אנטואן מרמונטל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנטואן מרמונטל

אנטואן מרמונטלצרפתית: Antoine François Marmontel‏; 16 ביולי 1815, קלרמון-פראן - 16 בינואר 1898, פריז) היה פסנתרן, מורה ומוזיקוגרף צרפתי.

מרמונטל נכנס לקוטנסרבטואר של פריז ב-1827. מוריו היו פייר צימרמן בפסנתר, ויקטור דורלה בהרמוניה, ז'אק פרומנטל הלוי בפוגה וז'אן פרנסואה לזואה בהלחנה. הוא קיבל פרסים ראשונים בתאוריה של המוזיקה ובפסנתר. בשנת 1837 התמנה לאסיסטנט בתאוריה של המוזיקה בקונסרבטואר. ב-1848 החליף את צימרמן כפרופסור לכלי מקלדת בקונסרבטואר. בתחרות להשגת משרה זו ניצח את מורו לשעבר, שארל-ולנטין אלקאן, מהלך שהביא לסיום הקריירה של אלקאן. עם זאת, זכרונותיו מעמיתו לשעבר בספרו Les pianistes célèbres הם מהמקורות החשובים ביותר לביוגרפיה של אלקאן.

מרמונטל עשה לו שם כמורה יעיל ורב-דמיון. בין תלמידיו הרבים היו ז'ורז' ביזה, ונסן ד'אנדי, תאודור דובואה, ארנסט ז'ירו, אמיל פאלאדיל, אדוארד מקדואל, גבריאל פירנה, לואי דיאמה, פרנסיס פלאנטה, מרגריט לונג וקלוד דביסי.

הקריירה של מרמונטל זרועה ציוני דרך של יצירות פדגוגיות רבות (יותר מ-200 מספרי אופוס) כמו גם נוקטורנים, רומנסות ועוד יצירות רבות. מפרסומיו הראויים לציון: "אמנות הפיענוח" (100 תרגילים קלים); לימודי יסוד של מכניזם וסגנון" (24 תרגילים) בשנת 1847; "לימודי מכניזם"; "5 תרגילים סלוניים"; "אמנות הפיענוח לארבע ידיים" בשנת 1847; "הוראת פסנתר מתקדמת ורציונלית" בשנת 1887.

כתביו המוזיקוגרפיים של מרמונטל הם בין המקורות הטובים ביותר לתולדות הפסנתר והפסנתרנים, בייחוד למאה ה-19. הם כוללים את "מלחיני סימפוניות ווירטואוזים" משנת 1880; "פסנתרנים מפורסמים" משנת 1878; "וירטואוזים בני זמננו" משנת 1882; "יסודות האסתטיקה של המוזיקה ומחשבות על היופי באמנויות" משנת 1884; ו"תולדות הפסנתר ומקורותיו" משנת 1885.

בנו של מרמונטל, אנטואן אמיל לואי קורבאז מרמונטל (נולד ב-24 באפריל 1950 בפריז, נפטר ב-23 ביולי 2007 בפריז) היה גם הוא מורה לפסנתר בקונסרבטואר ואף חיבר יצירות סלוניות רבות.