרפתית.

בשנת 1870 עבר בארי לתקופה קצרה לעיר שרבורג, בעקבות ההרס שנגרם במלחמת פרוסיה צרפת, אולם שנה לאחר מכן שב לפריז.

בארי נפטר ב-29 ביוני 1875.

כיכר באיל סן לואי נקראת על שמו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנטואן לואי בארי בוויקישיתוף