אנטוני גרבובסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנטוני גרבובסקי

אנטוני גרָבּוֹבסקיפולנית: Antoni Grabowski;‏ 15 ביוני 1857, בכפר נובה דוברה שליד חלמנו - 4 ביולי 1921, ורשה) היה מהנדס כימיה פולני שהיה בין הפעילים הראשונים בתנועת האספרנטו. לתרגומים שעשה לאספרנטו הייתה השפעה מכרעת על פיתוחה של האספרנטו כשפה ספרותית.

חינוך ורכישת מקצוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן קצר לאחר הולדתו עברה משפחתו מנובה דוברה לטורון. בשל העוני במשפחתו נאלץ גרבובסקי להתחיל לעבוד מיד לאחר שסיים את בית הספר היסודי. עם זאת, הוא היה אחוז תשוקה ללמוד והצליח להתכונן בעצמו ולעבור את בחינות הכניסה לגימנסיה בהצלחה ניכרת. בבית הספר על שם ניקולאוס קופרניקוס שבטורון הוא הפגין ידע הרבה מעבר לרמתם של תלמידים בני גילו, וקפץ כיתה פעמיים. מצבה הכלכלי של משפתחתו השתפר ב-1879 ולאחר שסיים את בחינות הבגרות, עבר גרבובסקי ללמוד פילוסופיה ומדעי הטבע באוניברסיטת ברסלאו (כיום ורוצלב).

אחר כך עבד כמהנדס כימיה בעיירה זאווירציה ובמקומות נוספים שכיום הם חלק מצ'כיה, ולבסוף כמנהל מפעל לטקסטיל באיבנובו-ווזנסנסק 250 ק"מ צפונית מזרחית למוסקבה.

במקביל המשיך גרבובסקי במחקרים מעמיקים בבעיות בכימיה. הוא נודע בין המומחים בנושא בכל רחבי אירופה בשל תגליות רבות והמצאות טכנולוגיות. הוא התמנה להשתתף בוועדה שנועדה לקבוע את הטרמינולוגיה בפולנית למונחים טכניים. כמה שנים אחר כך, ב-1906, פרסם גרבובסקי את Słownik chemiczny - המילון הראשון בפולנית למונחי הכימיה.

אספרנטו וספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בזמן שלמד באוניברסיטה פיתח גרבובסקי עניין רב בספרות. הוא הצטרף לאגודה "חברת הספרות הסלבית" (Towarzystwo Literacko-Słowianskie), אך החברות באגודה זו לא השביתה את עבודתו על השפה הפולנית וספרותה. בהדרגה למד מספר נכבד של שפות והפך לפוליגלוט של ממש. בשלב מאוחר יותר היה מסוגל לדבר בתשע שפות בנוסף לשפת האם שלו ולהבין לפחות חמש־עשרה נוספות. אין זה מפתיע, בהתחשב ברקע זה, שהסטודנט גרבובסקי אף התעניין ברעיון של שפה בינלאומית. בשלב זה מילאה שפת וולאפיק (Volapük) תפקיד זה, ולכן גרבובסקי למד אותה. עם זאת, לאחר שביקר אצל יוהאן מרטין שלאייר ממציא השפה, נוכח גרבובסקי לדעת שאפילו הוא אינו מסוגל לדבר וולאפיק ברהיטות. היה ברור כי שפה זו אינה מתאימה לשימוש בחיי יום־יום, ובסופו של דבר דיברו גרבובסקי ושלאייר ביניהם בגרמנית. לאחר אכזבה זו נטש גרבובסקי את וולאפיק, אך הוא לא הרפה מרעיון השפה המתוכננת.

ב־1887 הוא עיין בחוברת "השפה הבינלאומית של ד"ר אספרנטו, הקדמה ודקדוק מלא" מאת אליעזר לודוויג זמנהוף, שהודפסה באותה שנה. בחוברת זו הציג זמנהוף את מיזם השפה שלו שעתידה הייתה להיקרא "אספרנטו". גרבובסקי התרשם משקיפות המבנה של האספרנטו, מיכולת ההתבטאות שבה ומהמהירות שבה ניתן היה לרכוש מיומנות בשפה. הוא נסע לוורשה כדי לבקר את זמנהוף, והפגישה ביניהם הייתה כנראה הדיאלוג הראשון באספרנטו.

גרבובסקי, כמו זמנהוף, הבין את חשיבות השפעתה של הספרות על התפתחות השפות, ובמיוחד עבור אספרנטו, שאז כבר הייתה בדרכה להשתנות ממיזם של שפה לשפה שימושית בכל תחומי החיים. גרבובסקי כבר עבד בכיוון זה. תרגומו ב־1888 ל"סופת השלג" של אלכסנדר פושקין, והתרגום ל־Die Geschwister (אחים אחיות) של יוהאן וולפגנג פון גתה שנה אחר כך, הן מקצת מן הדוגמאות לתרגומים הראשונים שיצאו לאור.

גרבובסקי לא היה שבע רצון מהתפשטותה האיטית של האספרנטו במהלך שנות ה־90 של המאה ה-19. הוא האמין כי הסיבה לכך היא ליקויים בשפה והוא התחנן לביצוע רפורמה בשפה. עם זאת, בהצבעה שנערכה ב־1894, הוא הצביע נגד הרפורמות, ומכאן ואילך דבק בשפה הבסיסית המכונה "Fundamento de Esperanto".

במשך תקופה ארוכה היה גרבובסקי יושב ראש איגוד האספרנטו של ורשה, שנוסד ב-1904, ושל איגוד האספרנטו הפולני, שנוסד ב-1908. באותה שנה הוא התמנה למנהל אגף הדקדוק באקדמיה של האספרנטו. הוא הוציא לאור מאמרים, נתן הרצאות על אספרנטו וארגן קורסים בשפת אספרנטו.

בשנים 19081914 היה גרבובסקי אחראי על הקורסים הראשונים במעט בתי ספר בוורשה. במאמר ב־1908 הוא תיאר את ההתאמה היוצאת מהכלל של האספרנטו כהקדמה ללימוד שפות. הוא הראה באמצעות דוגמאות מוצקות כיצד לימוד אספרנטו תחילה שיפר באופן משמעותי את יכולת הלימוד של צרפתית ולטינית (טענה שהתקבלה על ידי הציבור דאז בחוסר אמון).

האנתולוגיה "מהפרנסוס של העמים" שיצאה לאור ב־1913 הכילה 116 שירים המייצגים 30 שפות ותרבויות. שישה מתוך השירים חוברו באספרנטו, שאר ה־110 תורגמו.

בשל מאורעות מלחמת העולם הראשונה, הופרד גרבובסקי מבני משפחתו שנמלטו לרוסיה. גרבובסקי נשאר בורשה חולה ומבודד. שם הוא תרגם את האפוס הלאומי הפולני "פאן תדיאוש" מאת אדם מיצקביץ'. עבודת התרגום שלו, שהיה מדויק ונאמן למקור, העמידה בניסיון את הפוטנציאל החבוי של השפה המתוכננת ובכך הייתה גורם מניע בהתפתחות נוספת של שירה כתובה באספרנטו.

בינתיים הוא החל לסבול מבעיות רפואיות בלבו, אך לא יכול היה לממן את הטיפול הרפואי הנדרש, שכן בתקופה זו הוא חי בעניות מנוולת. כשחזרו בני משפחתו לוורשה עם תום המלחמה הם מצאו שגרבובסקי רזה מאוד. עם זאת, לא הפסיק גרבובסקי את עבודתו על אספרנטו עד מותו מהתקף לב ב־1921.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]