אנטולי ליאדוב
אנטולי קונסטנטינוביץ' ליאדוב (ברוסית Анато́лий Константи́нович Ля́дов), 11 במאי 1855 - 28 באוגוסט 1914), מלחין רוסי.
חייו ויצירתו [עריכה]
ליאדוב נולד בסנקט פטרסבורג למשפחת מוזיקאים. אביו היה המנצח של תזמורת תיאטרון מרינסקי בסנקט פטרסבורג. הוא הכיר בכשרון של בנו והחל ללמדו מוזיקה באופן לאא רשמי. בשנת 1870 התקבל ליאדוב לקונסבטוריון של סנקט פטרסבורג והחל ללמוד כינור ופסנתר. אחד ממוריו היה ניקולאי רימסקי-קורסקוב שנאלץ לסלק אותו מהקונסבטוריון ב-1876 בגלל העדרויות. כעבור שנתיים הסכים לקבלו וליאדוב סיים את לימודיו. ליאדוב לא נטר לו איבה וכאשר פוטר רימסקי קורסקוב לאחר שהשמיע דעות לא מקובלות על השלטון במהפכת 1905, היה בין המוזיקאים שהתפטרו לאות מחאה. מעשה שהביא להחזרתו של רימסקי קורסקוב לקונסבטוריון.
ליאדוב שימש כפרופסור לתזמור בקונסבטוריון. בין תלמידיו היו דימיטרי פרוקופייב, מיכאל גנסין, ניקולי מיאסקובסקי, לזר סמינסקי ועוד. בצד עבודתו כמורה ומנצח, ראה עצמו כממשיך קבוצת "החמישה"[1]. הוא ליקט ועיבד שירי עם רוסיים והוציאם במספר קבצים.
יצירותיו של ליאדוב הן קצרות. ברובם מיניאטורות לפסנתר - פרלודים, מזורקות, בגטלות, וריאציות, בלדות, אינטרמצי ועוד.
מהיצירות התזמרתיות של ליאדוב מנוגנות כיום:
- באבה יאגה-תמונה מוזיקלית אופוס 56 המתארת את המכשפה העפה באוויר על מטאטא.
- "האגם המכושף" -אגדה לתזמורה אופוס 62 המתארת אגם ובו נימפות המים.
- "קיקימורה"-אגדה לתזמורת אופוס 63.
ב-1909 ביקש סרגיי דיאגילב מליאדוב לחבר מוזיקה לבלט ציפור האש. ליאדוב התעכב במתן תשובה ודיאגילב מסר את התפקיד למלחין הצעיר וחסר הנסיון אז, איגור סטרווינסקי.
"תיבת הנגינה" אופוס 32 היא היצירה המפורסמת ביותר של ליאדוב. היא חוברה במקור לפסנתר אך יש גם עיבודים לתזמורת. פסנתרנים רבים נוהגים לנגן קטע זה כהדרן. בשנות ה-50 שימש קטע זה כפתיחה לתוכנית הבוקר "השעון המוזיקלי" בקול ישראל.
הערות שוליים [עריכה]
- ^ המלחינים אלכסנדר בורודין, סזאר קואי, מילי באלאקירב, מודסט מוסורגסקי, ניקולאי רימסקי-קורסקוב, ששאפו להשתחרר מהשפעת המוזיקה האירופית וליצור סגנון של מוזיקה רוסית המושפעת ממנגינות עממיות.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- תיבת הנגינה של ליאדוב
- רשימת יצירותיו של ליאדוב
- אנטולי ליאדוב באתר "נקסוס"
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
