אנטוני סלונימסקי
 | |
| לידה |
15 בנובמבר 1895 ורשה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
4 ביולי 1976 (בגיל 80) ורשה, רפובליקת פולין |
| מדינה |
פולין |
| שם עט |
Pro-rok |
| מקום לימודים |
האקדמיה לאמנויות היפות, ורשה |
| שפות היצירה |
פולנית |
| בן או בת זוג |
Janina Konarska (1934–?) |
| פרסים והוקרה |
|
| חתימה |
 |
  | |
אנטוני סְלוֹנימסקי (בפולנית: Antoni Słonimski; 15 בנובמבר 1895, ורשה – 4 ביולי 1976) היה משורר וסופר יהודי-פולני.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנטוני סלונימסקי נולד בוורשה בשנת 1895, נכדו של מייסד עיתון "הצפירה" ר' חיים זליג סלונימסקי, ובנם של בנו, רופא עיניים ידוע שהתנצר, ואשתו הקתולית האדוקה. סלונימסקי הוטבל לנצרות.[1] באוטוביוגרפיה שלו הוא מספר שהוריו עסקו בענייניהם והזניחו לגמרי את הטיפול בילדים ועל כן הוא לא זכה ללימודים מסודרים בגיל צעיר. זמן מה התגורר בבית סבו חיים זליג סלונימסקי. בשלב מסוים נודע לאב שסלונימסקי אינו לומד בבית ספר והוא הקדיש מספר חודשים להכנתו לכניסה לגימנסיה.[2]
בשנת 1919 היה שותף עם המשוררים יוליאן טובים וירוסלב איוושקביץ' (Iwaszkiewicz) לייסוד חבר המשוררים המודרניסטי "סקמנדר" (Skamander). הוא התערה בחיי הבוהמה של ורשה של שנות ה-20 של המאה ה-20, כמשורר וכותב פיליטונים וגם כצייר. בכתיבתו הטיף לחופש, הומניזם ואהבת השלום ובחוגיו של יוזף פילסודסקי זכה לבקורת כפציפיסט. הוא הרבה לטייל ברחבי העולם ואף ביקר בארץ ישראל. בעקבות ביקורו יצא קובץ שירים בשם "הדרך למזרח" הספוג געגועים לארץ ישראל ואהדה למפעל הציוני.[2] עם זאת, בשנת 1936 פרסם גם מאמר התוקף את היהודים.[3]
בשנות המלחמה שהה בגלות באנגליה ובצרפת. למן שובו לפולין בשנת 1951 היה סלונימסקי אנטי-סטליניסט פעיל, שתמך בליברליזציה. מזכירו האישי של סלונימסקי היה אדם מיכניק (Michnik), ממנהיגי האופוזיציה המחתרתית הפולנית בין השנים 1968–1989. בשנת 1964 הוא הגיש למשרד ראש הממשלה בפולין מכתב של 34 פרופסורים ואנשי רוח הדורש להגביר את חופש הביטוי בפולין[4].
ב-4 ביולי 1976 נהרג בתאונת דרכים בוורשה.
יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם יצירותיו הבולטות נמנות:
- Droga na wschód (פולנית: "הדרך למזרח"), 1924 – אסופת שירים שנכתבו בהשראת מסעותיו לארץ ישראל ולברזיל.
- Rodzina ("משפחה"), 1933 – קומדיה על אודות שני אחים, האחד קומוניסט והשני נאצי
- Dwa konce swiata ("שני קיצי עולם"), 1937 – רומן החוזה את חורבנה של ורשה בידי דיקטטור נאצי.
לאחר השואה, בשנת 1947, חיבר סלונימסקי אלגיה המבכה את עולם השטעטלעך שחרב: "הקינה על העיירות היהודיות" (Elegia miasteczek żydowskich), שבהּ בא חשבון עם שכניהם הפולנים של היהודים שנרצחו:
בעברית יצא לאור קובץ משיריו: חזרה הביתה ושירים אחרים (מפולנית: שושנה רצ'ינסקי; אחרית דבר מאת רישרד לב), בהוצאת המתרגמת, 1993.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ריצ'רד לב, "אנטוני סלונימסקי בעברית", בתוך: עזרא מנדלסון וחנא שמרוק (עורכים), קובץ מחקרים על יהודי פולין: ספר לזכרו של פאול גליקסון, ירושלים: המרכז לחקר תולדות יהודי פולין ותרבותם – המכון ליהדות זמננו, תשמ"ז 1987, עמ' 173–177.
- רות שנפלד, "בין אוניברסליות ליהדות: סופרים פולנים ממוצא יהודי בין שתי מלחמות העולם ולאחריהן", גלעד: מאסף לתולדות יהדות פולין (תל אביב), יח (תשס"ב), רצא–שח. (על אנטוני סלונימסקי, אירנה קז'יביצקה ואלכסנדר ואט)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אנטוני סלונימסקי, שקספיר סונט CLV (אורכב 13.05.2013 בארכיון Wayback Machine), 1965 (מפולנית: דוד ויינפלד), באתר "קשתות"
- אלי אשד, פנטזיות פולניות בשפה העברית
- רחל אדיב, שיחה עם סלונימסקי, דבר, 1 באפריל 1956
- סלונימסקי יבקר בישראל, מעריב, 19 באוגוסט 1957
- יוסף ליכטנבום, אנטוני סלונימסקי, דבר, 13 בספטמבר 1957
- דב אפל, אנטוני סלונימסקי אחרון המתבוללים, דבר, 7 ביולי 1976
- אנטוני סלונימסקי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אנטוני סלונימסקי (1895-1976), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Antony Polonsky & Monika Adamczyk-Garbowska, Contemporary Jewish Writing in Poland: An Anthology, University of Nebraska Press, p. 321. (באנגלית)
- ^ 1 2 דוד לאזר, הנכד שהלך אל הקרדינאל, מעריב, 2 באפריל 1971.
- ^ אנטוני סלונימסקי משיא עצות ליהודים, דבר, 20 בינואר 1936
- ^ בראייר וילו, התקוממות בווארשה - רוחנית בלבד, מעריב, 30 באפריל 1964
- ^ ביידיש: פאלעניץ.