אנטוניו פאסקולי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אנטוניו פאסקוליאיטלקית: Antonio Pasculli13 באוקטובר 1842 - 23 בפברואר 1924) היה אבובן ומלחין איטלקי, שנודע בכינוי "פגניני של האבוב".

פאסקוליני נולד וחי כל ימיו בפאלרמו שבסיציליה, אבל הרבה בסיורי קונצרטים באיטליה, גרמניה ואוסטריה. הוא ניהל קונצרטים עם תזמורות סימפוניות ותזמורות כלי נשיפה מעץ, שהיו פופולריים באיטליה בשנים ההן. כמו כן עיבד מספר רב של קטעי אופרה לאבוב ופסנתר/נבל, בהם יצירות של בליני, דוניצטי, ורדי ורוסיני. אחת מיצירותיו המוכרות ביותר היא "אטיודים אופייניים לאבוב ופסנתר: הדבורים" (Etude Caractéristique "Le Api"'), שנכתבה בשנת 1874 ודומה למעוף הדבורה של רימסקי-קורסקוב, שנכתבה אחריה.

יצירותיו של פאסקולי דורשות וירטואוזיות יוצאת דופן בנגינת אבוב. נעשה בהן שימוש מתמיד בנגינת ארפג'ים, טרילים וסולמות, וכופות על האבובן נשימה מחזורית. תפוקתו נשכחה ברובה עוד בראשיח המאה ה-20 והוא נדון לנשייה עד שהאבובנים היינץ הוליגר ועומאר זובולי החלו להשיב את המוזיקה שלו לחיים. כתוצאה מכך, הוקלטו חלק מיצירותיו והן זמינות על גבי תקליטורים.

מדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Multimedia-icon.svg Performed by Alex Klein, oboe and Lisa Bergman
לעזרה בהפעלת הקובץ